אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: אל תתקשרו אלינו, אל תבדקו איפה אנחנו גולשים צילום: Shutterstock

דו"ח טכנולוגי: אל תתקשרו אלינו, אל תבדקו איפה אנחנו גולשים

רשות הסחר של ארה"ב דורשת שלגולשים תינתן האפשרות שלא יעקבו אחריהם, אבל יכול להיות שהם פספסו את הרכבת. וגם: מה הסיכוי שיעצרו בחור רוסי בן 23, שלפי החשד היה אחראי להפצת שליש מהספאם בעולם?

02.12.2010, 13:00 | יוסי גורביץ

שלום ולא להתראות

ה-FTC, רשות הסחר של ארה"ב, הפסיקה להעמיד פנים שמפרסמים ושאר שרצים יכולים לפקח על עצמם ולהימנע מפגיעה ממשתמשים, שנורא משתלמת מבחינתם. על כן היא פרסמה אתמול (ד') הנחיות שמטרתן לצמצם את הנגע במידת האפשר.

מעתה, אומרים ב-FTC, צריכה לעמוד לרשות הגולש האפשרות שכבר קיימת לכל בעל טלפון שרוצה לאכול ארוחת ערב בשקט: להכניס את פרטיו למאגר מידע של אנשים שאליהם אסור להתקשר – מאגר שהיה הצלחה פנומנלית בטלפון וש-190 מיליוני אמריקאים נרשמו אליו.

כדי להגיע למצב המבורך הזה, מציעה ה-FTC בין השאר את יצירתו של כפתור "אל תעקוב" בדפדפן, שעצם נוכחותו תתריע בפני המפרסמים השונים שהם צריכים לחפש את החברים שלהם במקום אחר. המעקב של המפרסמים אחר מנהגי הגלישה של המשתמשים, הזהירה הסוכנות, בודק בעצם את ההתנהגות של משתמשי האתרים השונים, שכלל לא יודעים שעוקבים אחריהם. ועל זה נאמר, בוקר טוב אליהו.

תעשיית הפרסום נכנסה מיד למגננה והודיעה שזה לא שהיא רוצה להטריד את המשתמשים בפרסומות לא רצויות – תשמור מפלצת הספגטי המעופפת ותציל – אלא שהמידע על התנהגות המשתמשים מועיל... ובכן, למשתמשים עצמם, כיוון שהוא מאפשר העברה של מידע שרלוונטי להם.

פייסבוק, הסוחרת המובילה בעולם במידע פרטי של משתמשים, הודיעה שהיא שוכרת עוד לוביסטים בוושינגטון, וצוות השתדלנים שלה שם יעמוד על שמונה בשנה הקרובה. לפני שלוש שנים מספרם היה אפס. בתשעת החודשים הראשונים של 2010, הוציאה פייסבוק 221,390 דולרים על שתדלנות בוושינגטון בהשוואה ל-169,700 בתקופה המקבילה אשתקד. גוגל, שגם לה יש על מה להגן, הוציאה 3.92 מיליוני דולרים על שתדלנות בתשעת החודשים הראשונים של 2010.

ובעוד ה-FTC מנסה לסגור את דלתות האורווה הבוערת, כבר יש מי שמצא שיטת מעקב חדשה.

  , צילום: Shutterstock צילום: Shutterstock   , צילום: Shutterstock

תעודות זהות למחשבים

לכל מחשב יש חתימה ייחודית: הכיוונון המדויק של השעון שלו, התוכנות שיש עליו, הגופנים שבהם משתמש בעליו. בכל פעם שהוא מתחבר לרשת, המחשב – ובעצם כל מכשיר מקוון, מסמארטפון ועד מקרר חכם – משדר את הנתונים האלה הלאה.

מתוך הנתונים האלה, אפשר ליצור תעודת זהות למחשב, ובעצם לבעליו, ובמאמץ קל יחסית גם לזהות את תחומי העניין של המשתמש. כל המידע הזה מעניין מאוד את תעשיית הפרסום המקוונת, שמגלגלת 23 מיליארד דולר בארה"ב לבדה. הוא מדויק יותר, וקשה יותר להתחמק ממנו – מחיקת תיקיית הקוקיז לא ממש תעזור במקרה הזה.

דיוויד נוריס מקליפורניה, למשל, כבר אסף "טביעות אצבע" דיגיטליות של כ-200 מיליון מחשבים, סלולרים, ומכשירים מחוברים אחרים. הוא מתכוון לשים יד על עד כמיליארד "טביעות אצבע" כאלה עד סוף 2011, מתוך כעשרה מיליארדי מכשירים אפשריים.

איסוף המידע הזה חוקי, בינתיים – הנושא כבר עלה על הכוונת של המחוקקים בארה"ב – ונוריס אומר שהוא יאפשר למשתמשים להוציא את עצמם (opt-out) ממאגרי המידע שלו, אם כי הוא מודה שלא ברור לו איך בעצם הוא יידע אותם על כך שאגר את המידע שלהם. ככה זה: זה תמיד opt-out, אף פעם לא opt-in. אחרי הכל, לאוספי "טביעות האצבע" אין באמת מה להציע לבעלי המחשבים.

