משפחת גאורי: "אפילו לא מעזים לראות דירות"

איפה גרים: מתגוררים בשכירות במושב ברקת שבאזור נמל התעופה בן גוריון. משלמים 2,400 שקל לדירת 3 חדרים. "שני הילדים גרים יחד בחדר קטן, שנהיה מחסן עם כל החפצים שלהם. בקרוב זה כבר לא יספיק".

מה מחפשים: "אנחנו רוצים לקנות דירה בפתח תקווה, עיר שדי מושכת אותנו וקרובה יחסית להורים, ומחפשים דירת 5 חדרים מתוך מחשבה על העתיד. המחיר של דירות כאלה הוא קרוב ל־2 מיליון שקל".

לא בקרוב: "יש לנו בערך 10% מהסכום הון עצמי, אבל אנחנו אפילו לא מעזים לגשת לראות מרוב שהמחירים בשמים, כך שלא נראה לי שנקנה בקרוב. אני קצת בעייתית, אני רוצה להיכנס לבית חדש, אז כרגע יד שנייה זה לא בא בחשבון".

משפחת גאורי | צילום: עמית שעל

החלום שלי: "הייתי רוצה לקנות בית במושב, אבל המחירים מאוד גבוהים. שטח עולה סכום לא מבוטל, ואחר כך צריך לשלם על התשתיות, הבנייה, התכנון. זו כבר ליגה שאני יכולה רק לחלום עליה, למרות שתמיד טוב לחלום. אני מאמינה שצריך לחלום ולשאוף להגשים את החלומות, כי מי שלא חולם לא מגיע למה שהוא רוצה. אבל אפשר גם להתפשר קצת".

להתפשר: "אני מאמינה שבסופו של דבר נצליח לקנות בפתח תקווה, אולי לא בשנים הקרובות. ועד אז? לא יודעת,

אולי נגור בשכירות, אולי נתפשר. שכירות זו לא בדיוק אלטרנטיבה, פשוט אין ברירה. בכל מקרה, לא נקנה דירה בקרוב".

דור שלם לא קונה: "זה משהו שכולם מתמודדים איתו, כל החברים שלנו. אין אחד שלא רוצה בית משלו וכולם מדברים על הנושא הזה, שמאוד מעיק עליהם ומעצבן אותם. רק מי שיש לו הון עצמי מאוד גבוה, הורים עשירים או משהו דומה, זוכה היום בדירה".

פעם היה והיום אין: "ההורים שלי מספרים שפעם המדינה היתה מקימה פרויקטים של דיור לזוגות צעירים, והיום אין יותר דברים כאלה. למבוגרים שמחליפים דירות יש הון עצמי, כי הדירות שהם קנו פעם הכפילו את מחירן. אני מרגישה ששוחטים אותנו".