אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"המלצות ששינסקי קיצוניות ברמה מטורפת" צילום: קובי קלמנוביץ'

"המלצות ששינסקי קיצוניות ברמה מטורפת"

משרד שגדל תוך שלוש שנים מ־13 ל־40 עורכי דין, ייצוג במקביל של נובל אנרג'י, דן מרידור, ישראל פרי ואפי רוזנהויז, מועמדות לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ושותפות עם אחיו גיל אגמון ברכישת האימפריה הממונעת של דלק רכב תמורת מיליארד שקל. עו"ד צבי אגמון ממהר. אין לו זמן, וזה עניין גנטי

25.11.2010, 10:09 | משה גורלי

"לפי הגנטיקה אין לנו הרבה זמן לחיות", אומר עו"ד צבי אגמון (54), ספק מתלוצץ, ספק לוקח ברצינות את ההיסטוריה המשפחתית ומנסה להסביר באמצעותה את פרץ הפעילות המוגברת שמאפיין אותו ואת אחיו גיל אגמון בשנים האחרונות. כבר ארבע שנים הוא שוקד במרץ על הרחבה ופיתוח מאסיביים של משרד עורכי הדין שבו היה שותף בעבר עם מישאל חשין, לפני שנתיים היה מועמד למשרת היועץ המשפטי לממשלה, ובשנה האחרונה הוא ניצב בכמה מהמוקדים המשפטיים המרכזיים שעל סדר היום - בראש וראשונה כמייצגם של נובל אנרג'י מול ועדת ששינסקי לקביעת תמלוגי הגז. אבל ייתכן כי ההשפעה הגדולה ביותר על חייו בשנים האחרונות - או לפחות על חשבון הבנק שלו - באה דווקא מצעד שעשה אחיו ושותפו לעסקים גיל (49), שלפני כחודשיים רכש במיליארד שקל את השליטה בחברת דלק רכב, ונהפך לאחר 23 שנות עבודה בה ממנהל שכיר לבעלים.

גיל אגמון. "אני שותף של אחי. הוא עשה את העסקה ואני אחריו" , צילום: יובל חן גיל אגמון. "אני שותף של אחי. הוא עשה את העסקה ואני אחריו" | צילום: יובל חן גיל אגמון. "אני שותף של אחי. הוא עשה את העסקה ואני אחריו" , צילום: יובל חן

את הצעד האמיץ עשה גיל אגמון בברכתו והשתתפותו הפעילה של אחיו הגדול, שמחזיק ב־20% מאגמון אחזקות בע"מ וב־10% מאגמון אחזקות והשקעות בע"מ - חברות ההשקעות המשפחתיות שבאמצעותן נרכשה דלק רכב, יבואנית מאזדה ופורד. לא יהיה זה בלתי הגיוני להניח כי מותם של אביהם אברהם בגיל 64 ואמם דבורה בגיל 56 מילאו תפקיד מרכזי בהחלטת האחים להגשים דווקא עכשיו את חלומו של גיל, שלפני כחמש שנים עבר התקף לב בעצמו.

"אני מאחל לילדיי יחסים כמו שיש לי ולאחי", אומר צבי אגמון בראיון ל"מוסף כלכליסט", ומציין כי תמיד היו קרובים אך היחסים ביניהם התהדקו מאוד לאחר מותה של האם, כאשר היו בני 33 ו־28. "אף שאנחנו מאוד שונים באופי - הוא תל־אביבי ואני ירושלמי; הוא רץ מרתונים ואני מצלם וקורא - אנחנו מאוד קרובים, עוזרים ומתייעצים. חלק מהדברים אנחנו גם עושים ביחד.

"גיל התחיל בדלק ממש מלמטה, כסוכן מכירות באולמות תצוגה. את הפריצה הגדולה הוא עשה דווקא לאחר מותו של אבא, אז התמנה למנכ"ל, אבל את הצעד הענק הוא עשה כמובן עכשיו. צריך ביצים מפלדה בשביל זה". את המהלך שלהם בדלק מתאר אגמון בשלושה צעדים: "קודם קנינו מבנק הפועלים 5% מהמניות. זו היתה העסקה הגדולה הראשונה. בשלב מאוחר יותר, כדי לשמור את גיל כמנכ"ל, הנפיקה לו החברה מניות, ועכשיו נוצרה ההזדמנות וקנינו את המניות שדלק מכרה באמצעות הון עצמי וכמובן הלוואה מהבנק".

נוסף על ההשקעה בדלק, אגמון משקיע במיזמים שונים, בהם חברת הטכנולוגיה אופטונול המפתחת שתל לטיפול במחלת הגלאוקומה, שנמכרה באחרונה לחברת אלקון תמורת 180 מיליון דולר.

"אני עורך דין. זה מקצועי וזו אומנותי", הוא מכריז על עצמו, בתגובה לשאלה על ההשקעה המוצלחת. "אני שותף של אחי. הוא עשה את העסקה ואני אחריו. השקענו בסטארט־אפ והתמזל מזלנו, אז כתבו בעיתון. על ההשקעות שבהן לא הצלחתי לא כתבו - וטוב שכך".

משרד קטן, מוניטין גדול

 

אגמון עובד כעורך דין מסחרי כבר כמעט שלושה עשורים, אך ניכר כי לא התעייף כלל מהעשייה המשפטית. לאחר סיום הלימודים באוניברסיטה העברית התמחה אצל עו"ד מישאל חשין ("מורי ורבי"), והשניים המשיכו לעבוד יחד עד שב־1992 מונה חשין לבית המשפט העליון והותיר לשותפו משרד ירושלמי קטן, אבל עם מוניטין ולקוחות גדולים. בתוך כמה שנים מינף אגמון את המוניטין הזה והפך את המשרד לאחד המשרדים המסחריים הפעילים בארץ, בעיקר בתחום ההגבלים העסקיים.

ישראל פרי. "יצרו כאן עבירה שלא היתה קיימת", צילום: תומריקו ישראל פרי. "יצרו כאן עבירה שלא היתה קיימת" | צילום: תומריקו ישראל פרי. "יצרו כאן עבירה שלא היתה קיימת", צילום: תומריקו

לפני כארבע שנים החליט אגמון להפוך את הנישה הזאת לאימפריה ובמקביל להתרחב לתחומים נוספים, ומאז הוא מככב בתיקים המסחריים הבולטים בארץ - ובהם ערעורו של עו"ד ישראל פרי לבית המשפט העליון נגד הרשעתו בגניבה, כתב האישום נגד מנכ"ל שופרסל אפי רוזנהויז בעבירות על הגבלים עסקיים, כתב האישום נגד דן מרידור בנוגע לשכר הטרחה שקיבל עבור ייצוגו של ארקדי גאידמק, וייצוג חברת נובל אנרג'י מול ועדת ששינסקי לקביעת תמלוגי הגז. עם לקוחות המשרד נמנים גם רכבת ישראל, כור, בנק הפועלים, HOT וישראכרט.

"כמשרד קטן התמקדנו בליטיגציה מסחרית, אבל החיים לחצו כל הזמן לתת שירותים נוספים. ההחלטה היתה ללכת ל־No Name Firm, פירמה גדולה שלא תלויה באדם אחד ובמוניטין שלו, כמו ש. הורוביץ, גורניצקי, או הרצוג־פוקס־נאמן. זו המטרה שלי - להגיע למיצוב כזה שיקטין את התלות בי. ב־2007 היינו 13 עורכי דין, היום אנחנו 40. רק בשנה האחרונה הצטרפו למשרד עשרה עורכי דין חדשים".

אבל בינתיים אף אחד לא מכיר את עורכי הדין באגמון ושות' חוץ מצבי אגמון.

"זה לא נכון. בתחומים מסוימים זה כבר קורה. מחלקת התכנון והבנייה שלנו היא מהגדולות בארץ. באים לאבי פורטן ולאייל מאמו. בתביעות ייצוגיות באים ליואב הירש, איילת גולומב ולדרור סברנסקי.