אז לידיעת ה-FTC: המפרסמים כבר לא מעוניינים כל כך במודעות, מה שהם באמת רוצים הוא גישה לאדם ספציפי, בתוספת מידע על הכפתורים שכאשר לוחצים עליהם, הבחורצ'יק יקליק בתמורה על פרסומת.

ולפעמים, החגיגה נגמרת

 

דיווחנו בתחילת השבוע על המשחקים המלוכלכים של בעל עסק למשקפיים ואמצעי ראיה אחרים, שלא מהסס להתעמר בלקוחות שלו ולמעשה הפך את זה לאסטרטגיה עסקית. ככל שמתלוננים עליו יותר, כך הדירוג שלו בגוגל עולה. כמובן, עצם הפרסום של הכתבה המקורית ב"ניו יורק טיימס" עזר לו עוד יותר.

התגובה הראשונית של גוגל היתה שאין מה לעשות, ככה זה. אבל מהר מאד הבינו שם שהברנש, ששמו האמיתי הוא ככל הנראה ויטאלי בורקר, מצא פרצה במערכת שלהם. אם אלפי אנשי עסקים נטולי מצפון ישתמשו בשיטה הזו, וגוגל תמשיך לטעון שאין מה לעשות, תוך זמן מה לא יהיה טעם להשתמש בגוגל לחיפוש אחר מוצרים לקנייה. וגוגל תפסיד הרבה כסף, כי מהחיפושים על כתבי טולסטוי היא לא רואה מי יודע מה הכנסות.

מנכ"ל גוגל, אריק שמידט. בחברה הבינו שהנוכלים פוגעים גם בהם, צילום: בלומברג מנכ"ל גוגל, אריק שמידט. בחברה הבינו שהנוכלים פוגעים גם בהם | צילום: בלומברג מנכ"ל גוגל, אריק שמידט. בחברה הבינו שהנוכלים פוגעים גם בהם, צילום: בלומברג

אז צריך היה לעשות משהו. אפשר היה פשוט להעלים ידנית את בורקר מתוצאות החיפוש, אבל זה לא פתרון לטווח ארוך, לא בלי להחזיק צוות של צנזורים. אפשר היה לבדוק כמה תוצאות חיפוש אומרות משהו שלילי על מישהו, ואז להעלים אותו מהרשימות – אבל זה היה אומר שאף אחד לא היה מוצא את אביגדור ליברמן.

אז גוגל התעסקה עם האלגוריתם שלה קצת (פחות משלושה ימים, בהנחה שבגוגל לא עובדים ביום ראשון), ומצאה שפצור שמסנן החוצה מתוצאות החיפוש נוכלים כמו בורקר וסוחרים אחרים שהיחס שלהם ללקוחותיהם בזוי במיוחד. גוגל אומרת שהיא תמשיך לעבוד על זה.

יצוין, אגב, שהיה אתר אחד שאיתו בורקר לא העז להתעסק – אמזון. הוא אמר לכתב ה"ניו יורק טיימס" שבכל פעם שהיתה עליו תלונה שם, הוא מיהר לרצות את הלקוח, כי באמזון לא מהססים להגן על הלקוח ולמחוק את הסוחר. יפה.

ה-FBI בעקבות מלך הספאם

 

חוקרי ה-FBI מבקשים להעמיד לדין ברנש מפוקפק: אולג ניקוליינקו, תושב מוסקבה בן 23. לטענת ה-FBI, שמגובה במסמכים, ניקוליינקו הוא האיש שעומד מאחורי הבוטנט האימתני Mega-D, שחלש בשנה שעברה על חצי מיליון מחשבים, ושהיה אחראי ללא פחות משליש הספאם ברשת.

על פי המסמכים שהציג ה-FBI לבית המשפט, ניקוליינקו קשר עצמו לבוטנט באמצעות העברות כספים. Mega-D, שאיבד הרבה מיכולתו אחרי מבצע נגדו שערכה חברת האבטחה FireEye לפני שנה, הכניס לניקוליינקו כ-459 אלף דולר, על פי המסמכים.

הסיכוי שניקוליינקו יוסגר נמוך עד אפסי: החוקה הרוסית, שאוסרת על הסגרת אזרחים רוסים למדינות זרות, הפכה את המדינה לעיר מקלט לפושעים. העובדה שהמשטרה הרוסית היא בדיחה גרועה אפילו יותר מזו הישראלית לא עוזרת במיוחד.

התיבה שלכם נראית ככה? ייתכן שנמצא האחראי, צילום: shutterstock התיבה שלכם נראית ככה? ייתכן שנמצא האחראי | צילום: shutterstock התיבה שלכם נראית ככה? ייתכן שנמצא האחראי, צילום: shutterstock

מצד שני, לאחרונה התחוור לכמה אלמנטים במוסקבה שהעלמת עין מפשע מקוון פוגעת בסיכוייה של רוסיה למכור משהו שהוא לא גז או נפט. מה שבטוח, ניקוליינקו לא יחזור לארה"ב, לא אחרי שהתחוור לו שה-FBI בעקבותיו. מצד שני, בהתחשב בכך שככל הנראה הוא דג רקק של איזה ארגון פשע רוסי, יכול להיות שיש לו בעיות הרבה יותר חמורות.

