מחקר חדש קובע: תעריפי הסלולר בישראל - מהיקרים ב-OECD

בחברות הסלולר התבשמו מנתונים שפורסמו ב"כלכליסט" בחודש אפריל, ולפיהם מחירי סל התקשורת הסלולרי, המורכב מדקות שיחה ו־SMS, הם מהנמוכים בעולם. את הבדיקה ערך ארגון התקשורת העולמי (ה־ITU), שהתייחס למחירים בשנת 2009. כעת נראה שנתונים חדשים שנאספו ללא מעורבות המשרד עשויים לגרום דווקא לחברות הסלולר אי־נוחות.

עמוס שפירא מנכ"ל סלקום

לראשונה מאז שולבה ישראל בארגון המדינות המפותחות (OECD) נכללים תעריפי שירותי התקשורת הקווית והסלולרית המוצעים בה במחקר השוואתי. חברת המחקר Strategy Analytics, המיוצגת בישראל בידי חברת Adkit, מבצעת בדיקה רבעונית של תעריפי התקשורת במדינות החברות בארגון, ולפני כחודש בדקה לראשונה גם את תעריפי ארבע המדינות שנכנסו לארגון בשנה האחרונה: סלובניה, צ'ילה, ישראל ואסטוניה (שהוזמנה לארגון אך אינה חברה רשמית בו עדיין). מהמחקר עולה כי ארבע המצטרפות החדשות מצויות בחציון הגבוה של תעריפי התקשורת הסלולרית, כאשר הרשימה בנויה כך שהמקום הראשון מבטא את המדינה עם תעריפי התקשורת הנמוכים ביותר, ולפיכך מיקומן של ארבע המדינות החדשות מעיד כי מחירי הסלולר בקרבן גבוהים ביחס למדינות האחרות.

התייחסות גם לכוח הקנייה של הצרכנים

מהמחקר, שהגיע לידי "כלכליסט", עולה כי חבילת הסלולר הזולה ביותר ממקמת את ישראל במקום ה־30 מבין כל המדינות החברות בארגון, כאשר משווים בין חבילות של 100, 300 ו־900 שיחות בחודש, ובמקום ה־29 כאשר מתבצעת השוואה בחבילות של 30 שיחות בחודש. מיקום זה מציב את תעריפי הסלולר בישראל בחמישייה הפותחת של המדינות בארגון שבהן תעריפי הסלולר הם הגבוהים ביותר ביחס למדינות אחרות החברות בו.

הדירוג והתעריפים בישראל בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD*. חבילת 100 שיחות, SMS ותשלום חודשי קבוע (*הנתונים נכונים לאוגוסט 2010, הדירוג מתבצע מתוך 34 מדינות החברות בארגון) . ** מציין חבילת דקות בלתי מוגבלת או חבילה עם מספר דקות בסיסי שעליו מוסיף הלקוח דקות בחיוב נוסף. הערה: ספק התקשורת המייצג כל מדינה הוא הספק המציע את החבילה הזולה ביותר

מנכ"ל פלאפון גיל שרון | צילום: אוראל כהן

חברת המחקר השוותה בין המדינות לפי מתודולוגיה שפיתח ה־OECD, הכוללת יצירת מגוון חבילות שימוש המורכבות משיחות קוליות והודעות SMS, ותשלומים קבועים. בבניית מתודולוגיית ההשוואה שלו בחר ארגון ה־OECD בהשוואה לפי "שיחות" ולא לפי "דקות שיחה", וזאת כדי לבנות פרופילים שונים של משתמשים, המקיימים שיחות באורכים משתנים, למגוון יעדים (סלולריים וקוויים) ובשעות שונות. כל מדינה מיוצגת במחקר באמצעות לפחות שתיים מחברות הסלולר הגדולות ביותר, והחבילות השונות שמציעות אותן חברות.

למטרת ההשוואה מול 33 המדינות האחרות נבחר בסופו של דבר התעריף הזול ביותר המוצע בידי חבילת תקשורת של אחת מאותן חברות. במקרה של ישראל נבחנו סלקום ופרטנר, והשוואת המחירים, מול 68 מפעילי תקשורת המציעים יותר מ־3,050 חבילות שונות, בוצעה בהתייחס לחבילת "טוב לבחור 320" של סלקום, המעניקה 320 דקות שיחה לחודש בתשלום מראש ונמצאה בידי הבודקים כזולה ביותר באופן יחסי.

