אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המונדיאלים של הנפט צילום: אי פי

המונדיאלים של הנפט

הכסף של נסיכות הנפט והגז של רוסיה הביא את המונדיאל למזרח התיכון ולרוסיה. העולם חושד בשחיתות וקשה להאשים אותו

02.12.2010, 19:45 | אוריאל דסקל

ההחלטה להעניק לרוסיה את האירוח של מונדיאל 2018 ולקטאר את מונדיאל 2022, קשורה למורשת הגלויה של ספ בלאטר – להרחיב את שוק הכדורגל לאזורים שמעולם לא אירחו את המונדיאל. מונדיאל 2010 היה הראשון שנערך באפריקה, ב-2018 זו תהיה הפעם הראשונה שיגיע למזרח אירופה, ומונדיאל 2022 יהיה המונדיאל הראשון שיתארח במזרח התיכון.

ההחלטה הזו קשורה גם למורשת הלא גלויה של ספ בלאטר - ההחלטה התקבלה ללא שקיפות ותחת חשש כבד של שחיתות. ההצעה של רוסיה לא היתה הכי טובה מבחינה טכנית. גם של קטאר היתה בעייתית. אפילו הדו"ח של פיפ"א כינה את ההצעה של רוסיה לא יציבה ואת של קטאר "מסוכנת לבריאות".

אם ההחלטות של פיפ"א היו מסתמכות על מדדים אובייקטיבים – מדדים שמעניקים לפיפ"א, לאוהדים, לספונסרים ולטלוויזיה את הרווחים הטובים ביותר ואת החוויה הטובה ביותר, אז קטאר ורוסיה לא היו זוכות. חד וחלק. שתי ההצעות מלאות בחורים  שהכסף הגדול מתעשיית הנפט והגז אמור לסגור.

אנגליה עשתה מאמצים אדירים – פוליטיים ופיננסים – כדי להציב את ההצעה הטובה ביותר מבחינה טכנית. היא קיבלה רק שני קולות. אחד מהם הוא של חבר הוועד הפועל האנגלי – ג'ף תומפסון. הולנד/בלגיה קיבלו יותר קולות. ספרד/פורטוגל – הצעה בעייתית ממדינות שסובלות ממשבר פיננסי אדיר – קיבלה 7 קולות – רובן מחברי הקואליציה של קטאר, שזכתה, כמובן, לקולות של החברים של הספרדים/פורטוגלים. בקיצור, פוליטיקה מסריחה.

רוסיה לא הגישה הצעה טכנית מצוינת כמו האנגלית וביססה את רוב הקמפיין הציבורי שלה על המנטרה של "אנחנו ,אף פעם לא אירחנו את המונדיאל".

הקמפיין האמיתי התקיים מתחת לשולחן

רומן אברמוביץ רומן אברמוביץ'. העביר 20 מיליון דולר לפחות לוועדת ההצעה הרוסית | צילום: בלומברג רומן אברמוביץ
הקמפיין שהתקיים מתחת לשולחן היה יותר משמעותי, ככל הנראה, מבחינת רוסיה. רומן אברמוביץ', חבר כבוד בוועד המארגן של המונדיאל, נראה מחויך במיוחד לאחר הזכייה של רוסיה באירוח המונדיאל. אברמוביץ' תרם לפחות 20 מיליון דולר לוועדת ההצעה הרוסית. תקציב הוועדה עמד על כ-70 מיליון דולר.

קטאר, שביססה את הקמפיין הציבורי שלה על "תביאו את המונדיאל לשטח חדש שמעולם לא היה בו מונדיאל – המזרח התיכון", נעזרה בכספים האדירים של משפחת המלוכה. חבר הוועד העולמי האולימפי אמר על ההצעה של קטאר: "אם היא זוכה – אז משהו מאוד מלוכלך קרה מתחת לשולחנות".

