צילום: shuterstock
כיצד חום גבוה טוב לבריאות?
לפי ממצאים חדשים, עליית החום והגובה שאליו החום מגיע נקבעים על ידי מנגנוני ההגנה של גופנו, כטיפול מדויק ונקודתי
הפחתת כאב היא אחד היעדים המרכזיים ברפואה המודרנית. משאבים רבים במחקר, ומאמץ רב של רופאים, מוקדשים להפחתת הכאב אצל חולים – לפעמים על חשבון הפניית משאבים לריפוי שהוא אולי כואב יותר, אך גם עשוי להיות יעיל יותר. יש הצדקה לבחירה לתת את העדיפות העליונה להפחתת הכאב. אחד המראות הקשים בעולם הוא של ילדך הקטן סובל.
אבל לכאב יש לפעמים סיבה.
חום, למשל. כאשר ילד סובל מחום גבוה, הוריו ממהרים לתת לו אקמול כדי להוריד את החום ולהפחית את כאביו. טיפול תרופתי הוא דבר יעיל וחשוב כאשר חולים, ואני לא ממליץ לוותר עליו. מלבד זאת, כאשר חום הגוף עובר את ה־40 מעלות צלזיוס מתעורר החשש שהמוח ייפגע. אבל כדאי לדעת שכעיקרון, החום הלא נעים אינו תקלה. החום, אותו סימן ראשון של בעיות חיידקיות בגוף, הוא בעצם טיפול רפואי.
לפי ממצאים חדשים, עליית החום והגובה שאליו החום מגיע נקבעים על ידי מנגנוני ההגנה של גופנו, כטיפול מדויק ונקודתי. הממצאים מגלים שהעלייה בחום הגוף גורמת לשתי השפעות. האחת היא השפעה על הגוף: תפקוד המערכת החיסונית מואץ ומתייעל כאשר חום הגוף עולה. ההשפעה השנייה היא על החיידקים: התפקוד שלהם מרע.
האבולוציה, אותו עיקרון שלפיו החיים מתפתחים, משרתת את החיידקים לא פחות מאשר אותנו. במשך מיליוני שנים היא סייעה להם להתפתח כך שיתרבו באופן אופטימלי בסביבה שהטמפרטורה שלה היא סביב 37 מעלות – טמפרטורת הגוף האנושי. שינוי בטמפרטורה הופך את הסביבה לאלימה ואף קטלנית עבור החיידקים שנוטים לתקוף אותנו: היא מאטה את קצב ההתרבות שלהם וכך מקלה על נוגדני הגוף לצוד אותם ולחסלם, ולעתים היא צולה אותם לגמרי.
הסיבה שהחום לפעמים בקושי עולה ולפעמים מזנק היא שלכל חיידק ונגיף הטמפרטורה שנחוצה כדי לשתק אותו, וככל שהחיידק חזק יותר, כך הוא עמיד בטמפרטורות גבוהות יותר. ניסריה מנינגיטידיס, לדוגמה, אחד החיידקים האחראים לדלקת קרום המוח המפחידה, הוא יצורון קטן ועמיד. הוא מאט את קצב ההתרבות שלו רק כאשר הגוף שבו התיישב מגיע לטמפרטורה של 40 מעלות – טמפרטורה שמתחילה לסכן את מי שסובל ממנה. לעומתו, הנגיף ריינו־וירוס שגורם להצטננות הוא יצור עדין הרבה יותר, ומשכפל את עצמו רק בטמפרטורות הקרירות של 34-33 מעלות. הוא מתרבה בדרכי הנשימה ובסינוסים שלנו, וכפי שעלייה קלה בחום מתחילה לפגוע בו, כך, מתברר, גם שאיפה של אוויר חם למשך כחצי שעה מאטה את התרבותו ומשפרת משמעותית את הסימפטומים של ההתקררות.
חום גופנו משתנה כל הזמן, כחלק מהניהול העצמי המתוחכם שלו. לרוב חומנו עולה ויורד בין 36 ל־37 מעלות, והוא מגיע לשיא בסביבות 6 בערב ולשפל בסביבות 4 לפנות בוקר.
ואף על פי שאנחנו אוהבים לחשוב שהזן שלנו מיוחד, מנגנון ההגנה באמצעות חום צולה חיידקים קיים אצל רוב היונקים, העופות, הזוחלים והדגים. כפי שהאבולוציה עוזרת ללא הפסקה גם לקטנים שבמיקרובים, כך היא מציידת גם את כל המינים החיים בכלים להתגונן, ונותנת לברירה הטבעית לעשות את שלה. וכאן ההחלטה שלנו אם להיכנס לתמונה או לא. כאשר הברירה הטבעית לרעתנו, ואל גופנו נכנס פולש שעשוי להזיק לנו, עלינו להשתמש בכל אמצעי כדי לנצח אותו כמה שיותר מהר ובאופן כמה שיותר מוחלט. ורצוי גם שבכמה שפחות סבל. אבל לפעמים, כאשר החום עולה רק טיפ־טיפה, כדאי שנתייעץ עם הרופא ונשאל אותו אם לא עדיף הפעם לתת לגופנו לטפל בפולש בעצמו. הוא יודע איך.
17 תגובות לכתיבת תגובה