אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביהמ"ש העליון: לגן צ'רלס קלור יש ארבעה נאמנים שיוכלו לתבוע את המדינה על הפקעתו צילום: טל כהן

ביהמ"ש העליון: לגן צ'רלס קלור יש ארבעה נאמנים שיוכלו לתבוע את המדינה על הפקעתו

ההחלטה מבטלת פסק דין של המחוזי שקבע כי רק האגודה למלחמה בסרטן היא נאמנה על הקרקע. הנאמנים הנוספים לפי פסיקת העליון הם עיריית ת"א, מקווה ישראל ופרופ' שלמה מור-יוסף

21.11.2010, 15:18 | שי פאוזנר

בית המשפט העליון ביטל פסק דין בן שנתיים וקבע כי ארבעה גופים ימונו לנאמנים על אחד השטחים היקרים בתל אביב -  קרקע של 14 דונם הנמצאת על חוף הים, מדרום לדולפינריום ובקרבת מסגד חסן בק. ארבעת הגופים הם עיריית תל אביב, האגודה למלחמה בסרטן, בית הספר החקלאי מקווה ישראל ומנהל בית החולים הדסה עין כרם והר הצופים, פרופ' שלמה מור־יוסף.

על חטיבת הקרקע נמצא כיום חלק מפארק צ'רלס קלור וחלקים משטחם של מלון דיוויד אינטרקונטיננטל, חניון ציבורי, תחנת דלק של פז, חלק מרחוב קויפמן, וחצר בית המלון דן פנורמה. בשנת 2003 הוכנה עבור האגודה למלחמה בסרטן,, שהיתה עד כה הנאמן היחידי לקרקע, חוות דעת שמאית שהעריכה את שווי פיצויי ההפקעה בה בסכום של כ־10 מיליון דולר.

החלטת העליון מבטלת החלטה של בית המשפט המחזי בתל אביב מדצמבר 2008, שקבע כי רק האגודה למלחמה בסרטן היא נאמנה על הקרקע.

בכך בא לקיצו מאבק של עשרה גופים שראו את עצמם ראויים לקבל את מינוי הנאמנות על הקרקע, בהם המועצה הדתית תל אביב, הרב הראשי הספרדי שלמה עמאר, הרב הראשי האשכנזי יונה מצגר, הרב הראשי של צרפת, משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, ומינהל מקרקעי ישראל.

במקביל לכך שארבעת הנאמנים יוכלו לתבוע מהמדינה פיצויי הפקעה, גם העירייה, כמי שהפקיעה מהמדינה חלק ממקרקעי ההקדש עלולה להיות חשופה לתביעות. קיימת כמובן גם אפשרות שניתן יהיה לתבוע חלק ממקרקעי ההקדש בחזרה, לאור העובדה שהם לא משמשים כיום למטרות ההפקעה.

עו"ד אילן שרקון שייצג את העירייה מסביר כי לפסק הדין משמעות כלכלית מהותית. הנאמנים החדשים יוכלו לתבוע עתה פיצויים מהמדינה כמי שהפקיעה את השטח. סיפור המאבק הינו סיפורו של הקדש (ארגון של מוסד ציבורי המחזיק בקרקע) שקם בשנת 1895 על ידי יהודי תושב יפו בשם חיים נייגו, לצורך הקמת בית חולים. במסגרת שטר ההקדש מונו בזמנו ארבעה נאמני קרקע: מינהל בית הספר מקווה ישראל, החכם באשי של ירושלים, יו"ר העדה האשכנזית בירושלים, והרב הראשי של יהודי צרפת.

בפועל, מי שטיפל בענייני ההקדש עד לסגירתו של בית החולים בשפעל במקום בשנות ה-20 של המאה הקודמת, היו נציגי ועד הקהילה היהודית ביפו (כיום עיריית ת"א-יפו). בשנות ה־60 של המאה שעברה הופקע שטח ההקדש על ידי המדינה. במהלך שנות ה־80 הפקיעה עיריית תל אביב מהמדינה חלק משטחיח ההקדש. בעקבות ההפקעה מתמצים כיום נכסי ההקדש בזכות לתבוע פיצויי הפקעה מהמדינה, ואולי גם מהעירייה.

לבתי המשפט המחוזי הוגשו בזמנו כמה בקשות להתמנות כנאמנים להקדש והן הבקשות אוחדו לתיק אחד בדצמבר 2008 ואז נתן בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין הממנה דווקא את האגודה למלמחמה בסרטן כנאמן יחיד בהקדש. בקשת העירייה להתמנות כנאמן נדחתה בפסק הדין מהטעם של חשש לניגוד עניינים בתביעה לפיצויי הפקעה, ומהטעם של היעדר אישור שר הפנים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות