בדיקה חסכונית: עוקבים אחר התלושים ודו"חות הפנסיה

שוק עבודה דינמי ומעבר תכוף בין עבודות מחייבים עובדים רבים לקחת כיום לידיהם אחריות על הדאגה לטיפול בכספי הפנסיה שלהם. זאת בניגוד למצב בעבר, אז רוב האחריות היתה מונחת על כתפי המעסיק.

נוסף על כך, כיום יידרש הדור הצעיר לשנות חיסכון מרובות יותר לפנסיה. "בעולם הישן די היה ב־35 שנה של חיסכון פנסיוני כדי להגיע ל־70% מהמשכורת האחרונה", אומר היועץ הפנסיוני יעקב זלוטניק. לדבריו, "היום נדרשות יותר מ־40 שנה כדי להגיע לרמת הפנסיה שהדור הקודם חסך".

נתונים אלה מחייבים את החוסכים להיות ערניים יותר לאורך מספר שנים רב יותר, להכיר את כל ההטבות להן הם זכאים ולהילחם על הוזלת דמי הניהול שגובים הגופים המנהלים. זאת כאשר כל "פספוס" וחוסר תשומת לב לאורך שנות החיסכון הרבות עשויים לגרום לעובד נזק שיכול להסתכם במאות אלפי שקלים.

ראו גם - דמי ניהול: הנחה משתלמת מאוד

מה כדאי לבדוק: מהצלבת הפקדות ועד מסלול מתאים

1. האם יש כיסוי למקרה של מחלה או מוות: "צריך להבטיח ששיעור הפיצוי במקרה של מחלה קשה או תאונת עבודה לא יפחת מ־75% בכל גיל, כי בגיל מאוחר קרנות הפנסיה נותנות שיעור נמוך מ־75% באופן אוטומטי, אלא אם העובד פונה ביוזמתו לקרן הפנסיה ומשנה את גובה הפיצויים", אומר זלוטניק. כמו כן, הוא אומר, צריך להסתכל על הסכום שמצוין בדו"ח לפנסיית שארים, כלומר הכסף שהמשפחה תקבל במקרה של פטירה, ולחשוב האם הוא מתאים לצרכים. אם הסכום אינו מתאים, מומלץ להודיע לקופה על הגדלה של הסכום (למשל כאשר נולדים למבוטח ילדים) או על הקטנתו (למשל במקרה של גירושים ללא ילדים).

"צריך לזכור שרמת החיים מתעדכנת בהתאם לשכר, ולכן אם אין עדכון מתאים של שני כיסויים אלה, אז העובד ומשפחתו נמצאים בתת־ביטוח", אומר ירון בר־און, משנה למנכ"ל מנהלת ההסדרים הפנסיוניים מבטח סימון. לדבריו, "עובד צריך לשאול את עצמו מה הסכום שהוא או משפחתו יצטרכו במקרה של מוות או נכות כדי שיוכלו לשמור על רמת חיים סבירה".

2. הצלבת הפקדות: הדו"ח השנתי מפרט את כל ההפקדות שנעשו לחיסכון הפנסיוני במשך שנה. מומלץ להצליב בין מה שכתוב בתלושי השכר לבין מה שמופיע בדו"ח, שכן טעויות קורות, אם בתום לב ואם מפני שהמעסיק בחר במודע שלא להעביר את ההפרשות החודשיות שהוא חייב בהן בשל קשיי נזילות אצלו. "האחריות לוודא שהכספים נכנסים כסדרם וכפי שמוגדר בחוזה העבודה היא אמנם גם של המעסיק, אבל מבוטח נבון יראה את זה כאחריות שלו. התבונה בצרכנות פיננסית היא הכלי החשוב ביותר", אומר בר־און. פעמים רבות מעסיקים משלמים את ההפרשות החודשיות לא מתוך כלל השכר של העובד ומתעלמים מסעיפים כמו שעות נוספות, גם אם התשלום עליהם גלובלי.

