אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האיש שיודע איפה אתם נמצאים עכשיו

האיש שיודע איפה אתם נמצאים עכשיו

סקייהוק היא החברה הגדולה בעולם שאוספת מידע מרשתות WiFi ומאתרת בעזרתו את המיקום המדויק של מאות מיליוני משתמשים בישראל ובעולם ללא ידיעתם. "אנחנו אוספים את המידע באופן חוקי", אומר ל"כלכליסט" מנכ"ל החברה טד מורגן, ומבטיח לשמור על פרטיות הגולשים

23.11.2010, 15:09 | עומר כביר ושי ענבל
שירותי המיקום הם אחד מהתחומים החמים ביותר בעולם הטכנולוגיה כיום. חברות רבות, מגוגל ועד פייסבוק, משיקות ומקדמות מוצרים שמאפשרים למשתמשים לחלוק עם העולם את מיקומם, לבדוק היכן החברים שלהם נמצאים ולגלות מקומות חדשים. הדחיפה העיקרית לשוק זה הגיעה כמובן מהשגשוג של הסמארטפונים, שמצוידים ברכיבי GPS.

אבל מה קורה כשאתם רוצים להשתמש בשירותים אלה וה־GPS לא מספק קליטה מספקת - למשל בתוך מבנה? ומה מתרחש כשמדובר במכשירים כמו האייפד (בגרסתו הבסיסית), אייפוד טאץ' או לפטופ, שלא מצוידים ב־GPS כלל? כאן נכנסים לפעולה פתרונות שמאפשרים איכון עד לרמת בניין המגורים, על סמך WiFi בלבד. בזכותם תוכלו לעשות צ'ק־אין בפורסקוור, לבדוק מה הדרך המהירה להגיע מהמשרד לצד השני של העיר או סתם לברר אם החברים שלכם נמצאים בסביבה.

תכירו את סקייהוק (SkyHook), החברה האמריקאית הגדולה בתחומה, שהודות לשיתופי פעולה נרחבים עם חברות כמו אפל, מוטורולה, דל, HP וסמסונג מאפשרת למחשב או לגאדג'ט שלכם לדעת איפה אתם נמצאים בכל רגע. זאת, באמצעות מאגר המידע הגדול והמדויק בעולם, שמאפשר לזהות את מיקום המשתמש על סמך נקודות ה־WiFi שבסביבתו. וכך, בעוד ששירותי מיקום כמו Facebook Places ופורסקוור מעוררים רתיעה בקרב משתמשים החוששים שמיקומם יועבר לחברות מסחריות באמצעות הסלולרי, מתברר שכבר עכשיו יש סיכוי שמיקומם המדויק נשמר במאגר חברה מסחרית - בין אם הם רוצים בכך ובין אם לא.

סקייהוק הוקמה לפני שמונה שנים על ידי היזמים האמריקאים טד מורגן ומייקל שיין (Shean). "שמנו לב שבכל מקום שבו נסענו בארה"ב ניתן לקלוט בין שישה לעשרה אותות WiFi", מספר ל"כלכליסט" מורגן, שמכהן כיום כמנכ"ל החברה. "אז סתם, בשביל הכיף, התחלנו לבצע פעולה שנקראת Wardriving (נסיעה ברחובות עם מכשיר תומך WiFi ו־GPS, לצורך רישום מיקום הנקודות השונות — ע"כ)". ככה זה התחיל.

לא חוזרים על הטעות של גוגל

 

"כאשר ביצענו רישום של עוד ועוד נקודות הגענו למסקנה שנוכל להקים מאגר שמבצע התאמה בין נקודות ה־WiFi למיקום גיאוגרפי. זהו למעשה העיקרון שעומד מאחורי סקייהוק עד היום - ההבנה שיש נקודות WiFi בכל מקום, ואם אנחנו מסוגלים למפות אותן, נוכל להשתמש בהן כמערכת מיקום אלטרנטיבית למקרים שבהם אין קליטה או כשמדובר במכשיר ללא GPS. במקרים מסוימים, בעיקר מחוץ לאזורים מאוכלסים, נשתמש במיקום משוערך על פי האנטנה הסלולרית הקרובה. הדיוק של אנטנות סלולריות נחות משל WiFi, מכיוון שהן מכסות טווח גדול מאוד והמיקום שהן מספקות פחות מדויק. אך בשילוב עם WiFi, נוצר כאן שילוב מנצח".