"כדי לקבל דריסת רגל בפעילות בינלאומית, חייבים יותר עורכי דין. ככה זה עובד. כשהיינו משרד קטן, רק ארבעה עורכי דין, התקשר אליי אמנון גולדנברג ואמר שהוא הפנה אליי את AT&T, חברת התקשורת הגדולה בעולם. 'המלצתי עליך', הוא אמר, 'כי אני בניגוד עניינים ולא יכול לייצג אותם, ואתה כמי שגדל אצל חשין הכי טוב בליטיגציה מינהלית'. לא ישנתי כמה לילות. נפגשתי עם הנציגים שלהם, ובסוף לא קיבלתי את התיק. למה? כי הם אמרו שאני קטן מדי. אם אתה רוצה חו"ל, אתה חייב עשרות עורכי דין בפירמה".

כדי לגדול לא חייבים לגייס כל כך הרבה עורכי דין. אפשר גם להתמזג.

"עד לפני שנתיים שלט כאן טרנד המיזוגים. כל ישיבה בין עורכי דין היתה נפתחת בהצעת מיזוג. אבל אני העדפתי ללכת בדרך של גידול פנימי. עם אף אחד לא נכנסתי אפילו לטרום־אירוסים, לפתיחת ספרים. בתקופה ההיא, כשהוצעו לי המיזוגים, הייתי קטן יותר ולא רציתי להיבלע. רציתי לבלוע. כשאתה גדל מלמטה זה לוקח יותר זמן, במיוחד כשאחד התנאים שלי - גם במיזוג - הוא לא לאבד את השם".

אפי רוזנהויז. "לא צריך אישום פלילי כדי לשרש נורמה" , צילום: סיון פראג אפי רוזנהויז. "לא צריך אישום פלילי כדי לשרש נורמה" | צילום: סיון פראג' אפי רוזנהויז. "לא צריך אישום פלילי כדי לשרש נורמה" , צילום: סיון פראג

מה אתה עדיין צריך לחזק במיוחד במשרד?

"חברות ושוק הון. בלי אלה אין משרד גדול באמת".

"שים עצמך בנעלי המשקיע"

 

התיק המתוקשר ביותר שעליו עובד אגמון בימים אלה הוא ייצוגה של נובל אנרג'י האמריקאית במאבק נגד העלאת תגמולי הגז. "אני מקווה מאוד שהמלצות הביניים שכפופות לשימוע לא יעברו", הוא מרעים בקולו, מפגין מעט מהלהט שעושה אותו לליטיגטור מצליח כל כך. "הן קיצוניות ברמה מטורפת. שים את עצמך בנעליו של המשקיע הסביר. אתה לוקח סיכון גדול כשאתה הולך לקדוח. בניגוד לרושם שמנסים ליצור עכשיו, אנחנו עדיין לא במקום שבו אתה זורק אבן ומוצא גז. מקום המדינה ועד היום יותר מ־500 קידוחים בישראל נכשלו. רק שניים הצליחו, ואנחנו מקווים שגם בשלישי, לווייתן, ימצאו גז. כשקידוח לא מצליח - הסיכון כולו שלך והלך הכסף; ואם הוא כן יצליח - אז אחרי החזר של פעם וחצי מההשקעה, 70% ילך למדינה?! זה לא הגיוני בעליל. במצב כזה, האם אתה היית משקיע? גם אני חושב שהציבור צריך ליהנות מתמלוגי הגז, אבל פה הלכו לקיצוניות גדולה. המודלים בעולם מדברים על מספרים נמוכים יותר, ואנחנו נביא את כל הנתונים לוועדת ששינסקי".

אסור למדינה לשנות את הכללים אם מתברר שהציבור נדפק?

"נכון שתמיד אפשר לשנות את משטר המסים. עכשיו יש רפורמה שמשנה את מס החברות כך שכל החברות ישלמו מהשנה הבאה פחות. אבל כאן משיתים מס אחר, סקטוריאלי".