3. בדיקת דמי ניהול: עם ההצטרפות לאחת מתוכניות החיסכון הפנסיוני, העובד מסכים על שיעור מסוים של דמי ניהול שאותם ישלם לחברה שמנהלת את החיסכון. לפעמים, במיוחד בקרב עובדים שמקבלים הנחות בדמי הניהול, חברת הניהול של החיסכון לא מזינה את ההנחה והעובד ממשיך לשלם דמי ניהול רגילים. אי־שימת לב לשינוי שכזה יכולה לעלות אלפי שקלים בפנסיה החודשית בגיל הפרישה. אם מזהים טעות בשיעור דמי הניהול, יש לגשת לסוכן הביטוח, ליועץ הפנסיוני או ישירות לחברה כדי לתקן את הטעות ולקבל החזר.

4. האם זהו המסלול הרצוי: "הדו"ח השנתי הוא נקודת המבחן של העובד", אומר בר־און. כל חוסך צריך להגדיר לעצמו מטרות לגובה הפנסיה בגיל הפרישה ולכוון לכך שהחיסכון שלו יתנהל בהתאם למה שקורה בעולם העבודה הדינמי של היום, שבו השכר משתנה בכל כמה שנים. נוסף על כך, יש להתאים את מסלול ההשקעה לגיל החוסך. "העובד צריך לשאול את עצמו האם הוא נמצא במסלול שתכנן בהתאם לרמת הסיכון שהוא מוכן לקחת, באופן שיוביל אותו לפנסיה שהגדיר לעצמו כיעד", הוא אומר.

 

ההטבות שניתן לקבל: כדאי להילחם על דמי הניהול

 

1. הטבת מס: ההטבה המרכזית לחוסכים לפנסיה היא הטבת המס. המדינה מאפשרת זיכוי של עד 35% במס הכנסה על ההפקדות לפנסיה, עד תקרת שכר של ארבע פעמים השכר הממוצע במשק (כ־32 אלף שקל בחודש כיום). כלומר, על כל אחוז וחצי לערך של הפרשה מהשכר בחודש, המדינה מחזירה כחצי אחוז לעובד כהטבת מס. "מבוטח יכול היום להגדיל את הפנסיה העתידית שלו אם יגדיל את תשלומיו הוא מ־5.5% מהשכר בחודש ל־7%. כך הוא גם ייהנה מזיכוי במס וגם ייהנה מהגדלת ההשפעה של הריבית דריבית", אומר זלוטניק.

בר־און מוסיף כי "גם המעסיק יכול להגדיל את ההפרשות ל־7.5% מהמשכורת (כולל אובדן כושר עבודה ותגמולים) ו־8.33% לטובת פיצויי פיטורים. הכספים שהעובד והמעביד הפרישו לפנסיה מעניקים לעובד זיכוי מס בשיעור של 35% עד לתקרה".

2. דמי ניהול: קרנות הפנסיה החדשות יכולות לגבות עד 6% דמי ניהול מההפרשות השוטפות ועוד חצי אחוז מהצבירה. עם זאת, במקומות עבודה גדולים או באלו שיש בהם ועדי עובדים, לרוב ישנם הסדרים שנותנים למבוטחים הנחות מאוד משמעותיות. "מדובר בכסף גדול", אומר זלוטניק. לדבריו, "יש מקומות שבהם העובדים מקבלים הנחה מקרן הפנסיה ומשלמים עד 4% מהשוטף ו־0.25% מהצבירה, כלומר מעל 50% הנחה. הפחתה כזו בדמי הניהול יכולה להגדיל את הפנסיה עד ל־10% על פני 30 שנה". כמו כן ניתן לקבל הנחות על דמי הניהול בביטוחי מנהלים, שם דמי הניהול הזולים יותר יעמדו על 1.5% מהצבירה ועשויים להגיע אף ל־0% מההפקדות השוטפות. לעומת זאת, בביטוחי המנהלים היקרים יותר יגבו מהמבוטח מחיר מקסימלי של 2% על הצבירה וממוצע של 8% מההפקדות השוטפות (בפוליסות עם דמי ניהול יורדים). בקופות גמל הפער בין דמי ניהול לפני ההנחה לדמי ניהול אחריה (למשל בקופות גמל מפעליות) יכול לנוע בין 0.5% ל־2%.

לכן, מי שאינו זוכה להטבות כאלה רצוי שינהל משא ומתן בין החברות המנהלות, או שיפנה ליועצים פנסיוניים עצמאים שיכולים לסייע בהפחתת דמי הניהול. "התחרות היא גדולה ואפשר להשיג הנחות גם אם אתה יחיד", מציין זלוטניק. עם זאת, בר און מדגיש כי "בסוף, דמי ניהול הם לא השיקול היחיד לבחור אפיק חיסכון. יש גם שיקול של התאמה של המוצר לפרופיל של הלקוח וזה הרבה מעבר לדמי הניהול בלבד. יש משקל לגוף המנהל והערך שלו, לתשואות, למסלול הסיכון וכדומה".

מה מומלץ לעצמאים: מרצף הפקדות ועד הטבות מס

עצמאים רבים דוחים את החיסכון לפנסיה בשל מאבק יומיומי על הרווחים וההוצאות של העסק. אף שעצמאים לא חייבים על פי חוק להפריש כספים לפנסיה, חשוב שהם יכירו את ההטבות שעומדות לזכותם ויידעו איך לנצלן.

1. ניצול התקרה להפקדה: כדי לממש את מלוא ההטבות לעצמאי שמפריש לפנסיה כדאי לדעת שתקרת הטבות המס לעצמאי עומדת על זיכוי בגובה של 35% מהיקף הפקדה שנתית של 9,720 שקל, כלומר סכום של 3,402 שקל. כמו כן יכול העצמאי לנצל את זכותו לבצע ניכוי בגובה שיעור המס השולי (יכול להגיע עד 45%) מהיקף הפקדה שנתית של 21,384 שקל, כלומר עד לסכום של 9,622 שקל.

2. שמירה על רצף הפקדות: כדי לשמר את הזכויות בפנסיה ובביטוח חשוב לשמור על רצף הפקדות שוטף אחת לשנה. בסוף שנת המס יכול העצמאי להפקיד עוד סכומים עד לתקרה שהוא יכול להרשות לעצמו לצורך הכרה במס. בכמה מקרנות הפנסיה ישנה אפשרות לעצמאי שאין לו הכנסות, לשלם פרמיה חודשית נמוכה כדי לשמור על הביטוח לנכות ושארים. בר־און מוסיף כי "במקרה של עצמאים, חשוב מאוד שהם ייקחו את האחריות לשלם את התוכניות האלה בהוראות קבע ולכבד אותן לאורך תקופה ארוכה".

3. הגדרת עיסוק ומקצוע בביטוח אובדן כושר עבודה: "העיסוק והמקצוע של המבוטח המוגדרים בפוליסת הביטוח מהווים פרמטר מהותי לקביעת הפרמיה לביטוח", אומר רו"ח אמיר גבאי, מנכ"ל B4 יועצי פרישה. לדבריו, "הדבר נכון בעיקר בנוגע לכיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה ונכות. לפיכך, אם חל שינוי בעיסוק של המבוטח במהלך התקופה מאז הצטרפותו לביטוח לראשונה, יש לדווח זאת לחברת הביטוח, שכן ניתן להפחית את הפרמיה במקרה של הפחתת הסיכון הכרוך בעיסוקו החדש". אם המבוטח לא הודיע לביטוח על החמרת הסיכון, הוא צפוי לקבל פיצוי מופחת בעת תביעה.