אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": הבנקים רוצים להשקיע במתכות, בנק ישראל מסרב צילום: גיא אסיאג

בלעדי ל"כלכליסט": הבנקים רוצים להשקיע במתכות, בנק ישראל מסרב

בעקבות פניות מכמה בנקים, הפיקוח על הבנקים מבהיר: אסור לכם לסחור במתכות יקרות במסגרת תיקי הנוסטרו

22.11.2010, 07:02 | תומר זלצר

בנק ישראל עומד באיסורו על הבנקים להשקיע במתכות יקרות כחלק מתיקי הנוסטרו - כך עולה מטיוטת חוזר ששלח בשבוע שעבר סגן המפקח על הבנקים אור סופר לידי מנכ"לי הבנקים, והגיעה לידי "כלכליסט".

המתכות היקרות המוכרות ביותר הן זהב וכסף, ומתכות יקרות נוספות הן מקבוצת הפלטינה. אף שאפשר לרכוש את המתכות באופן ישיר, רוב המשקיעים קונים תעודות סל (ETF) המדמות את ביצועי המתכות. השקעה במתכות יקרות נחשבת להשקעה ספקולטיבית, ומחיריהן נסחרים בתנודתיות גבוה.

באחרונה פנו כמה בנקים לבנק ישראל וביקשו לבחון שוב את עמדתו בנושא הפעילות המותרת להם במתכות יקרות. ואולם, בנק ישראל מבהיר בטיוטת החוזר כי "לא חל כל שינוי בעמדות הפיקוח, וכדי להבטיח יישום אחיד במערכת הבנקאית ראינו לנכון לרענן את עמדתנו ולהבהירה". בבנק סירבו להסביר מדוע נשמר איסור ההשקעה במתכות או מה מקורו.

לפי בנק ישראל, פעילות במתכות יקרות נחשבת במהותה כפעילות בסחורות, למעט השקעה בזהב המיועד לצרכים מוניטריים (נזילות), המותרת לפי חוק הבנקאות. הבנקים אינם רשאים הבנקים אינם רשאים לרכוש או למכור מתכות יקרות ישירות או להשקיע במכשירים פיננסיים נגזרים שנכס הבסיס שלהם הוא המתכת.

עם זאת, הותר לבנקים לפעול במתכות יקרות עבור לקוחותיהם כשהם עושים זאת כתיווך שאינו חושפת אותם לשינויים במחיר המתכת. בנוסף, על התחשבנות הבנק עם צדדי העסקה להיות כספית בלבד, כך שלמעשה אינו מחזיק בשום שלב במתכת.

בנקים המבצעים פעילויות תיווך אלה נדרשים להגדיר נהלים המסדירים את הפעילות, כולל הגדרת הלקוחות שיוכלו לבצע אותה, המכשירים שבהם אפשר לפעול וכן קביעת מגבלות על היקפיה.

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
סיכון - זה לא חד משמעי
תגובה למס' 2 ממש לא כל השקעה בזהב היא דרך נגזרות. ישנן קרנות סל שמגובות בזהב פיזי וישנם גם מטילים עצמם שנמכרים בשוק המקצועי. תגובה למס' 1 במשבר האחרון (קריסה של 2008) השווקים התרסקו ב- 40-60% - זהב שמר על יציבות עם עלייה צנועה של 5% - איפה הסיכון כאן? מאז תחילת המשבר בנקים מרכזיים באירופה הפסיקו את מכירת עתודות הזהב שלהם, מכירות שעמדו על 400-500 טונות לשנה ב- 10 השנים האחרונות. זה הרבעון השישי ברציפות שבנקים מרכזיים בעולם הם רוכשים נטו בשוק הזהב. עבור בנקים מרכזיים בכל העולם אחזקת זהב היא לא מסוכנת, אבל עבור בנקים מסחריים בישראל זה מסוכן?
טריגו זלטו  |  22.11.10
3.
ישראלי עלום מחזיק 42 טון זהב כולו משולם ללא כל חוב. מי שמכירו לא יודע עובדות.
אין לו כל קשר עם ישראלים. עוסק רק עם זרים. מגדיל מלאי בכל מספר ימים. רוכש את הזהב גולמי במקורות עצמם, בזול, מטיס לאירופה, מזקק ומחזיק. חדבריו עד סוף 2010 מחיר 1400 $ אונקיה. בשנת 2011 - 1800 $ אונקיה בשנת 2012 - 2250 $ אונקיה. כל דולר עליית מחיר - מתעשר ב - 1.350.000 $. בימים של עליה של 20 $ לאונקיה, מתעשר ביום ב - 27.000.000 $ ללא עבודה . סיכון? ל - 5 שנים קרובות אין כל סיכון. הודו וסין - אצלם ימשיכו להתחתן ולהגדיל משפחות. אירופה והיורו רועדים: כולם רצים למטילי זהב.
גולדמן  |  22.11.10