שקר החן והבל היופי: מה הסיכויים של מועמדים נאים למצוא עבודה

המראה החיצוני משפיע גם על סיכויי מועמדים בשוק העבודה. כך עולה ממחקר שבוצע לאחרונה באוניברסיטת בן גוריון. על פי המחקר, קיים "מוסר כפול" בהתייחס לגברים ולנשים - מראה חיצוני מצודד יסייע רק לגברים מול המעסיקים, לעומת נשים נאות שלא נהנות מאותו יתרון.

שני החוקרים שביצעו את המחקר, ד"ר ברדלי ראפל מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון וד"ר זאב שטודינר, מהמחלקה לכלכלה ומינהל עסקים במרכז האוניברסיטאי באריאל, שלחו יותר מ-5,000 קורות חיים למשרות שפורסמו בארץ. כל מעסיק פוטנציאלי קיבל שתי גרסאות של קורות חיים - אחת ללא תמונה והשנייה עם תמונה. התמונה שצורפה היתה של גבר או אישה נאים, או של גבר או אישה שיופי אינו הצד החזק שלהם.

התוצאות הראו ש-19.7% מהגברים הנאים קיבלו תשובה מהמעסיקים, לעומת 13.7% מהגברים ללא תמונה, ויותר מפי 2 מאחוז הגברים הלא נאים שקיבלו תשובה. במילים אחרות, גבר נאה צריך לשלוח 5 קורות חיים בלבד כדי לקבל תשובה, לעומת 11 קורות חיים שצריך לשלוח גבר לא נאה. לעומת זאת, התוצאות הראו שאישה ללא תמונה קיבלה 22% יותר תשובות מאישה לא נאה ו-30% יותר מאישה נאה. לפיכך, נראה כי לנשים מומלץ שלא לצרף תמונה לקורות החיים אם הן רוצות לשפר את סיכוייהן בשוק העבודה.

המחקר ניסה לבדוק מדוע קיימת אפליה של נשים נאות, בניגוד למצופה. המחקר טוען כי המיון הראשוני יכול להתבצע על ידי חברות השמה או באמצעות החברות עצמן. בחברות ההשמה, אחוז התשובות לנשים נאות לא היה שונה מזה של נשים לא נאות. לעומת זאת, כאשר המיון נעשה על ידי החברה בה תעבוד בסופו של דבר המועמדת, נשים נאות קיבלו אחוז תשובות נמוך בחצי מזה של נשים לא נאות ונשים ללא תמונה. ממצא זה והעובדה שנשים הן אלו שמאיישות ברוב המקרים משרות מיון וגיוס עובדים, הביאו את החוקרים למסקנה שקנאה לנשים נאות יכולה להסביר את האחוז הנמוך והמפתיע של תשובות לנשים אלו.