חממת רוטשילד: כך נהפכה השדרה התל אביבית לבית של הסטארט-אפים

בשנים האחרונות נהפכו שדרות רוטשילד בתל אביב לאבן שואבת לבנייני משרדים, בנקים ועורכי דין. אחריהם באו גם מסעדות היוקרה, בתי הקפה, הברים ומבני הבאוהאוס לשימור שנהפכו לנכסי נדל"ן לוהטים. אלא שבשלוש השנים האחרונות נהפך המתחם התל אביבי התוסס לזירה לוהטת לא פחות עבור סקטור נוסף: חברות סטארט־אפ.

אמנם, שדרות רוטשילד רחוקות עדיין מלהיות עמק הסיליקון הישראלי, או אפילו הרצליה פיתוח סניף תל אביב, אך עובדה היא כי האזור שבין רחוב הארבעה לבין נחלת בנימין מרכז כיום את חברות האינטרנט הישראליות והצעירות המסקרנות ביותר, שזכו כבר להצלחות לא מעטות.

לצפייה במפה בגודל מלא לחצו כאן

"שכירות של 7,000 שקל זה סביר"

בין החברות שמרוכזות בשדרות רוטשילד ניתן למצוא את סולוטו, חברת הסטארט־אפ של ישי גרין (כוכב "מחוברים" וממייסדי אוניגמה שנרכשה על ידי מקאפי ב-20 מיליון דולר) שזכתה השנה בפרס הראשון בתחרות של הבלוג טקראנץ'; ואת פייס.קום של יוצאי הגראז' גיקס, בהם גיל הירש ויניב טייגמן, שהפך לטכנולוגיה המובילה בפייסבוק לזיהוי פנים. במתחם הארבעה-חשמונאים ניתן למצוא את בוקסי, חברת סטארט-אפ שהשיקה סטרימר המתחרה בזה של גוגל TV, ואת חברת האינטרנט Wix שנחשבת כיום לאחת המובילות בפיתוח אתרים לעסקים קטנים ובינוניים.

"לא הייתי מכנה את רוטשילד 'עמק הסיליקון', אבל יש כאן צפיפות גבוהה יחסית של סטארט־אפים ופינות חמד", אומר ל"כלכליסט" גיל הירש, מנכ"ל פייס.קום. את התעשייה שבשדרה הכיר הירש כאשר הגיע לבקר את חברו ירון קרני, השוכר ברוטשילד בניין. הירש החליט להעביר את החברה שלו, שפעלה עד אז מרחוב החשמונאים, לשדרה. כיום החברה פועלת במסגרת ה"סאבלט" של ירון קרני: מעין חממה טכנולוגית הפועלת מתוך בניין בן שלוש קומות ומשכירה משרדים לחברות סטארט־אפ.

"תרבות הסאבלטים דחפה מאוד את המעבר של הרבה חברות לשדרות רוטשילד במחירים ובתנאים שהיא מציעה להן", אומר הירש. "כשהגענו לכאן ב־2008 המחירים היו מאוד נוחים, והסכמי הסאבלט לא דורשים התחייבויות ארוכות טווח, מה שמאוד מקל על סטארט־אפים".

בכל זאת, רוטשילד לא נחשב לאזור יוקרתי מדי לחברה דלת-תקציב?

"שכירות של דירה במחיר של 6,000 או 7,000 שקל לחודש עשויה להיות מעל לתקציב למי שמחפש דירת סטודנטים, אבל עבור חברה זה תקציב סביר. רוב השוכרים כאן מכירים את בעלי הנכסים, יכולים לסגור איתם על שכירות קצרת מועד, יכולים לדרוש מהם לבוא לקראתם במוסר התשלומים". קרני מסכים: "זה לא מקום שמתאים לחברות גדולות. הארנונה מעט גבוהה, אבל העירייה מכירה בסטארט־אפים כבתי תוכנה מוכרים, ולכן המחירים נסבלים".

ירון קרני (מימין) וישי גרין

נשארים בגלל האווירה

"יש כאן 'וייב' שקשה לתאר, אורבני ויצירתי, והוא מקור המשיכה הגדול של האזור", אומר קרני. "המקום לא מעונב כמו בהרצליה פיתוח, יש אווירה של יצירתיות שמסייעת מאוד לעבודה. אין חניה, אבל העובדים בוחרים להגיע באופניים, בקורקינט חשמלי או בתחבורה ציבורית. החיים ממשיכים כאן בלילה, יש כאן אקשן. יש תערוכות בשדרה, אמנים שחיים, גרים ומציגים כאן, וזה מקום שנעים להסתובב בו. בסוף היום אנחנו נפגשים באותם הברים ומרימים דרינקים ביחד, מדי פעם עושים מסיבות כאן על הגג. שעות הפנאי שלנו חשובות מאוד, בין השאר בגלל הגיל הממוצע של העובדים כאן, שהוא בדרך כלל צעיר יחסית".

"הקרבה בין הסטארט־אפים יוצרת מפגשים מזדמנים בשדרה, וחברות או עובדים מתוך החברות נוטים לעזור אחד לשני" אומר קרני. "הסביבה היא נמרצת", אומר גיל הירש. "היא משדרת מה שאנחנו משדרים. המפגשים הלא רשמיים בין הסטארט־אפים קורים כל הזמן, זה מאוד קל לקפוץ ממשרד אחד לשני. אבל זו לא הסיבה שבגללה הגענו לכאן, זו הסיבה שבגללה אנחנו נשארים". הסטארט־אפיסטים של שדרות רוטשילד אוהבים להיפגש לארוחות צהריים במסעדת אלורה הסמוכה למשרדו של קרני ולהחליף רעיונות, או סתם לעבוד עם הלפטופ בבית הקפה זה לצדו של זה. מ'שולחן הסטארט־אפיסטים' שבקפה הלל שבשדרה יצאו חברות רבות, ושם גם נערכה הישיבה הראשונה של חברת לאבפיקסיז. "אבל רוב הפגישות נערכות על ספסל או מתחת לעץ", מספר קרני.

אך בניגוד לאזורי תעשייה מוכרים כמו הרצליה פיתוח או מת"ם בחיפה, הדירות שמציעה השדרה אינן מתאימות לחברות הזקוקות לגידול משמעותי במספר העובדים. כך, עזבו את האזור בשנים האחרונות Semantinet שממוקמת כיום ברמת החייל וחברת Contextin שעברה להרצליה פיתוח, וגם חברת Wix שגדלה בקצב מסחרר מתכננת מעבר להרצליה.

אורן בר און, שותף בכיר ומנהל תחום ההייטק בארנסט אנד יאנג ישראל. "אזור עם פוטנציאל גידול משמעותי" | צילום: רונן מחלב

"האזור בנוי לחברות שלא צריכות עובדים רבים ולא מתכוונות לגדול יותר מדי", אומר אורן בר־און, שותף בכיר ומנהל תחום ההייטק בארנסט אנד יאנג ישראל. "עם זאת, זהו אזור עם פוטינציאל גידול משמעותי. קרנות הון סיכון קטנות בנות 20 עד 30 מיליון דולר מחפשות חברות רבות להשקעה בסביבה, לעבוד איתן בצמידות ובסופו של דבר גם להשתקע באזור. כך שבעתיד נראה כאן מקבץ של חברות קטנות ששוכנות בדירות קטנות, שימשיכו להעסיק מספר מצומצם של עובדים לצדן של קרנות הון סיכון בוטיקיות. אבל גם אז נראה את העובדים ממשיכים להגיע לעבודה באופניים".