את פעילות החברה אפשר לחלק לשני שלבים מרכזיים: הראשון הוא הקמת מאגר מידע מקיף, והשני הוא שימוש במאגר זה כדי לאתר את מיקומם של מכשירים שונים, שבנוסף מעבירים מידע המשמש לעדכון המאגר. השלב הראשון מזכיר במעט את השיטה שבה הוקם שירות גוגל סטריט־ויו. "יש לנו מאות כלי רכב מצוידים בציוד מיוחד שממפה את נקודות ה־WiFi הנוסעים ברחובות. כאשר אנחנו מגיעים לעיר חדשה או למדינה חדשה, אנחנו נציף את האזור במכוניות סקייהוק, שממפות את האותות על פי מיקום ה־GPS של הרכב. כך אנחנו בונים את כיסוי המידע הראשוני", מספר מורגן.

עם זאת, מורגן פוסל אפשרות שתתעורר שערורייה דוגמת זו שעוררו רכבי סטריט־וויו של גוגל. במקרה זה התברר שכלי הרכב, בנוסף לצילום רחובות, גם מיפו נקודות WiFi, וכחלק מהתהליך אגרו מידע פרטי של משתמשים שעבר ברשתות WiFi פתוחות. "אנחנו סורקים בצורה שונה מגוגל. גוגל למעשה אספה את כל הנתונים על תעבורת הרשת, אנחנו לא עושים זאת. אנחנו פשוט מחפשים נקודות WiFi - ולא מתייחסים למידע העובר דרכן. זה אנונימי לגמרי. אין מידע אישי שנאסף בסריקה, שלפיו אפשר לאתר את בעל נקודת הגישה".

פרט לפיילוט מצומצם שנערך לפני כמה שנים, החברה טרם שלחה את צי כלי הרכב שלה לישראל. מורגן מסביר כי העניין תלוי בלקוחות החברה. "אם מוטורולה, דל, סמסונג או אפל יגידו שהן רוצות כיסוי בישראל, אנחנו נעשה את זה. אבל נכון להיום לא קיבלנו בקשה כזו".

לדבריו, אם החברה תחליט להפעיל את רכבי סקייהוק בישראל, היא אינה צפויה להיתקל בבעיות משפטיות. "סריקת WiFi היא חלק מתקן גלובלי. טכנולוגיית הסריקה בכלי הרכב שלנו דומה לדרך שהמחשב הנייד שלך מתחבר לנקודת WiFi בבית. האופן שבו אנחנו אוספים את המידע חוקי בכל מדינה, לעומת שיטת האיסוף של גוגל שאינה חוקית במרבית המדינות". גוגל, כפי שנחשף ב"כלכליסט", דווקא ביקשה להפעיל את רכבי האיסוף שלה בארץ.

דבריו של מורגן עולים בקנה אחד עם החוק הישראלי. "בית המשפט העליון קבע כבר בשנות השמונים כי האזנה לשידורים ציבוריים שפתוחים לכל בתדרי רדיו פומביים, כגון WiFi, אינה האזנת סתר, ועל כן איסוף המידע הוא חוקי", אומר עו"ד יהונתן קלינגר, "מעבר לכך, כל עוד המידע שנאסף אינו מזהה אדם אלא רק מכשיר חשמל, הרי שסוגיית הפרטיות כאן רלבנטית פחות. הפעלת מכונית שתקלוט שדרים ותאגור אותם אמורה להימצא בסקאלה הבטוחה של החוק".

"אנחנו לא אוספים מידע אישי". מורגן "אנחנו לא אוספים מידע אישי". מורגן "אנחנו לא אוספים מידע אישי". מורגן

"המכשירים אוספים נתונים מעודכנים"

 

השלב השני בעבודת החברה, השימוש במאגר המידע ותחזוקו השוטף, רלבנטי כבר היום למשתמשים בישראל. בשלב זה נעזרת החברה במכשירים שנמצאים אצל כל אחד מאיתנו כמעט - סמארטפונים ומחשבים ניידים. "כאשר אנשים משתמשים במכשירים ניידים המצוידים בטכנולוגיית סקייהוק, הם ממשיכים לאסוף נתונים מעודכנים עבורנו", מספר מורגן. "כשמכשיר כזה מבקש לאתר מיקום הוא סורק נקודות WiFi באזורו, שולח את נתוני הסריקה לשרת שלנו, ואז אנחנו מחשבים את המיקום על סמך מאגר המידע ושולחים את נקודות האורך והרוחב ולמכשיר".

פעולה זו נעשית במרבית הפעמים בלי ידיעת המשתמשים, ומספרם של אלו מגיע לעשרות מיליונים. לדבר מורגן, כיום נמצאים בשוק יותר מ־100 מיליון מכשירים העושים שימוש בטכנולוגיית סקייהוק. אלו כוללים מכשירים של אפל כמו אייפד, מקבוק ומקבוק אייר, סמארטפונים של מוטורולה וסמסונג, מחשבים ניידים של דל ו־HP, וכרטיסים דיגיטיליים למצלמות בשם EyeFi. "יש מגוון גדול של מכשירים שמשתמשים בסקייהוק, וכל הזמן אנחנו מנסים לצרף עוד", הוא מוסיף.

המידע שמעבירים המכשירים לא משמש רק לאיתור מיקומם, אלא גם לעדכון מאגר המידע של החברה. במכשירים מצוידים ב־GPS אפשר לעשות שימוש לעדכון נקודות WiFi על סמך מיקום ה־GPS שלהם, אבל גם מכשירים ללא יכולת זו יכולים לשמש לעדכון המאגר. "המכשיר סורק נקודות WiFi ושולח את המידע לשרתים שלנו. אם ארבע מהנקודות יימצאו כבר במאגר ושתיים נוספות יהיו חדשות, אני אשתמש בארבע המוכרות כנקודות ייחוס ואוסיף את שתי החדשות למאגר".

בדרך זו הצליחה החברה למפות חלקים עירוניים ניכרים בישראל בדיוק רב. כך למשל, גילינו שמכשירי אייפד נטולי GPS יודעים לזהות שהם נמצאים במערכת "כלכליסט" בתל אביב רק על סמך האותות המתקבלים מנקודות ה־WiFi בבניין.

מחכים לתביעה ייצוגית

 

ואולם, לדברי מומחי משפט, בנקודה זו עלולה החברה למצוא שפעולותיה אינן עולות בקנה אחד עם החוק הישראלי. לדברי עו"ד אביב אילון, שמתמחה בדיני רשת, "אם לא מודיעים על כך למשתמש, או אם הפעולה צורכת משאבים ללא אישור המשתמש, למשל רוחב פס או סוללה, אז יש בעיה. מדובר באי־עמידה בחקיקה הנוגעת להגנת הצרכן, בחוסר תום לב בהתקשרות, ואולי אף בחוקי הונאה ועבירות מחשב".

המומחים שאיתם דיברנו תמימי דעים כי סעיף בהסכם השימוש במכשיר (שיכול להגיע לכמה עשרות עמודים) אינו עומד בתנאים של יידוע המשתמש. "הדרישות בחוק הגנת הפרטיות ובחקיקה האירופית להגנה על מידע פרטי הן להסכמה אקטיבית של המשתמש", אומר קלינגר. "כריכת רכישת טלפון עם שירות כזה, להערכתי, לא תוכל לעמוד בכללים אלה, ואני מאמין שכמו במקרים דומים בעת האחרונה, גם כאן בית המשפט לא יכיר בהסכמה הזו ויפסול אותה".

לדברי אילון, ההבהרות בנושא זה צריכות להיות בולטות וברורות: "המינימום הנדרש הוא לכתוב פרק ספציפי בתחילת ספר או חוברת ההפעלה, שבו מצוין העניין באותיות קידוש לבנה, אך ברור שהיצרניות לא ימהרו לצרף הבהרה שכזו. עד שצרכן לא יתקומם על כך וינקוט תביעה ייצוגית, סביר להניח שהחברות ימשיכו לפעול כך".

משתמשים שמודאגים מפגיעה אפשרית בפרטיותם, אומר קלינגר, יכולים לנקוט כמה צעדים: "אם אדם מרגיש שפרטיותו נפגעה, הוא יכול לפנות לסקייהוק. אם זו תכחיש את העניין, הוא יוכל לפנות לבית המשפט; אם בית המשפט משתכנע שכך הדבר, ניתן יהיה לבדוק כיצד הטכנולוגיה עובדת, איזה מידע היא מעבירה, ואיך הוא נשמר באמצעות מומחה. אז, בית המשפט יוכל להכריע האם מדובר בפגיעה בפרטיות או לא".

מורגן עצמו מבטיח שפרטיות המשתמשים נשמרת במלואה: "בשום שלב אנחנו לא מקבלים מזהה ייחודי של המכשיר, וכל בקשת מיקום היא אנונימית. גם השימוש במכשירים לעדכון מאגר המידע הוא אנונימי לחלוטין. בשום שלב בתהליך לא נעשית פעולה הקשורה לבעל המכשיר, הבעלים של נקודת ה־WiFi או למידע אישי".