קצרצרים

הדי ההדלפות של וויקליקס ממשיכים לזעזע את העולם, ובעוד כל מיני עיתונאים בשנקל התייחסו לאירוע כאל תחילת הקץ של האימפריה האמריקאית, שר ההגנה רוברט גייטס היה שקול כהרגלו. "העובדה היא", אמר אמש, "שממשלות נושאות ונותנות עם ארה"ב משום שזה האינטרס שלהן, לא משום שהן אוהבות אותנו, לא משום שהן סומכות עלינו, ולא משום שהן מאמינות שאנחנו מסוגלים לשמור על סודות". גייטס ציין עוד ש"כל ממשלה בעולם יודעת שממשלת ארה"ב דולפת כמו מרזב, וכך היה זמן רב". פרופורציות, אנשים. ההיסטוריה הסודית של ההיסטוריון הביזנטי פרוקופיוס, שחשפה את סודותיהם של הקיסר יוסטיניאנוס ואשתו תיאודורה, לא מוטטה את האימפריה הביזנטית. והיא כללה את העודות המפתיעות, לפחות עבור מי שלא הכירו את בני הזוג, שהקיסר היה בכורו של השטן ושאשתו עסקה בזנות.

אמזון מצאה דרך חדשה לפתות את לקוחותיה לרכוש ספרים: דפי ויקיפדיה שמאפשרים רכישות. היא העתיקה את התוכן של ויקיפדיה אל השרתים שלה, דבר שמותר על פי תנאי השימוש של האנציקלופדיה, ולצד שמותיהם של ספרים מופיע כפתור קטן, שמאפשר את רכישתם. באמזון טוענים שהמהלך יוביל בסופו של דבר לכך שדפי ויקיפדיה יופיעו בתוצאות החיפוש שלהם, מה שיאפשר ללקוחות שמעוניינים ברכישת כתביו של סופר מסוים להגיע לכך ישירות.

רכב איסוף של גוגל סטריט וויו, צילום: ollografik cc-by-nd רכב איסוף של גוגל סטריט וויו | צילום: ollografik cc-by-nd רכב איסוף של גוגל סטריט וויו, צילום: ollografik cc-by-nd

בני הזוג בורינג זכו ל-15 שניות התהילה שלהם לפני כשנתיים, כשתבעו את גוגל על כך שצילמה את הבית שלהם ללא רשותם, וטענו ש"הבית הפך לעבד של גוגל, הוא נאלץ לעמול עבור גוגל ללא תשלום". הם דרשו 25 אלף דולר, הפסידו וערערו. עכשיו הסתיים הערעור: השופט מצא שאי אפשר לפסול, חוקית, את הטענות של הבורינגים, אבל שהם גם קרציות מאוסות. אשר על כן, הוא נקט בתרגיל המקובל במצבים כאלה – ופסק שהם צודקים ושהם זכאים לפיצוי של דולר אחד נוצץ.

כמקובל ב-55 השנים האחרונות, פיקוד הגנת האוויר של ארה"ב יעקוב אחרי מסעו של סנטה קלאוס מהקוטב הצפוני, וכמקובל בשנים האחרונות הוא יספק מידע מקוון על התקדמותו של הקדוש העולץ העמוס במתנות. המסורת, כמסתבר, התחילה כאשר חברת סירס פרסמה מודעה למעקב אחרי סנטה עם מספר הטלפון הלא נכון, וכל הילדים התחילו להתקשר לקו החם של הפיקוד, זה שהיה מיועד למקרי חירום של התקפה רוסית. זה עלה על העצבים של מפקד המשמרת, ובסופו של דבר הוא הורה לאחד מאנשיו להעמיד פנים שהוא סנטה. אם אתה לא יכול להילחם בהם - תביא להם מתנות.

בסוף השבוע האחרון מת סם כהן, אבי פצצת הנויטרון. הפצצה שלו היתה אמורה להיות כלי רצח גרעיני נקי, כזה שלא יפוצץ ויחריב את כל האזור אלא רק ירעיל את התושבים בקרינה, במה שניקיטה חרושצ'וב כינה בסלידה מעורבת באימה "דרך להרוג אדם מבלי להכתים בדם את חליפתו, כדי שאפשר יהיה לבזוז את החליפה". פצצת הנויטרון רשמה הישגים ניכרים בתחום היח"צ, אך בשנות השמונים נאלץ הצבא האמריקאי להודות ששימוש בה לא היה שונה בהרבה משימוש בפצצה רגילה: 65% מהאנרגיה שלה עדיין הולך להיתוך הסביבה הקרובה. כהן עצמו התחרט עמוקות על עצם ההמצאה, והאוטוביוגרפיה שלו נקראה "בושה: וידוייו של ממציא פצצת הנויטרון".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות