יו"ר אסותא מסיר את הכפפות: "פקידי משרד הבריאות הם לא יותר ממריונטות"

"לא רק שלא צריך לבלום את התרחבות אסותא, אלא צריך לאפשר לו להתרחב עוד. אסותא הוא המערכת הרפואית היעילה ביותר בישראל" - כך אומר ל"כלכליסט" פרופ' שוקי שמר, יו"ר בית החולים אסותא.

חילוקי דעות בין סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לבין הצמרת הבכירה של משרד הבריאות מונעים מתן רישיון למחלקת יולדות לאסותא, במה שנראה בעיני רבים במערכת הבריאות כעוד שלב במערכה של המשרד להצר את צעדיו של בית החולים הפרטי הגדול בישראל. אסותא טוענים כי הבקשה לרישיון הועברה כבר לפני שנה, ולאחרונה אף פורסם כי ליצמן שוקל הענקת הרישיון, אך כרגע הענקת הרישיון אינה נראית באופק.

למה אין בית חולים פרטי? העלות הגבוהה שכרוכה בהקמת בי"ח מבריחה היזמים בחינת בית החולים המתוכנן באשדוד יכולה ללמד משהו על הסיבה שבגללה המרכז הפרטי המשמעותי האחרון שנפתח הוא הרצליה מדיקל סנטר, לפני 25 שנה מיקי פלד, תגובה אחתלכתבה המלאה

לדברי שמר, הסיבה לניסיונות של משרד הבריאות למנוע את הרחבתו של בית החולים, הנמצא בבעלות מכבי שירותי בריאות, היא כי "המשרד נגוע בניגוד עניינים כל כך חריף (בגלל בעלותו על בתי החולים הממשלתיים המתחרים באסותא - מ"פ), עד שאיננו מצליח לראות פתרונות לבעיות מערכת הרפואה בישראל שהן לטובת הציבור, באמצעות מערכות רפואיות שאינן בבעלותו, כגון מערכות פרטיות, מערכות של קופות החולים ושל עמותות כגון הדסה או שערי צדק".

בראיון ל"כלכליסט" בשבוע שעבר אמר ד"ר חזי לוי, ראש מינהל רפואה במשרד הבריאות, כי יש לעצור את התרחבות בית החולים, ורמז כי בית החולים אסותא עלול לפגוע במערכת הבריאות הציבורית. במקביל שלח מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר רוני גמזו מכתב למנכ"ל אסותא ד"ר איתן חי־עם (שאותו החליף גמזו בתפקיד), והתריע על ליקויים בפיקוח ובבקרה על חולים בשלושה מקרים. מדובר אמנם בדו"חות של ועדות בדיקה רגילות שמקים משרד הבריאות, אולם אלו הספיקו כדי לחמם את הגזרה בין שני הגופים עוד יותר.

שמר אומר כי הסירוב לאשר רישיון למחלקת היולדות הוא רק סימפטום להתחממות הקרב בין הגופים. "לצערי, פקידי משרד הבריאות משמשים מריונטות של מנהלי בתי החולים הציבוריים הגדולים בארץ. מחלקת יולדות באסותא באה לתת פתרון לשירות הכאוטי והמסוכן שמתקיים היום בחדרי הלידה בישראל. למרות זאת, משרד הבריאות מעדיף להמשיך ולספק שירות קלוקל, תוך התעלמות מהמצוקות שבהן פועלים חדרי הלידה בישראל - ובלבד שלא לאפשר לגורמים שאינם הוא עצמו להציע שירותים משופרים". אם יהיה צורך, אומר שמר, תפנה אסותא לערכאות משפטיות כדי לקבל את הרישיון.

"פגם בתרבות הניהול"

באסותא מרגישים זה זמן רב כי משרד הבריאות מתנהל על פי התכתיבים והצרכים של בתי החולים הציבוריים הגדולים, בעיקר שיבא ואיכילוב, אך תחושות אלו מעולם לא עלו על פני השטח. משרד הבריאות, מצדו, שמר על קורקטיות בכל הקשור לבית החולים הפרטי, שקיבל תנופה משמעותית עם איחוד שני בתי החולים הקטנים בתל אביב ובפתח תקווה לכדי בית חולים אחד גדול ברמת החייל בתל אביב, כזה שמהווה תחרות משמעותית לבתי החולים הציבוריים.

