מומחית העל בדיני חוזים הפסידה בעליון: תשלם מס על בוררות בחו"ל

מלחמתה של מלכת דיני החוזים ברשויות המס הסתיימה בהפסד: בית המשפט העליון החליט היום (ה') לקבל את ערעור רשויות המס ולחייב את פרופ' גבריאלה שלו לשלם מס עבור שכר טרחה שקיבלה בהיותה בוררת בתיק שהתנהל בחו"ל.

הפרשה החלה לאחר שבדו"ח אשר הוגש על ידי שלו לשנת המס 2002, דיווחה שלו על הכנסה אשר אינה חייבת במס בישראל בסך 1.5 מיליון שקל "בגין שכר בוררות שלא נתקבל בישראל". בין שלו לבין פקיד שומה ירושלים נתגלעה מחלוקת הנוגעת לאופן פרשנותו של הסעיף וליישומו. פקיד השומה ירושלים טען כי הכנסתה של שלו מהבוררות בחו"ל הופקה ממשלח יד שבדרך כלל היא עוסקת בו בישראל ועל כן היא חייבת במס. שלו טענה באמצעות עורכי הדין עמנואל גבאי ואליעזר צוקרמן, כי אין מדובר בעיסוק שהוא בגדר משלח ידה בישראל, ועל כן היא פטורה ממס.

לבוררות עצמה מונתה שלו כבוררת על פי החלטת לשכת הבוררות השוויצרית בציריך לבקשתה של חברה ישראלית בשם מדיבר בע"מ, אשר הייתה צד לסכסוך. הבוררות התקיימה בין השנים 1997 – 2002, ברובה בשוויץ, כאשר רוב רובן של 38 ישיבות הבוררות התקיימו בציריך, יום אחד בג'נבה ויום אחד בלונדון. בימים 1-2 בדצמבר 1999 נערכה ישיבה בישראל, אשר לגביה טענה שלו כי מדובר במפגש חברתי בביתה הפרטי.

השאלה שעמדה על הפרק היתה האם התקבולים שקיבלה שלו בחו"ל כשכר טרחה עבור בוררות שהתקיימה בחו"ל ואשר בה שימשה כבוררת, חייבים במס הכנסה בהיותם מופקים מ"משלח יד שבדרך כלל" שלו עוסקת בו בישראל, על פי סעיף 5(1) לפקודת מס הכנסה.

עוד ציין בית המשפט כי אין למעשה כתב מינוי או הסכם מינוי כתוב לשלו וכי תנאי הבוררות סוכמו עם שלו בעל פה. עובדה נוספת שלא הייתה במחלוקת היא כי חלק הארי של שכר הטרחה בגין הבוררות התקבל לפני שנת 2002, אך שלו דיווחה עליו רק בשנת 2002, מאחר שיועץ המס שלה לא ידע על תקבולים אלה, ומשנודע לו על דבר קיומם, החליט לא לתקן את הדו"חות משום שסבר כי מדובר בהכנסה פטורה. בנוסף מציין פסק הדין כי בין השנים 1997 – 2002 דרשה שלו באופן שוטף ניכוי הוצאות שונות כגון טיסה, שהייה בחו"ל ותקשורת, אשר הוציאה לטענתה לצורך הבוררות.

בתחילה הוציאו שלטונות המס בירושלים צו שומה שחייב את שלו במס. שלו מצידה הגישה ערעור מס הכנסה לבית המשפט המחוזי אשר קיבל את טענותיה ופטר אותה מתשלום מס. פקיד השומה ירושלים לא ויתר, וערער לבית המשפט העליון. היום כאמור, החליטו שופטי בית המשפט העליון אדמונד לוי עוזי פוגלמן ויצחק עמי לקבל את הערעור ולחייב את שלו במס.

השופט יצחק עמית אשר כתב את פסק הדין קבע כי מכלול עיסוקיה של שלו חרג באופן משמעותי מהגדרה של "הוראת משפטים", דבר שבא לידי ביטוי בעובדה כי מרבית הכנסותיה של שלו בתקופה הרלוונטית נבעו מעיסוקים אחרים מלבד הוראת משפטים. לפיכך, קבע עמית, יש לראות את שלו כבעלת משלח יד של "פרופסור למשפטים", הגדרה רחבה יותר מזו שקבע בית המשפט המחוזי. לכן קבע העליון כי עיסוקה של שלו כבוררת בחו"ל מהווה חלק בלתי נפרד ממשלח היד בו היא עוסקת בדרך כלל בישראל, וכל ניסיון לבודדו ולראותו כעיסוק עצמאי לוקה במלאכותיות ואינו משקף נאמנה את המציאות. לפיכך, נקבע, כי הכנסתה מהבוררות בחו"ל חייבת במס, ובנוסף חייב אותה בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.

"המשיבה היא פרופסור למשפטים, מומחית לדיני חוזים המוכרת לכל פרח משפטים בישראל", נכתב בפסק הדין, תוך ציון ששלו עסקה בעבר ובהווה בהוראת משפטים באוניברסיטה העברית ובמכללות בארץ, פעילות כמרצה בחו"ל, כתיבת ספרים ומאמרים ופרסומם, עריכת פסקי דין של בית המשפט העליון וכהונה כדירקטורית בחברות כור, חברת החשמל, בית החולים הדסה, דלק, אסם וטבע.