אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחקר: מה משפיע על החלטות כלכליות של ספורטאים?

מחקר: מה משפיע על החלטות כלכליות של ספורטאים?

מחקר חדש מגלה שספורטאים אינם כאחד האדם בכל הקשור להשקעות. הם הרבה יותר תחרותיים אבל לא לוקחים יותר סיכונים. ויש גם הבדל בהחלטות כלכליות שעושים ספורטאים העוסקים בספורט יחידני לבין ספורטאים שמתחרים במסגרת קבוצתית

23.11.2010, 10:20 | ד"ר טל שביט

השילוב בין פסיכולוגיה ובין כלכלה ומימון נהפך בשנים האחרונות לתחום מוביל במחקר האקדמי ובפרקטיקה של ניהול כספים. במשך שנים רבות המחקר על קבלת החלטות כלכליות התבסס על מודלים תיאורטיים ומתמטיים שהתעלמו כמעט לגמרי מההיבט הפסיכולוגי־התנהגותי של מקבל ההחלטות.

בשלב מסוים הבינו החוקרים כי לא ניתן יותר להניח כי מקבלי ההחלטות הם רציונאליים, והאלמנט הפסיכולוגי משמעותי ביותר. בנקים, בתי השקעות וקרנות פנסיה התחילו לבדוק את הלקוחות שלהם על פי אפיון פסיכולוגי ולא רק על פי הכנסות או הוצאות.

המחקר בתחום גילה כי תהליך קבלת ההחלטות הכלכליות שונה בין קבוצות אוכלוסייה שונות ותלוי במין, גיל ואפילו עיסוק מקצועי. החוקרים מצאו לאורך השנים כמה הטיות התנהגותיות שמשפיעות על קבלת ההחלטות הכלכליות שלנו וביניהן:

העדפת הווה. על פי הטיה זו מקבלי החלטות מעדיפים את ההווה בגלל שהעתיד חושף אותם לסיכון ולאי־ודאות. העדפת ההווה יוצרת מצבים לא הגיוניים שבהם יעדיפו מקבלי ההחלטות סכומי כסף קטנים בטווח המיידי במקום סכומי כסף משמעותיים יותר בעתיד. מגלים את זה כאשר שואלים נבדקים מה סכום הכסף שאותו הם מוכנים לקבל בעוד חודש במקום לקבל אלף שקל היום. בדרך כלל הם מוכנים לקבל בממוצע 1,300 שקל, שזה פיצוי של 30% לחודש (הרבה יותר גבוה מהריבית בבנק או מתשואה ממוצעת בבורסה).

תחרותיות וריגוש. על פי הטיה זו, אנו מקבלים לעתים החלטות רק על פי הרצון שלנו לזכות בפרס גם במחיר של הפסד כספי, למשל במכרז שבו מציעים מחירים למוצר מסוים תמיד יהיו שחקנים שמוכנים לשלם יותר והעיקר שיזכו במכרז. על הריגוש בניצחון משלם המנצח מחיר גבוה מדי - לעתים קרובות. מצב שבו המנצח משלם מחיר גבוה מדי עבור ניצחון נקרא "קללת המנצח".

שנאת הפסד. אולי ההטיה המפורסמת והשימושית ביותר בתחום זה. ניתן לאפיין כל מקבל החלטות על פי רמת הסיכון שאותה הוא מוכן לקחת. המחקרים מראים כי אחוז גבוה באוכלוסייה מוגדר כשונא סיכון.

לברון ג לברון ג'יימס ודוויין ווייד. 40% מהספורטאים האמריקאים מאבדים את כל כספם חמש שנים לאחר הפרישה | צילום: MCT לברון ג

מה הקשר לספורטאים?

ספורטאים רבים דיווחו על כך שאיבדו הון גדול שהרוויחו במהלך הקריירה שלהם. לפי בדיקה 40%  מהספורטאים האמריקאים פושטים רגל חמש שנים אחרי פרישתם, וידוע על ספורטאים רבים שאחרי קריירה שהניבה להם מיליונים רבים - נותרו חסרי כל. האם יש לכל אלו סיבה פסיכולוגית? נראה שכן.

לאחרונה הייתי שותף למחקר עם ד"ר מוסי רוזנבויים (מהמסלול האקדמי המכללה למינהל ואוניברסיטת בן גוריון) ואלכס קרומר (סטודנט לדוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת בן־גוריון), שבדק את ההטיות הפסיכולוגיות אצל 74 ספורטאים מקצוענים בישראל. המחקר השווה בין קבוצת הספורטאים ובין קבוצה דומה בגיל ובחלוקה לנשים ולגברים של אוכלוסייה שאינה עוסקת בספורט כמקצוע. בנוסף בתוך קבוצת הספורטאים נבדק ההבדל בין ספורטאים בספורט יחידני (לדוגמה שחייה) ולבין ספורטאים בספורט קבוצתי (לדוגמה כדורגל).

המחקר בדק, בעזרת שאלון המקובל בתחום, את ההטיות השונות. הוא הראשון מסוגו בעולם שהשווה בין ההטיות ההתנהגותיות בין ספורטאים מקצוענים ללא ספורטאים. חשוב לציין שהתיאוריה הכלכלית הסטנדרטית טוענת כי אין הבדל בדפוסי ההשקעה של ספורטאים ללא ספורטאים - אך תוצאות המחקר הראו כי יש הבדל מובהק בין הקבוצות.