פרשנות זה לא הכסף, זה האגו לרפואה הציבורית חסרים כלים להתמודד בתחרות מול הרפואה הפרטית. השאלה היא איך אפשר להפוך את התחרות הזו לאמיתית מיקי פלדלכתבה המלאה

עתה נראה כי משהו יסודי השתנה במערכת היחסים בין הצדדים. "כל דיון הוא לגיטימי, כל עוד הוא אינו מגמתי ולא נעשה בצורה חד־צדדית ובשקיפות מלאה. חזי לוי פועל בניגוד עניינים באידיאולוגיה שלו, ברמיזות שלו ובדרך שבה הוא רוצה לחלק את המשאבים העתידיים", תוקף שמר. "מתמיה אותי שפקיד ממשלה בכיר מדבר עם גוף מרכזי במערכת הבריאות דרך העיתון. יש בכך פגם בתרבות הניהול ובדיאלוג של הגופים במערכת הבריאות, שעליה אני מתריע כבר כמה שנים. הטענות של לוי מעולם לא נידונו עם מנכ"ל אסותא ולא הובאו לידיעתו בצורה פורמלית".

"צריך כלים לתחרות"

הוויכוח, כמה לא מפתיע, הוא על כסף - והרבה. מחלקות יולדות הן מהמחלקות היחידות בבתי החולים הנחשבות לרווחיות, וזו הסיבה שכל בית חולים משקיע הרבה מאוד כסף ואנרגיה על שיפוצן, הרחבתן והשיווק שלהן. על כל יולדת מקבל בית החולים מהביטוח הלאומי כ־9,500 שקל שנשארים כולם בקופת בית החולים, שכן ההוצאות השוטפות על יולדת חדשה שמגיעה הן נמוכות יחסית.

אם תקבל אסותא את חדר היולדות שאותו היא מבקשת, היא תצפה לקבל כ־3,000 יולדות בשנה, או 28.5 מיליון שקל. אמנם מדובר בפחות משליש מהלידות באיכילוב או בשיבא, כ־11 אלף לשנה בכל אחד, אבל שם חוששים כי מדובר רק בשלב ראשוני, שאחריו יגיעו עוד ועוד מיטות למחלקת היולדות. הסכום ששייך לכיסו של אסותא ירד, רובו ככולו, מכיסם של שיבא ואיכילוב.

לכך מצטרפת גם המתיחות בין שני בתי החולים הגדולים של אזור המרכז לבין אסותא, שנראה כי מזמן חצתה את הקווים הנורמטיביים של תחרות בין כמה גופים המעוניינים לספק שירותים לאותם לקוחות. "אני מוטרד ממה שיקרה למערכת הרפואה הציבורית, חס ושלום, עוד 10 ו־20 שנה", אומר ל"כלכליסט" פרופ' גבי ברבש, מנהל איכילוב. "כיום אנחנו נאבקים לשמור על ההון האנושי שמשרת את המערכת הציבורית. כואב לי לראות את כוח האדם שלי נודד לאסותא, ואני אחראי לחלק קטן והולך מהשכר שלו".

זאב רוטשטיין | צילום: אוהד רומנו - יחצ

מנהל שיבא פרופ' זאב רוטשטיין אמר ל"כלכליסט": "אילו אסותא היה מוגדר כבית חולים פרטי, שמתנהל בהתאם, והאנשים שמגיעים לשם היו צריכים לוותר על משהו בתמורה לניתוח פרטי של 100 אלף דולר, אז זה בסדר, אבל זה לא מה שקורה". כיוון שאסותא שייך למכבי שירותי בריאות, הממומנת בעיקר מתשלום מס הבריאות ותקציב המדינה, רוטשטיין טוען כי מדובר בשימוש בכספי ציבור, אף שקופת החולים לא נדרשה לממן מכיסה את הקמת בית החולים.

"בזכותנו יש רפואה ציבורית"

"הבעיה היא שהמערכת מובנית כרגע ליצירת תחרות לא שקולה", אומר פרופ' רוטשטיין. "לבית החולים שיבא אין בעיה להתייחס לאסותא כמתחרה ולהתחרות בו באמצעות איכות, זמינות ומחיר. אני בבעיה כי הרגולטור יושב עליי. ניקח לדוגמה את מנתח המוח שלי, שעובד גם אצלי וגם באסותא, כי המשכורת שלו פה היא דלה. אני רוצה שהוא ינתח אצלי אחר הצהריים, אבל בא הרגולטור ואומר שהוא לא ישתכר בשיבא יותר מ־100% מהשכר שנקבע לו גם אם הוא

ויעבוד עד הלילה. ככה אני יכול להתחרות באסותא?".

ברבש מאיכילוב מפרט ואומר כי "התחרות עם אסותא היא לא הוגנת כי להם מותר לעשות דברים שלנו אסור, כמו לדוגמה מתן אפשרות לחולה לבחור את הרופא שיטפל בו ולשלם איזה שכר שהם רוצים". על דבריו של שמר, שלפיהם מנהלי בתי החולים הציבוריים שולטים במשרד הבריאות, אומר ברבש: "אם הדברים היו נכונים, מזמן כבר היה אצלי שר"פ (שירותי רפואה פרטיים, בדומה לאסותא - מ"פ)".

גבי ברבש | צילום: סיון פרג'

"בתי חולים כמו שיבא ואיכילוב לא יכולים להציג אפילו חמישה רופאים שעבדו אצלם ועכשיו עובדים רק אצלנו", משיב דני אנגל, מנהל השיווק של אסותא. "אסותא הוא עוד בית חולים, והוא אינו שונה מאיכילוב או שיבא. גם אם רופא עוזב זה קורה, אבל לא באופן מיוחד. בסופו של דבר, רופאים לא לומדים כל השנים ועושים תורנויות כדי לעבוד על שאחרי 15 שנות לימוד יעבדו על משכורת ממשלתית. המערכת הפרטית רק מחזקת את מעמדו של הרופא ומשאירה אותו אטרקטיבי".

אנגל טוען כי באופן אבסורדי, דווקא בזכות אסותא יש רפואה ציבורית בישראל. "כשאסותא היתה יותר חלשה, אז היתה רפואה שחורה בבית החולים. האלטרנטיבה היא שתהיה רפואה פרטית בבתי החולים. רוטשטיין וברבש רוצים כסף, ואני לא חושב שהכסף הזה לא משרת יותר טוב את הציבור אם הוא באיכילוב או בשיבא מאשר באסותא".

התקווה לשינוי של המצב הנוכחי מגיעה משני כיוונים שונים, הדורשים את התערבותו הישירה של סגן שר הבריאות. האחד הוא כוונתו של ליצמן להכניס כמה שיותר מרכיבים הנמצאים היום בביטוחים המשלימים שמוכרות קופות החולים (שירותי בריאות נוספים – שב"ן), לתוך סל הבריאות הבסיסי שמקבלים המבוטחים בחינם.

בכנס של המרכז הישראלי לניהול ביום חמישי האחרון אמר ליצמן כי אחד משירותים אלו הוא האפשרות לבחור רופא, שאם אכן ייכנס לסל הבריאות, עשוי לשפר את מצבם של הרופאים הבכירים בבתי החולים הציבוריים בעזרת הגדלת ההכנסות שלהם, גם אם עד תקרה קבועה בחוק.

הכיוון השני הוא הסכם השכר החדש, שעליו יש כיום משא ומתן בין ההסתדרות הרפואית (הר"י) לבין משרד האוצר. מדובר בשני צדדים שאין ביניהם חיבה רבה, בלשון המעטה, אך כאן בדיוק יכול להיכנס משרד הבריאות כדי למנף את ההסכם לשינוי כולל בעבודת הרופאים.

ממשרד הבריאות נמסר: "לבתי החולים אמצעי העסקה מיוחדים באמצעות התאגידים שליד בית החולים. משרד הבריאות מבקש לשמור על איכות הטיפול גם בבתי החולים הציבוריים וגם באלו הפרטיים. הדיון על האיזון הפרטי־ציבורי חשוב אך נעשה לאחרונה בחוסר מידתיות בתקשורת".