כדי לבצע השוואה בין המדינות השונות, התעריפים בכל מדינה מתורגמים למטבע אחיד בדמות "דולר PPP", או כוח הקנייה של הדולר (Purchasing Power Parity), שהנו מדד המנטרל את הבדלי שערי המטבעות בין המדינות, ומתייחס גם לכוח הקנייה של הצרכן.

מנכ"ל פרטנר יעקב גלברד | צילום: גלעד קוולרצ'יק

בתחום הסלולר תופסות סלובניה, אסטוניה וצ'ילה, החברות החדשות האחרות ב־OECD, את המיקומים 15, 16 ו־34, בהתאמה. "בתחום הסלולרי נראה שצ'ילה וישראל נשרכות מאחור בכל הקשור למחירים, ומיקומן אינו משתנה כאשר היקף השימוש משתנה, בניגוד לאסטוניה וסלובניה", אומר ל"כלכליסט" מחבר המחקר והאחראי על שירות השוואת התעריפים ב־SA, האלבור סאנאס. מהנתונים עולה גם כי בניגוד לרושם המתקבל מפרסומים שונים, מחירי התקשורת הסלולרית שמציעות החברות הגדולות בארה"ב גבוהים יותר מהמחירים בישראל.

"שיטת הבדיקה יוצרת פרופילי שימוש אוניברסליים שאת תעריפיהם בודקים בחברה, וזאת כדי ליצור קריטריון השוואה אחיד בין המדינות", אומר סאנאס. לדבריו, "יש גורמים שמשווים בין ספקים ומדינות שונות בחישוב של מחיר ממוצע לדקה, ולכן ניתן למצוא השוואות שסותרות זו את זו", הוא מסביר.

לדבריו, "השוואה לפי מחיר דקה מתבצעת באמצעות נטילת נתונים פיננסיים ונתונים על תעבורת התקשורת, כאשר שני הגורמים הללו מגיעים מספקי התקשורת עצמם, שכוללים בהם שלל שירותים שונים, ולצערנו יש לעתים קרובות אי־תאימות בדיווח בין ספק לספק, ולכן קשה להשוות לפי קריטריון אחיד".

הטלפוניה הקווית בזק במקום טוב באמצע המחקר של SA מציג נתונים גם על תעריפי ספקי הטלפוניה הקווית, ובתחום זה מצויה ישראל במיקום טוב הרבה יותר גילעד נסלכתבה המלאה

טיעון נוסף הפוגם במקצת בהשוואה הוא שהמחקר בדק את עלות השיחות לפי החבילה הזולה ביותר שנמצאה במספר פרופילי שימוש, אך ייתכן שנכון היה יותר לבדוק בכל פרופיל שימוש נפרד אם יש חבילה המתאימה לו יותר. כך, למשל, חבילת 320 הדקות של סלקום שנבחרה בוודאי אינה אטרקטיבית למשתמש המקיים 30 שיחות בחודש בלבד, כמו גם למשתמש המקיים 900 שיחות בחודש. עם זאת, כאשר מתודולוגיית הבדיקה זהה בכל המדינות הנבדקות, גם הסתייגות זו מתאזנת לאורך כל מרחב הבדיקה.

סלקום: "מהדו"ח עולה שאנו הזולים בישראל"

מסלקום נמסר בתגובה: "אנו שבעי רצון כי מנתוני ה־OECD עולה שסלקום היא החברה הזולה בישראל מבין חברות הסלולר".

בשוק הסלולר הישראלי טענו כי ההשוואה המבוצעת בדו"ח רשלנית ואינה מציגה תמונה אמיתית של תעריפי הסלולר בישראל. כתימוכין לטענותיהם מציינים בכירים בענף את הדו"ח הרבעוני שמפרסם בנק אוף אמריקה־מריל לינץ' על תעשיית הסלולר העולמית, ובו ממוקם המחיר שמשלם הלקוח הישראלי לדקת שיחה במיקום טוב באמצע המדינות המפותחות. עם זאת, הדו"ח של מריל לינץ' מתבסס ברובו על ניתוח דו"חותיהן הכספיים של חברות הסלולר, כך שהמידע המרכיב אותו, כפי שרמז סאנאס, מגיע מצדו של ספק התקשורת ולא מכיסו של הלקוח.

נוסף על כך יצוין כי שוק הסלולר הישראלי מכיל רכיבים נוספים שאינם קיימים בחלק גדול מהשווקים שמולם הוא מושווה - עסקאות הטרייד־אין שמציעות החברות ללקוחות, זיכוי בזמן אוויר במסגרת רכישת מכשירים - כל אלה אמורים להוזיל את עלות שירותי התקשורת שלו בטווח הארוך.