והשינוי הזה ישפיע על התנהלות המשקיעים?

"הבעיה היא לגבי קידוח קיים, כמו תמר, שנמצא לפני סגירה פיננסית עם הבנקים ועכשיו כל המספרים משתנים בצורה קיצונית. נכנסת להשקעה, הלכת לסגור עם הבנק על בסיס מודל כלכלי, ופתאום, באמצע הדרך, אומרים שאתה צריך לשלם הרבה יותר למדינה. עכשיו קשה לדעת אם תהיה סגירה פיננסית".

צבי אגמון.  "אני מאחל לילדיי יחסים כמו שיש לי ולאחי", צילום: קובי קלמנוביץ צבי אגמון. "אני מאחל לילדיי יחסים כמו שיש לי ולאחי" | צילום: קובי קלמנוביץ' צבי אגמון.  "אני מאחל לילדיי יחסים כמו שיש לי ולאחי", צילום: קובי קלמנוביץ

 

"הרגולטורים חזקים מדי"

 

כאחד הסנגורים הבולטים בארץ בעבירות צווארון לבן, ידיו של צבי אגמון עמוסות בשנים האחרונות בלקוחות מפורסמים, שהבולטים שבהם הם ישראל פרי, דן מרידור ואפי רוזנהויז. כולם, לתפיסת אגמון, לא היו צריכים להגיע למקום שאליו הגיעו, ואת האשמה בכך הוא תולה במה שנתפס בעיניו כאגרסיביות יתר של מערכות הרגולציה הכלכלית והאכיפה הפלילית בישראל.

"הרגולטורים בארץ רוצים לנהל את הכלכלה. נכון שהמשק הישראלי הקטן והסגור חשוף לכשלי שוק מסוימים ואז הרגולטור צריך להתערב, אבל לעתים קרובות הוא מתערב ביותר מדי כוח".

דן מרידור. "שימוע איננו חלק מההליך הפלילי", צילום: יותם פרום דן מרידור. "שימוע איננו חלק מההליך הפלילי" | צילום: יותם פרום דן מרידור. "שימוע איננו חלק מההליך הפלילי", צילום: יותם פרום

אולי יש יותר מדי רגולטורים שמתחרים ביניהם מי חזק יותר ומשפיע יותר?

"יש רגולטורים ייעודיים, לבנקים, לביטוח, לתקשורת, ויש רגולטור־על - הממונה על הגבלים עסקיים - שחותך אותם מלמעלה. מה קורה במפגש הזה? כל אחד רוצה להראות שהוא טוב מהשני, והתוצאה היא העצמה חריפה של הרגולציה ולא פעם סתירה ומחלוקת בין רגולטורים. אחד מושך את השני, ולעתים כולם לא מידתיים, קיצוניים, נכנסים למקומות שרגולטורים לא צריכים להיכנס אליהם".

טענת בזמנו בעניינו של רוזנהויז, שהואשם בעבירות על ההגבלים העסקיים, כי לעתים הדרך להתבלט היא בהגשת כתבי אישום.

"נכון. זאת טעות. רוזנהויז מואשם באי־מילוי תנאי בעת מיזוג, ולמיטב ידיעתי זהו המקרה הראשון שבו מעמידים לדין על הפרת תנאי מיזוג. יש בעיה מובנית בשיטה שבה הגוף שקובע את התנאים הוא גם הגוף החוקר וגם זה שמחליט להעמיד לדין. אני מאמין שלו היתה הפרדה בין הגופים לא היינו מגיעים להליך משפטי פלילי במקרה של רוזנהויז, ואני מאמין שחפותו וחפותה של שופרסל יוכחו בבית המשפט. טעות לחשוב שהדרך היחידה לשרש נורמה היא בהגשת כתב אישום פלילי".

נגד דן מרידור הוגשה קובלנה משמעתית על כך שבהסכם שכר הטרחה של גאידמק נקבע שהוא יקבל בונוס אם התיק ייסגר בעקבות השימוע, אף שהחוק אוסר קבלת שכר־טרחה־התלוי־בתוצאות במשפט פלילי. גם כאן לא היה מקום לאישום?

"לטענתנו, שימוע הוא לא משפט פלילי ולא תוצאה של משפט פלילי, ובית הדין יצטרך להכריע אם הליך של שימוע נכנס לתוך האיסור על עורך דין להתנות שכר בתוצאה של משפט פלילי. יש מדינות בעולם שאוסרות בכלל לקחת שכר טרחה מותנה, כי הן לא רוצות שעורך הדין ייהפך לשותף של הלקוח ויאבד את העצמאות שלו, את מעמדו כחוצץ בין האמוציות והיצרים שבין הצדדים. בישראל מותר להתנות שכר בתיקים אזרחיים אבל לא בתיקים פליליים. לדעתי, לא צריך להיות הבדל כזה. שהכנסת תחליט - או שתאסור על הכל, או שתבטל את האיסור במשפט הפלילי. אין כל טעם והיגיון להשאיר איסור שכר מותנה רק בפלילי".

יעקב נאמן. "מודל אחר", צילום: יריב כץ יעקב נאמן. "מודל אחר" | צילום: יריב כץ יעקב נאמן. "מודל אחר", צילום: יריב כץ

את ייצוגו של ישראל פרי, שהורשע בגניבה מכספי הפנסיה הגרמנית של לקוחותיו, קיבל על עצמו אגמון לאחר שעו"ד יעקב וינרוט הועמד לדין ונבצר ממנו להמשיך בייצוג. לאחרונה נדחתה בקשתו של פרי למשפט חוזר בעניין שיבוש הליכי משפט, אבל התקבלה בקשתו לקיים דיון נוסף בסוגיית הגניבה. שבעה שופטים בבית המשפט העליון יושבים בימים אלה על המדוכה ואמורים להכריע בקרוב.

"בית המשפט דחה את הבקשה למשפט חוזר בעניין השיבוש ואני מכבד את זה, ובכל זאת, אני מזמין אותך לעשות מחקר בפסיקה הישראלית מקום המדינה ולבדוק אם מישהו קיבל חמש שנים על עבירת שיבוש (פרי נידון לעשר שנות מאסר, חמש מתוכן על סעיף השיבוש). התשובה היא לא. גם לא דומה או קרוב לכך, במיוחד כשמדובר בשיבוש של עד אחד מתוך יותר ממאה שהיו בתיק".

בתיק הזה התגייסו לסייע לפרי הפרופסורים מרדכי קרמניצר, אמיר ברנע ועמרי ידלין. זה מחזק את הקייס או מחזק את התחושה שבכסף אפשר לקנות כל מומחה?

"לא קנו את קרמניצר, ברנע וידלין. הם התגייסו כי משהו בסיסי הפריע להם - כל אחד בתחום מומחיותו. קרמניצר כמומחה לפלילים מתנגד לחלוטין לטענה שהיתה כאן גניבה. יצרו כאן עבירה שלא היתה קיימת. ברנע בא מהצד הכלכלי. לדעתו, פרי הביא את העסקה הטובה ביותר ללקוחות שלא חלמו לקבל את הסכומים האלה. הוא בדק את החישובים האקטואריים של העסקה ולא מצא בהם פגם - לא משפטי, לא מוסרי, לא כלכלי. וכמו שקרמניצר, ברנע וידלין התגייסו בגלל אמונתם בצדקת הקייס, כך גם אני. אף שאני מקבל שכר טרחה יפה, הוא לא היה משנה את דעותיי".

הדרישות: מומחיות ויעילות "בית המשפט הכלכלי החדש ייבחן במהירות פסיקותיו" אגמון: "הבעיה בשפיטה כלכלית היא לוחות הזמנים, שאינם עומדים בקצב החיים הכלכליים" משה גורלילכתבה המלאה

החלפת בתיק הזה את וינרוט, שמואשם בשוחד על מכתבים שכתב חינם ועל 20 אלף שקל שכר טרחה שגבה משוקי ויטה.