הרשויות הישראליות, כך נראה, לא מודעות עדיין לפעילות החברה או להשלכות שיכולות להיות לה על פרטיות האזרחים. ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "שאלה של מאגרי מידע ופרטיות אינה בתחום הטיפול של משרד התקשורת אלא נמצאת באחריות משרד המשפטים". ממשרד המשפטים, בתגובה לשתי בקשות תגובה מפורטות נפרדות של "כלכליסט", נמסר רק: "הפרטים בפנייה לא נבדקו על ידי הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט), ואם תתקבל פנייה כאמור רמו"ט תבחן את העניין".

אפל בונה מאגר משלה

בעבר שולבה הטכנולוגיה של סקייהוק גם במכשירי אייפון ואייפוד טאץ', אולם זו נזנחה לעומת טכנולוגיה ומאגרי מידע של אפל עצמה, עם המעבר לגרסה 4 של מערכת ההפעלה של המכשירים ביוני השנה. אפל שומרת על שתיקה אופיינית בנושא זה, אולם ככל הנראה מכשירים אלה עדיין שולחים מידע על נקודות WiFi המשמש לאיתור מיקומם.

רוצה מאגר משלו. סטיב ג רוצה מאגר משלו. סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל | צילום: Asa Mathat | All Things Digital רוצה מאגר משלו. סטיב ג

למה בחרו כל כך הרבה ענקיות טכנולוגיה לעבוד עם סטארט־אפ אחד? לדברי מורגן, בשל איכות מאגר המידע שלהם: "כשהקמנו את החברה, אף אחד לא האמין ש־WiFi זו דרך ריאלית לזיהוי מיקום, אבל הוכחנו שזה עובד, וכעת חברות אחרות כמו גוגל מנסות לבנות מאגרים דומים. איסוף המידע זה החלק הקל, החלק הקשה הוא לפתח את התוכנה והאלגוריתמים שישתמשו במידע שנאסף כדי לזהות את מיקום המשתמש".

"הגשנו יותר מ־60 פטנטים שעוסקים בטכניקות השונות שאנו משתמשים בהן לזיהוי המיקום. GPS לא עובד בכל מקום, ודאי שלא במקום סגור, ויכול להיות מאוד לא מדויק קרוב לבניינים, אז צריך לדעת מתי אפשר לבטוח ב־GPS ומתי לא. אותות ה־WiFi נעים כל הזמן, כך שחישוב מיקום באמצעות נקודות יחס זזות הוא הליך מסובך. רוב האלגוריתמים שלנו עוסקים בהבנת אילו נקודות עברו ולאן, באילו נקודות גישה אפשר לבטוח ואיך לדעת מתי ה־GPS לא עובד. אלה משתנים מסובכים מאוד, אך בהשוואה למתחרים, המערכת שלנו תמיד מדויקת יותר".

יצרניות המכשירים, מתברר, מכירות ביעילות המערכת של סקייהוק ומשלמות תמורת השימוש בה. "אנחנו מוכרים להן את התוכנה, את מנוע זיהוי המיקום, וגובים כסף לפי מכשיר. ככל שהחברות מוכרות יותר טלפונים, כך אנחנו גובים יותר כסף", אומר מורגן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

16 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

14.
ל-7,9, ו 10 תודה על התגובות.
7- אוקיי, ומה היתרון בהתקנת הרכיב הזה על התקנת רכיב GPS? מבחינה פונקציונלית (של זיהוי מיקום) למשתמש זה הרי פחות יעיל מGPS (לפחות בארץ) כיון שברוב המקומות אין WIFI. ומדוע הוא טוב יותר מאיכון של הפלאפון תוך הצלבת נתונים מ 3 אנטנות סלולריות כפי שנעשה היום? (אולי הוא זול יותר?) 9- למה זה טוב לחברות שידחפו לנו את טכנולוגית העיקוב- אני מבין. השאלה היא כיצד ישכנעו אותנו הצרכנים ומה עלי לעשות כדי למנוע זאת. 10- קראתי, אך מצטער, כנראה שהבנת הנקרא שלי לוקה בחסר. אני רק הבנתי את היתרון שיש לשוק העסקי ולמה זה כדאי להם לדחוף אותה לנו.
לא טכנולוג  |  24.11.10
12.
אפשר ב300 ש"ח לרכוש 3 ראוטרים אלחוטיים, ולהחליף ביניהם כל יומיים...
אפשר להחליף בין חברים כל שבוע, רצוי מעיר אחרת. הSSID ישתנה, וכל המודל שלהם נפל. הכל בהומור, הפרטיות מתה. ברגע שיש מידע, יש מי שאוסף, אז חוזרים לדפוס הפעולה של סבותינו, כשיש קוזאק לא מתנגדים, משתדלים להנות מהרגע, אם מתנגדים זה לא ייגמר טוב.
הפרנואיד , פייסבוק, שביל החלב  |  23.11.10
לכל התגובות