רשויות חלשות שוות מחירי דיור גבוהים

היחלשות המועצות והרשויות המקומיות מקשה על הגדלת היצע הקרקעות הזמינות לבנייה, מהלך שדורש תכנון וביצוע עבודות פיתוח בהשקעות אדירות. כדי להבטיח שהתוכניות יהיו כלכליות ויסייעו לשמירת תקציב עצמאי ומאוזן יש צורך ברשויות מקומיות איתנות, שיודעות שמאחוריהן ניצב שלטון מרכזי תומך. המציאות בישראל בשנים האחרונות היא הפוכה.

תקציבי האיזון קוצצו משמעותית ומטלות רבות שעליהן מופקדת המדינה כגון שירותי חינוך ורווחה, הוטלו על השלטון המקומי מבלי שיועברו לרשויות תקציבים מתאימים. כתוצאה מכך, רשויות מקומיות רבות הוכנסו בעל כורחן לסיטואציה של תקציב גירעוני מובנה.

במיוחד ברשויות החלשות קיימת תחושה שהמדינה אינה עומדת לצד השלטון המקומי, אלא מגלגלת אליהן את גירעונותיה - מהלך שפוגע קשות באחד ממנועי הצמיחה החשובים בתחום הנדל"ן.

כל רשות לעצמה

לשיטת ההרעבה יש מחיר כלכלי וחברתי כבד, שחלק ממנו הוא צמצום תחום הפיתוח והיצע הנדל"ן. הרשויות מבינות שכדי לשרוד עליהן לחדד את חושיהן ולדאוג בעיקר לעצמן. כתוצאה מכך, הרשויות האיתנות מקימות פרויקטים רק על בסיס שיקולים כלכליים בני־קיימא. היות שגם כך נותרה בהן כמות קטנה של שטחים לבנייה, הן מעדיפות לשווקם כמתחמי נדל"ן יוקרתיים.

לעומתן, הרשויות הבינוניות עסוקות בהישרדות ללא משאבים לתכנון ארוך טווח ופיתוח. הן לא ממהרות לגבש תוכניות חדשות, מחשש שימשכו אוכלוסיות חלשות שצורכות משאבים רבים אך ומשלמות ארנונה מעטה. הרשויות החלשות עסוקות בעיקר בלשרוד את תשלומי השכר, והסיכוי שישקיעו בתכנון ובפיתוח נמוך ביותר.

הרשויות החזקות נמצאות בדרך כלל במרכז הארץ, באזורי ביקוש הנדל"ן הגבוהים, ואילו החלשות מצויות בדרך כלל בפריפריה. עליית המחירים באזורי הביקוש אמורה לדחוף לפיתוח אלטרנטיבה בפריפריה, אך לא כך הם פני הדברים. גם שם עולים מחירי הנדל"ן בשל היעדר היצע דירות, בין היתר עקב הפגיעה ברשויות.

הפגיעה הקשה בתקציבי הרשויות המקומיות ובמוטיבציה של מנהלי הרשויות לקדם את הרשות פגעה לא רק בשירותים המוניציפליים ובשירותים הממלכתיים, אלא גם בפיתוח של דיור בר־השגה. משום כך לא גדל היצע הקרקעות הזמינות לבנייה אל מול הגידול באוכלוסייה. מכאן, הדרך לעלייה במחירי הנדל"ן ברורה.

הכותב הנו מנהל הכספים של עיריית הרצליה