אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כצפוי: פישר השאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 2% צילום: בלומברג

כצפוי: פישר השאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 2%

למרות עליות המדד, האינפלציה ומחירי הדירות החליט הנגיד להשאיר את הריבית ללא שינוי מחשש להתחזקות נוספת של השקל על רקע הירידות בשערי הדולר והיורו

22.11.2010, 17:30 | אמנון אטד

נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, החליט הערב (ב') להשאיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי, ברמה של 2%. ההפוגה בהעלאות הריבית, זה החודש השני ברציפות, באה לאחר שמחודש ספטמבר בשנה שעברה ביצע בנק ישראל שש העלאות ריבית, בשיעור מצטבר של 1.5%.

יחד עם ההחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי הודיע הערב בנק ישראל על הגדלת המרווח סביב הריבית המוצהרת שלו ב- 0.25% לכל כיוון. כתוצאה מכך תקטן מעכשיו הריבית השנתית שמשלם בנק ישראל לבנקים המסחריים על הכספים שהם מפקידים אצלו (הפיקדונות המוניטריים) מ- 1.75% ל- 1.5%. במקביל, תגדל הריבית על האשראי שמעמיד בנק ישראל לבנקים (אפשרות שכמעט לא מנוצלת כיום) מ- 2.25% ל- 2.5% לשנה.

את החלטתו להשאיר את הריבית ללא שינוי קיבל פישר למרות כמה נתונים חשובים שפורסמו לאחרונה, התומכים דווקא בהעלאת הריבית: בחודש שעבר עלה המדד ב-0.3%, ומתחילת השנה מסתכמת האינפלציה ב-2.2%. מחירי הדירות עלו בספטמבר ב-1.9% נוספים, והשלימו עלייה שנתית של 19.7%. ב-30 הימים האחרונים עלתה האינפלציה הצפויה ל-12 החודשים הבאים ל-3.2%, והיא נמצאת כעת, לראשונה מזה שנתיים וחצי, מעל הגבול העליון של תחום יעד האינפלציה שקבעה הממשלה (1%-3%).

אולם מה שגרם בסופו של דבר לנגיד בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי הוא החשש שלו מהתחזקות נוספת של השקל, בעיקר על רקע חידוש הירידות בשערי הדולר והיורו. מתחילת השבוע שעבר ירד שער סל המטבעות מול השקל ביותר מ-1.5%. בבנק ישראל מודעים היטב לעובדה שהעלאה נוספת של הריבית בארץ ללא ביצוע מהלך מקביל בארצות הברית ובאיחוד האירופי מגדילה את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו. כתוצאה מכך גדלה האטרקטיביות של השקל, דבר שגורם להמשך התחזקותו של המטבע הישראלי. כתוצאה מכך נגרמת פגיעה קשה ביצואנים, ודרכם גם בכלל הפעילות במשק.

גורם נוסף שתרם הפעם להשארת הריבית ללא שינוי הוא הנתונים הלא מעודדים על מצב המשק שפרסמה הלמ"ס בשבוע שעבר, בעיקר על היקף הייצור התעשייתי והייצוא. נתונים אלה מראים כי אחרי תקופה ארוכה של עליות, ירד הייצור התעשייתי ברבעון השלישי של השנה בשיעור שנתי של 7.2%. בייצוא הסחורות והשירותים נרשמה בתקופה זו ירידה בשיעור שנתי של 9.6%.

תגובות

בתגובת להחלטת פיר אורנ יהודה אלחדיף, נשיא התאחדות המלאכה והתעשיה: "שמחתי לגלות כי הנגיד הבין כי אסור היה להעלות את הריבית נוכח הנתונים על ההאטה הצפויה במגזר התעשייתי".

נשיא להב, יהודה טלמון: "טוב שהנגיד לא העלה את הריבית. העלאת הריבית תפגע בצמיחה בישראל ותאט אותה".

רפי גוזלן אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון: "בנק ישראל בחר להותיר את הריבית ללא שינוי ולכן לא מותיר לעצמו מרווח ביטחון במקרה של הפתעה כלפי מעלה באינפלציה. בכך הוא עלול למצוא את עצמו נגרר אחר האירועים בתרחיש שבו אחד המדדים הקרובים יפתיע כלפי מעלה כשם שהיה קורה אלמלא הירידה המפתיעה האחרונה בסעיף הדיור באוקטובר".

דן רון, סמנכ"ל השקעות של תכלית בית השקעות: "הנגיד צפוי להעלות את הריבית בחודש הבא ב-0.25%".

תגיות

16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
לכל השואלים כיצד המדד עלה רק 2.2%
הסיבה היא פשוטה - בעבר הרחוק היו מחשבים במדד כשמו את המכירים לצרכן של מוצרי צריכה אך התוצאה לחישוב כזה כיום היא עשרות אחוזים . לכן הוסיפו משתנים מאזנים כמו מחירי הטיסות לחו"ל, הוצאה משפחתית בטיול לחו"ל עלות ביגוד בסיסי ועוד. בקיצור הוסיפו למשוואה מחירים/מוצרים שקשורים בעקיפין אך ירדו משמעותית - טיסות ירדו ביגוד כל השנה במחירי מבצע כי לא קונים (-: מה נגיד לנגיד המהולל - תמשיך לשחק בכספנו בסוף נגיע לפנסיה על ארבע
Gils  |  23.11.10
13.
עובדים עלינו בעיניים עם המדד המפוברק הזה
כל מי שעיניו בראשו רואה ומבין שאין סיכוי עלי אדמות שהמדד השנתי הוא רק 2.2%. שכל אחד ישאל את עצמו: האם בממוצע אני מוציא השנה 2.2% יותר משנה שעברה? או שמה בין 10% ל-20% יותר?!? הדיור התייקר בממוצע 19.7% מה שבהכרח גרר עליה בתשלום הריבית על המשכנתא או לחילופין על שכ״ד. החשמל, מים ואנרגיה רק טיפסו. הדלק עלה כ-8% בממוצע. מוצרי חלב ופירות וירקות השתוללו כלפי מעלה ובכל סעיף אחר חלה עליה משמעותית או מתונה. אז איך לעזא... רק 2.2%???
אבי, רו״ח , תל אביב  |  23.11.10
לכל התגובות