"מכתבים בלי כסף? אני מאשר שגם אני כותב. חופשי, חופשי, כמעט בכל יום. וגם גובה 5,000 דולר מאנשי ציבור ובלי כוונה לשחד או לקבל טובת הנאה. גם אני לא אגרום לאיש ציבור למכור את ביתו כדי לקבל שירות משפטי. השאלה היא אם אוכל להופיע בפניו באותו זמן. כשמדובר בלקוחות, בית המשפט קבע שאין ניגוד עניינים. כך פסק השופט תיאודור אור במקרה של עו"ד יגאל ארנון, שייצג את ראש העירייה אולמרט ואחר כך ייצג מול העירייה את פרויקט ימק"א. כאשר מדובר בלקוח - אין ניגוד עניינים.

"ניגוד העניינים נהפך כאן לגולם שקם על יוצרו. נכון, אנחנו מדינה קטנה וכולם מכירים את כולם, אבל צריך להתוות את המותר והאסור, להציב גבולות, ואנחנו איבדנו אותם. נסחפנו. כולם בניגוד עניינים, ואנחנו בצרה גדולה. אם עורכי הדין לא יוכלו להופיע בפני גופים ציבוריים אחרי שייצגו אותם, נצטרך לסגור את המשרדים. מינהל מקרקעי ישראל רצה להחתים אותי על חוזה ייעוץ שבו נאסר עליי לייצג אף אחד מול המינהל. מובן שסירבתי".

"מזוז היה יועץ מצוין"

 

לפני שנתיים ניסה אגמון לכבוש את התפקיד שמורו ורבו חשין הפסיד בזמנו לאהרן ברק - תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. אגמון הגיע לרביעייה הסופית של המועמדים, לצד פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' דפנה ברק־ארז ועו"ד יהודה וינשטיין, שנבחר לבסוף לתפקיד. אגמון הפסיד משום שלאחר שהיועץ המשפטי היוצא, מני מזוז, הריץ לספסל הנאשמים נשיא מדינה, ראש ממשלה ושורת שרים, חברי כנסת וראשי עיריות, רצה שר המשפטים יעקב נאמן מומחה פלילי בתפקיד - ורצוי סנגור. מעבר לכך, עמדה בעוכריו של אגמון דווקא תמיכתו של בית המשפט העליון, שארבעה משופטיו ציידו אותו במכתבי תמיכה. פעם זה היה מספיק למינוי, אבל בוועדה האחרונה היו חברים שדווקא זקפו את המלצת ביניש במפורש לחובתו של אגמון.

את הרצון ללכת לשירות הציבורי, גם בשלב מאוחר יחסית בקריירה, תולה אגמון בבית אבא, שכיהן כמנכ"ל האוצר ומנכ"ל דלק, ובשבוע שעבר נקרא רחוב על שמו בירושלים.

"רוב חייו היה אבא בשירות הציבורי, והחיידק הזה דבק גם בי. לכן החלטתי להיענות להצעה להגיש את מועמדותי. אבי היה הישראלי הראשון שביקר בסין, כבר ב־1953, בשליחות ממשלתית, ואחר כך השתתף במשימות העלאת יהודים מרוסיה. נשמנו את זה בבית, ואחי ואני תורמים למטרות חברתיות רבות.

"את תפקיד היועץ המשפטי ראיתי אחרת, ואף אמרתי את דעתי לשר נאמן. המרכיב הפלילי בעבודת היועץ הוא מינורי, שולי. אמרתי לנאמן שאם המודל שהוא בונה עליו הוא שבכל תקופה יעמידו לדין נשיא, ראש ממשלה ומספר כזה של שרים וחברי כנסת, אז אפשר כבר עכשיו לסגור את המדינה. זאת הסיבה שבגללה הוא הביא לתפקיד מומחה פלילי, כדי שלא יחזור על הטעויות שמזוז עשה, לשיטתו".

ולשיטתך?

"מבחינתי מזוז היה יועץ משפטי מצוין. טעויות? מי שלא עושה לא טועה".

תגיות