ספורטאי - אוהב ספורט?

ראשית, מצאנו כי ספורטאים אוהבי הווה באופן מובהק מלא ספורטאים. הספורטאים דרשו לקבל כ־1,420 שקל בעוד חודש במקום 1,000 שקל היום (פיצוי של 42%), בעוד שהלא ספורטאים דרשו רק 1,220 שקל בעוד חודש במקום 1,000 שקל היום (פיצוי של 22% בלבד).

ההסבר לתופעה זו טמון כנראה באי־הוודאות הקיימת בספורט מקצועני. ספורטאים עומדים כל הזמן בפני סיכון להיפצע וסיום הקריירה שלהם בפתאומיות. בנוסף, הקריירה של ספורטאים היא קצרה יחסית לקריירות אחרות. זה יוצר אי־ודאות רבה לגבי עתידם של הספורטאים, ולכן העדפת ההווה ברורה. במקרה זה לא מצאנו הבדל בין ספורטאים בספורט יחידני לבין ספורטאים בספורט קבוצתי.

לא נמצא הבדל בין ספורטאים ללא ספורטאים בשנאת הסיכון. נתון זה קצת מפתיע משום שהיינו מצפים למצוא שספורטאים יהיו מוכנים לקחת יותר סיכונים בגלל אופי המקצוע שלהם ואי־הוודאות שעומדת בפניהם. עם זאת, מחקרים קודמים בתחום הפסיכולוגיה של הספורט הראו כי לספורטאים התנהגות של "מניעת פגיעה" יותר מאחרים. התנהגות של "מניעת פגיעה" משמעה שלמעשה מקבל ההחלטות מכיר את כל הסיכונים ויודע להימנע מהם טוב יותר מאחרים. המשמעות היא שהספורטאים לא אוהבים סיכונים יותר מאחרים. הם פשוט יודעים להתמודד ולהימנע מהם טוב יותר מאחרים. גם כאן לא מצאנו הבדל בין ספורטאים בספורט יחידני לבין ספורטאים בספורט קבוצתי.

איתי צמה, שחיין ישראלי. שחיינים וספורטאים אחרים שעוסקים בענף יחידני יותר תחרותיים מספורטאים שעוסקים בענף קבוצתי, צילום: ראובן שוורץ איתי צמה, שחיין ישראלי. שחיינים וספורטאים אחרים שעוסקים בענף יחידני יותר תחרותיים מספורטאים שעוסקים בענף קבוצתי | צילום: ראובן שוורץ איתי צמה, שחיין ישראלי. שחיינים וספורטאים אחרים שעוסקים בענף יחידני יותר תחרותיים מספורטאים שעוסקים בענף קבוצתי, צילום: ראובן שוורץ

לבד זה יותר תחרותי

 

בדקנו גם את מידת התחרותיות של ספורטאים ולא ספורטאים במסגרת המקצועית שלהם וגם מחוץ למסגרת המקצועית (למשל בשעות הפנאי). מצאנו כי ספורטאים תחרותיים יותר מלא ספורטאים. זה כמובן לא מפתיע. ניתן להגיד כי תחרותיות הכרחית למקצוע שהמוצר שלו הוא תחרות. באופן טבעי מי שבוחר לעסוק בספורט הוא תחרותי יותר מאחרים.

מצאנו שגם מחוץ למסגרת המקצועית הספורטאים יותר תחרותיים מהלא ספורטאים. תוצאה זו מוכיחה כי התחרותיות היא חלק מהאופי של הספורטאים ורלבנטית לכל פן בחייהם. תוצאה נוספת ומעניינת היא שספורטאים בספורט יחידני תחרותיים יותר במסגרת המקצועית מספורטאים בספורט קבוצתי.

ההסבר הוא שבספורט הקבוצתי השחקן הבודד חולק עם אחרים הן את הניצחון והן את ההפסד, בעוד שבספורט יחידני השחקן לוקח על עצמו את ההפסד ואת הניצחון.

ניתן להסיק כי חלוקת האחריות בספורט קבוצתי גורמת לשחקנים להיות פחות תחרותיים. לחלופין ניתן לטעון שספורטאים תחרותיים מאוד יעדיפו לבחור בספורט יחידני.

ספורטאים. הם שונים

לסיכום, מחקר זה מראה כי ספורטאים אינם כ"אחד האדם" בכל הקשור לקבלת החלטות כלכליות או לא כלכליות. לא ניתן להסיק בשלב זה אם העיסוק בספורט הוא שגורם לספורטאים להיות שונים מהלא ספורטאים, או שמראש הבחירה בעיסוק מקצועי בספורט היא של אנשים בעלי אופי שונה.

הכותב הוא מומחה למימון ופסיכולוגיה של משקיעים, הוא ראש המחלקה למימון של בית הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל. ד"ר שביט מוביל זו השנה השלישית ברציפות את הכנס השנתי בנושא פסיכולוגיה של השקעות, שיתקיים ב- 1.12.2010 במסלול האקדמי המכללה למינהל, ויעסוק בהיבטים השונים של השפעות פסיכולוגיות על קבלת ההחלטות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות