דלק לא רציונלי

במהלך השוטף של מעבר על מאמרים נתקלתי במאמר מעניין ביותר על תחום חומרי הגלם. המאמר עוסק באופן בו עבר סקטור חומרי הגלם תהליך של "פיננליזציה" ולמעשה הפך מנכס ריאלי לנכס פיננסי בעקבות תהליך של יצירת אינדקסים ומכשירים פיננסים העוקבים אחרי אינדקסים אלו.

הממצא המרכזי של המאמר הוא שחומרי הגלם שמשויכים לשני האינדקסים הפופולריים ביותר של חומרי הגלם מושפעים הרבה יותר מהתנהגות המשקיעים הפיננסיים ולא מהשוק הריאלי של אותם חומרי גלם (היצע, ביקוש ועוד דברים "חסרי חשיבות").

חשוב להבין את המסקנה שעולה מן המאמר. אם בעבר השקעה בחיטה הייתה מבוססת על תחזיות מזג אוויר, מחלות, גידול האוכלוסייה וכדומה, הרי שהיום המרכיב העיקרי שקובע את מחירה של החיטה הוא התנהגות המשקיעים המתייחסים אליה בדיוק כמו אל נפט הנמצא באותו אינדקס "חומרי גלם" אחריו עוקבות תעודות הסל המרכזיות בעולם.

בפועל מדובר בשני מדדים עיקריים: האחד הוא Goldman Sachs Commodity Index או GSCI והשני הוא DJ-UBS (Dow Jones UBS Commodity Index), אשר מכילים בעיקר חשיפה לחומרי גלם מתחום האנרגיה אך כוללים גם חומרי גלם מתחומים אחרים כדוגמת חקלאות ומתכות.

בפועל, משקיע אשר משקיע בתעודת סל על מנת לקבל חשיפה רחבה לחומרי הגלם אך גם חשיפה מהותית לנפט, יוצר ביקוש מדומה לחומרי גלם ובכך מביא לעלייה במחירם.

לפי הממצאים, עד תחילת שנות ה-2000 כל חומר גלם התנהג בהתאם להשפעות מהן נהנה או סבל בשוק הספציפי שלו. לעומת זאת החל מאמצע העשור הקודם, החלה המגמה להשתנות - עם כניסתם של המדדים ותעודות הסל לשווקים אלה.

מה המשמעות של מסקנות המחקר?

מנקודת מבטי כאנליסט המשמעויות הן מתסכלות במידה מסויימת מאחר והן "מפקירות" את התנהגות מחירי חומרי הגלם בעיקר למצב רוחם של משקיעים, אשר כידוע מושפעים ממצבי רוח מתחלפים מעת לעת.

מצב זה מסביר את ארועי 2008-2009 אז מחיר חבית הנפט, שעמד כמעט על 150 דולר בשנת 2008 כשרבים מהאנליסטים הסבירו מדוע מחירו יעלה גם ל-200 דולר ומעלה, ירד בפועל תוך חצי שנה לכ-30 דולר לחבית בלבד.

חומרי הגלם הם משפחה של נכסים אשר ברובה משמשת גם למטרות נוספות כגון מאכל, תעשייה, תחבורה ועוד. העובדה כי מחיר חומרים אלו עולה כתוצאה ממצבי הרוח של המשקיעים ומרדף אחר תשואה או בריחה כתוצאה מפחד, יוצרת אווירה של חוסר ודאות ולחץ משמעותי על הכלכלה הגלובלית.

דוגמה בולטת היא מחיר חבית הנפט שנושק היום ל-90 דולר, רמת מחיר גבוהה באופן יחסי ובייחוד לאור העובדה כי הביקושים בעולם יציבים, המלאים נמצאים ברמות שיא והעולם עובר יותר ויותר לאנרגיה ירוקה. הדבר מביא לכך שהצרכן האמריקאי שנמצא בתקופה לא זוהרת במיוחד נאלץ להתמודד עם מחירי דלק של למעלה מ-3 דולרים לגאלון בעוד שהמציאות הכלכלית הייתה צריכה להביא למחיר נמוך הרבה יותר. בפועל מדובר במס המקשה על הצרכן האמריקאי את תהליך ההתאוששות מאחר והוא פוגע ביכולת הצריכה שלו שמהווה נדבר מרכזי בכלכלה האמריקאית.

ברמה הפרקטית למשקיעים בתחום חומרי הגלם חשוב לציין כי כל עוד הקורלציה הגבוהה הזו נשארת, הדבר מהווה תמרור אזהרה למשקיעים החושבים כי הם משקיעים בנכסים ריאליים המושפעים מסיבות ריאליות. 

הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל