צילום מסך: recombu.com
מאחורי הרשת האנטי-חברתית: "לתת למשתמש שליטה על מה שהוא משתף"
ב-Path, האלטרנטיבה המינימליסטית של פייסבוק, משוכנעים שהמשתמשים ירצו להגביל את עצמם ל-50 חברים בלבד: "אנשים מעלים אצלנו תכנים אישיים יותר. כשהרשתות החברתיות היו קטנות יותר - הן היו יותר איכותיות", מסביר ל"כלכליסט" סמנכ"ל הפיתוח העסקי
בשבועות האחרונים עמדה Path, רשת חברתית חדשה, במוקד ההתעניינות של עיתונות הטכנולוגיה. אחת הסיבות לכך היא כנראה העובדה שמאחורי החברה עומדים מייסד נאפסטר, שון פאנינג, ואחד מבכירי פייסבוק לשעבר, דייב מורין. אבל את עיקר תשומת הלב, וגם לא מעט ביקורת, מרכז דווקא העיקרון שמאחורי Path: מגבלה של 50 חברים במקום רשימות החברים הארוכות של פייסבוק.
כעת מנסה החברה לשנות את הדרך שבה אנו חולקים את החיים שלנו, המקוונים והלא־מקוונים, עם האנשים הקרובים לנו ביותר. ב־Path מעוניינים ליצור מה שמכונה אצלם "רשת אישית" (Personal Network) - אף שברשת היא מכונה לא פעם "הרשת האנטי־חברתית". ספק עקיצה, ספק ביקורת. המייסדים אמנם לא בדיוק חדשים בתחום הטכנולוגיה, אבל הקרדיט הראשוני מגיע בכלל לחתן פרס נובל הישראלי, פרופסור דניאל כהנמן.
"אחרי שדייב עזב את פייסבוק הוא נתקל במחקר של פרופסור כהנמן, שמכונה לפעמים 'מחקר האושר'", אומר ל"כלכליסט" סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה, מאט ואן־הורן, "המחקר עוסק במה שגורם לאנשים אושר, ובין השאר עולה ממנו שהאושר מורכב מרגעים. המחקר נתן השראה לדייב, והוא התחיל לחשוב איך אפשר ליצור חוויות שמאפשרות לשמור רגעים ולחלוק אותם עם האנשים הכי חשובים, וכך ליצור יותר אושר בעולם".
גם ביסוד ההחלטה להגביל את מספר החברים ב־Path ל־50 עומד עיקרון מדעי: "מספר דאנבר" של הביולוג הבריטי פרופסור רובין דאנבר. לפי דאנבר, מספר הקשרים החברתיים המרבי שבן אדם יכול להגיע אליו עומד על 150, מספר המכונה, כאמור, מספר דאנבר. בין 40 ל־60, לפי דאנבר, הנו מספר האנשים שממלאים תפקיד כלשהו בחיינו. ב־Path ביקשו להתמקד במעגל המכרים הזה, ולכן הגבילו את מספר החברים ל־50.
"לא מנסים להחליף את פייסבוק"
התוצאה של ההחלטות האלה היתה השלב הראשון של Path, יישום אייפון שמאפשר לשתף ולתייג תמונות בין 50 החברים ברשת האישית. "אנחנו מאמינים שתמונות הן הדרך הכי טובה ללכוד רגעים בזמן, ואנחנו מאפשרים לתייג את הרגעים האלה באמצעות הוספת אנשים, מקומות וחפצים כדי לאפיין מה כולל אותו רגע", אומר ואן־הורן. לדבריו, בשלב זה אין לחברה תוכניות כלשהן להרחיב את התוכן שאותו ניתן לשתף ב־Path, אך היא מפתחת אפליקציות לפלטפורמות נוספות, כמו אנדרואיד ובלקברי.
בחברה מאמינים שהתכנים שישתפו החברים ברשת החברתית יהיו שונים משמעותית מהתכנים שאותם הם חולקים בפייסבוק, ושברשתות חברתיות קטנות יותר יש יותר יצירתיות ולמשתמש יש יותר חופש להיות עצמו. "ב־Path אנשים מעלים תכנים אישיים יותר", טוען ואן־הורן. "הארוסה שלי, למשל, הפתיעה אותי במשהו שהיא אפתה בשבילי, אז היא תייגה תמונה פרטית ב־Path שרק היא ואני יכולים לראות. זה משהו שהיא לא היתה מעלה סתם לפייסבוק, לצפייה כללית".
"יש דברים יומיומיים שאולי חשובים מאוד לאנשים הכי חשובים בחייך, אבל לא לאנשים אחרים. לדוגמה, אני מאוד אוהב גרביים מ־HappySocks.Com, שמגיעים בצבעים ודוגמאות משונים. אם הייתי מעלה תמונה של הגרביים החדשים שלי ל־4,000 העוקבים שלי בטוויטר או ל־3,000 החברים שלי בפייסבוק, לרוב הקהל לא היה אכפת. אבל אמא שלי, ארוסתי, החברים הכי טובים שלי, יודעים שאני נהנה ללכת עם הגרביים המשונים האלו והם רוצים לראות איזה צבע יש לי היום".
עם זאת, ב־Path רואים את עצמם לא כחלופה לפייסבוק, אלא כשירות משלים לרשת החברתית הגדולה בעולם. בעתיד מתכוונת החברה לשלב את פלטפורמת Facebook Connect, כדי שהמשתמשים יוכלו לצרף חברים מפייסבוק, וכן להוסיף אפשרות לשלוח תמונות מ־Path לפייסבוק. "בסופו של דבר, אנחנו סבורים שפייסבוק ורשתות חברתיות הן חשובות מאוד. אנחנו לא מנסים לפגוע בהן, או להחליף את פייסבוק בשום צורה. אנחנו חושבים שאנחנו משלימים אותה ויכולים לחיות בדו־קיום".
"המשתמשים ישלמו עבור תוכן פרימיום"
"רעיון הרשת האישית מעורר התרגשות", אומר ואן־הורן. "בימים הראשונים של טוויטר ושל פייסבוק, כשהרשתות היו קטנות יותר, הן היו הרבה יותר איכותיות. הרבה מזה השתנה. לאנשים כבר לא כל כך נוח שם והם משתפים פחות תכנים, או תכנים איכותיים פחות. כשאני נכנס לאזור התמונות בפייסבוק, אני מגלה שאנשים כבר לא מפרסמים כל כך הרבה. כן, פייסבוק היא עדיין אתר שיתוף התמונות הגדול בעולם, אבל ברמה האינדיבידואלית אנשים מעלים פחות תמונות".
ביקורת נוספת שהופנתה נגד החברה, פרט להגבלת מספר החברים, היתה שהיא מציעה יכולות שמקבלות מענה בתוך פייסבוק עצמה, באמצעות כלים כמו שיתוף תוכן עם רשימה סגורה. ב־Path אומרים בתגובה שהמטרה שלהם היא לבנות רשת שיכולה לתת מענה לצרכים שלא באים לידי ביטוי בתוך פייסבוק, שבה משתמשים יכולים לצרף כל אדם לרשימת החברים שלהם.
"אנחנו רוצים לבנות רשת שמבוססת על אמון ועל פרטיות ועל כך שהמשתמש תמיד שולט במה הוא משתף ועם מי. ברשתות אחרות יש הרבה עמימות בסוגיית מי רואה מה, וזה נכון להרבה תחומים. ב־Path אנחנו לא מאמינים בחברים של חברים. אם תתייג אותי בתמונה, החברים שלי לא יראו את זה אלא אם כן הם גם חברים שלך. אבל בפייסבוק, למשתמש הממוצע יש 55 אלף חברים של חברים, שיכולים לראות את התמונות שלו בהגדרות ברירת המחדל. אנחנו רוצים לתת למשתמש שליטה מלאה על מי הוא ואיך אנשים רואים אותו", מסביר ואן־הורן.
בשלב זה לא משולבות פרסומות ב־Path, וגם אין תכנון להוסיף פרסומות. המודל העסקי של החברה מבוסס על קונספט שונה לחלוטין. "אנחנו לא רוצים להשיק ואז להגיד: 'יש לנו הרבה משתמשים, עכשיו נציף אותם בפרסומות'", אומר ואן־הורן. "אנחנו רוצים ליצור חוויה סביב תוכן פרימיום, שמשתמשים יסכימו לשלם בעבורו. עוד לא הודענו איך נעשה את זה בדיוק, אבל אנחנו מאמינים שלקוחות משלמים עדיפים על משתמשים שלא משלמים".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה