משיחת יתר: עונת מעבר

"הפיכתו של בית פנורמה המתועש למתחם אמנים חדש עם לופטים לאמנות מסמלת את הדור החדש של מרכזי האמנות - ממוזיאונים וגלריות במרכזי הערים, ללופטים תעשייתיים בשוליהן”. כך נכתב בהודעה לעיתונות שבישרה על פתיחתה של גלריה חדשה לאמנות בבנין הישן שנמצא בדרך בן צבי 84, בדרום תל אביב. הודעה זו באה לשווק את הסטודיו החדש של ענת פרופר, לופט שגודלו 450 מטר ששכרה האמנית בקומה השישית בבניין, שם תציג תערוכות שלה ושל אמנים אורחים. פרופר אינה הראשונה בבית פנורמה, אך היא משקפת מגמה שצוברת תאוצה: היווצרותן של קהילות אמנים במבני תעשייה ישנים בדרום העיר, והפיכתם למעין מרכזי אמנות קטנים ומגוונים.

יש בתהליך היגיון רב. דמי השכירות, לפחות בהתחלה, זולים יחסית מכיוון שהם משרתים גם את האינטרס של בעלי הנכס: הגעתם של אמנים למקומות נחשלים יחסית משנה את תדמית המקום ומעלה את ערך הנדל"ן. גם הסבירות של חשיפה בפני חובבי אמנות עולה - אוצרים, אספנים ומבקרים שבאים לאותו אזור, נוח להם לקבוע באותה הזדמנות כמה ביקורי סטודיו. לעתים האמנים מנצלים זאת כדי להציג במתחם תערוכה קבוצתית.

מתחמים דומים בעיר שיוצרים צעירים התמקמו בהם הם למשל קריית המלאכה מאחורי רחוב שוקן, האזור הוותיק ביותר. אליו הצטרפו בניינים תעשייתיים ברחובות שוקן, דרך בגין, הנגב והשרון בתחנה המרכזית הישנה, וכן בניין בקיבוץ גלויות 45, שפועלים בו עשרות אמנים ובית ספר לצילום. מובלעות אלו אולי אינן משמשות תחליף לגלריות המסחריות, אך הן מרחיבות את אפשרויות התצוגה ומציעות לצופה חוויה מגוונת יותר ואינטימית.

המכירה של מצארט, שהתקיימה במלון דן בתל אביב ביום שלישי האחרון, התמקדה רק באמנות ישראלית. זהו הניסיון הראשון של בית המכירות הירושלמי לפצל בין מכירת האמנות הישראלית לבין זו הבינלאומית (שתתקיים ב־28 בדצמבר במלון המלך דוד בירושלים). 125 פריטים מתוך 200 נמכרו במכירה לא מסעירה במיוחד, שהיו בה רק מעט הפתעות. המרכזית שבהן היא מחיר שיא לעבודה של מאיר פיצ'חדזה "דמות עם מזוודה", שנמכרה ב־41,400 דולר, כפול מההערכה המוקדמת, שנעה סביב 20–25 אלף דולר. מחיר השיא הקודם לעבודה של פיצ'חדזה, שנקבע השנה, עמד על 18,750 דולר. עבודה נוספת של פיצ'חדזה, “נערה יושבת על אדן חלון", נמכרה גם היא במחיר נאה: 13,800 דולר, יותר מההערכות (8–12 אלף דולר).

"דמות עם מזוודה" של מאיר פיצ'חדזה. נמכרה בסכום כפול מההערכה

עם זאת לא נמכרו עבודות אחרות של האמן, שמת בפברואר השנה, ובהן “ספרים ומזוודות", שהוערכה ב־18–20 אלף דולר; "נערה יושבת על מפתן חלון", שהוערכה ב־8–12 אלף דולר; "נערה קוראת ביער", שהוערכה ב־12–16 אלף דולר; "משחקי ילדים", שהוערכה ב־11–13 אלף דולר; ו"חלילן עם אישה”, שהוערכה ב־18–20 אלף דולר. שתי עבודות של Jose Gurvitch, אמן לא מוכר יחסית שמת ב־1974, נמכרו במחירים מפתיעים: “סצינה בקיבוץ" נמכרה ב־14,950 דולר (הערכה מוקדמת 7.5–8.5 אלף דולר), והעבודה הדו־צדדית "פועלים/טבע דומם" נמכרה ב־9,200 דולר (הערכה מוקדמת 4.5–5.5 אלף דולר). עבודה קטנה של לאה ניקל מ־1954 נמכרה ב־21,850 דולר (הערכה מוקדמת 8–12 אלף דולר).