אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מעידוד השקעות לעידוד הון

מעידוד השקעות לעידוד הון

הרפורמה המוצעת בחוק לעידוד השקעות הופכת אותו לנדבך נוסף בתהליך העשרת בעלי ההון על חשבון הקופה הציבורית ומשלמי המסים

19.11.2010, 08:18 | ירון דישון
בימים אלו מבקשת הממשלה, במסגרת חוק ההסדרים, להעביר רפורמה חדשה בחוק לעידוד השקעות הון. באמצעות החוק מעניקה כיום הממשלה שורה של הטבות ומענקים למפעלי תעשייה במטרה לפתח את כושר הייצור של המדינה, להגביר את הייצוא וליצור מקומות עבודה, בעיקר בפריפריה.

הרפורמה החדשה מבקשת לשנות מן היסוד את מערכת ההטבות בחוק. לפי ההצעה, כל מפעל תעשייתי שרבע מתוצרתו מופנה לייצוא יזכה להנחה משמעותית במס חברות, ללא הגבלת זמן (12% למפעלים באזור המרכז ו-8% למפעלים מהפריפריה, לעומת 25% מס חברות כללי). בניגוד לחוק הקיים, שמתנה את קבלת ההטבות בהשקעה שמטרתה הרחבת המפעל והגדלת התוצר או התעסוקה, ומגביל אותן בזמן, התיקון המוצע יעניק הטבות מס בלא קשר להשקעה כלשהי, אלא רק על בסיס היות המפעל מייצא.

סערת הרוחות הציבורית סביב הרפורמה המוצעת התחילה מיד עם פרסום המלצות הוועדה המשותפת של משרד התמ"ת ומשרד האוצר. התגובות הקולניות ביותר באו, כצפוי, מאלה שעתידים להפסיד בעקבות הרפורמה. ההתנגדות העזה ביותר הגיעה מצידו של מפעל כימיקלים לישראל (כיל) בבעלות האחים עופר. הרפורמה המוצעת תפסיק את ההטבות למפעלי חציבה וכרייה שאינם יכולים להעתיק פעילותם לחו"ל. מתנגד בולט נוסף לרפורמה בחוק הוא אוריאל לין, ראש איגוד לשכות המסחר, אשר כבר שנים דורש להנות גם הוא מ"פירות העידוד". ההסתערות הזו של כיל, איגוד לשכת המסחר ומפעלים נוספים מראה שוב כי אלה אשר חוזרים ומדקלמים שירי הלל ליוזמה ולהון הפרטי, נזעקים ברעש גדול כאשר המדינה מחליטה לצמצם את תמיכתה בהם.

עם זאת, על אף שכלל המתנגדים והמסתייגים לחוק עושים זאת על מנת לזכות בפרוסות משל עצמם, אין בכך כדי להעיד שהרפורמה המוצעת טובה לכולנו. למעשה, הממשלה מבקשת לעקר את כל מהותו ותוכנו של החוק.

נכון להיום, החוק מעניק כאמור מענקים והטבות מס למפעלי תעשייה שביצעו השקעה חדשה, לאחר שנמצא כי השקעה זו מביאה להגברת הייצור, לצמיחה ולהגדלת התעסוקה. הרפורמה המוצעת הופכת את החוק לעידוד השקעות הון לחוק ריק מתוכן, אשר מספק הטבות למפעלי יצוא מבלי שאלה יצטרכו להוכיח כל הרחבה של פעילותם הכלכלית.

בעלי המפעלים הגדולים, שבמרבית המקרים משתייכים למשפחות ההון, ייהנו ממס חברות מופחת שיאפשר להם משיכת דיבידנדים שמנים, וזאת ללא שום מחויבות להפניית הרווחים להרחבת המפעל ולעידוד הצמיחה והתעסוקה. גם המטרה של פיתוח התעשייה ועידוד התעוסקה בפריפריה מאבדת ממשמעותה, כאשר הפער במס החברות בין המרכז לפריפריה עומד על 4%, שיעור שאין בו כדי להביא לכדאיות קיומם של המפעלים באזורים המרוחקים.

כך הופך החוק לעידוד השקעות ההון ל"חוק עידוד ההון" ומחוק שמטרתו פיתוח תעשייתי והגדלת התעסוקה, הוא הופך לעוד נדבך בתהליך העשרת בעלי ההון על חשבון הקופה הציבורית ומשלמי המסים.

ירון דישון הוא סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

dishony@bgu.ac.il

תגיות