ספ בלאטר אמר בטקס חלוקת האירוח ש"הכדורגל הוא יותר מסתם משחק. הוא בעל ערכים חינוכיים, משמעת וכבוד. יש בו רוח קרב - 'פייר גיים'. כדורגל הוא גם בית ספר לחיים – בו לומדים גם להפסיד".

קשה לומר שהבחירה במארחות מונדיאל 2018 ו-2022 היתה הוגנת. אם היא היתה הוגנת, אנגליה וארצות הברית היו זוכות – כי הן היו ההצעות הטובות ביותר.

ועכשיו לצד הטכני

רוסיה צריכה עכשיו להרים פרויקט מאסיבי של בניית תשתיות תחבורה מספקות למאות אלפי, אם לא מיליוני האוהדים שיגיעו למדינה. בנוסף הם צריכה לבנות 13 אצטדיונים מכלום ולשפץ עוד שלושה קיימים.

פרויקט התשתיות מתוקצב בעשרות מיליארדי דולרים וקשור לממשלה הרוסית, שתממן את רובו. פרויקט הכדורגל מתוקצב ב-3.82 מיליארד דולר ויתוקצב, ככל הנראה, כפי שפרויקט סוצ'י 2014 מתוקצב – מכספים של אוליגרכים וכספי ספונסרשיפ של חברות ממשלתיות.

תקציב המונדיאל ברוסיה, שכולל גם את תקציב הרצת גביע הקונפדרציות ב-2017 עומד על 641 מיליון דולר.

כסף הוא לא הבעיה. יש אוליגרכים שהביאו את המונדיאל ויממנו אותו. הבעיה היא שהרוסים כמעט ולא יודעים אנגלית (בוועדה אומרים שיעבירו שיעורי אנגלית אינטנסיביים); המדינה ענקית וקשה יהיה לשנע את הקבוצות, האוהדים, התקשורת וכו' עם התשתית הקיימת. בנוסף, הכדורגל הרוסי כל כך נגוע בגזענות שאפילו האלופה, זניט סנט פטרבורג, לא יכולה להחתים שחקן שחור.

קטאר, לה אין שום תשתית כדורגל ראויה, תצטרך להשקיע סכומים קטנים יחסית בתשתית תחבורה מכיוון שכל האצטדיונים יהיו במרחק קטן מאוד אחד מהשני (פחות מ-60 ק"מ). מדובר על המדינה הקטנה ביותר שמארחת אירוע מסדר גודל כזה – אוכלוסיה של 1.4 מיליון איש.

הקטארים הבטיחו מורשת של צדקה אדירה לעולם השלישי ואצטדיונים שיעבדו בטכנולוגיה מתקדמת וירוקה – שיאפשרו לשחק כדורגל ב-45 מעלות. הקטארים יצטרכו לבנות תשעה אצטדיונים ולשפץ עוד שלושה. עלות הפרויקט תעמוד על יותר מ-3 מיליארד דולר. האצטדיונים מרהיבים, לפחות בתכנון, אבל הם לא יהיו שמישים אחרי המונדיאל. תקציב הרצת המונדיאל, כולל גביע הקונפדרציות ב-2021, עומד על 645.5 מיליון דולר.

כסף, כמו ברוסיה הוא לא הבעיה. כאמור. הבעיה היא אירוח מאות אלפים במדבר. בחום יולי. במדינה מוסלמית שלא מביטה בחיוב על שתייה מחוץ לבית המלון ועל נשים בביקיני. אה, ואסור להיות הומוסקסואל בקטאר. הקטארים טוענים שאפשר יהיה לשתות אלכוהול במקומות המסומנים. תודה באמת.

פיפ"א תצטער על ההחלטה?

פיפ"א עוד עשויה להצטער על ההחלטות שלה. שוק התקשורת בארה"ב עשוי להתנכל לזכויות השידור של שני מונדיאלים כל כך רחוקים מהגוף ומהלב – במיוחד אחרי שקטאר נבחרה על פני ארה"ב.

גם אנגליה, בעלת תעשיית הכדורגל המפותחת ביותר, לא תקבל את היריקה בפנים בעין יפה.

האם לחברי הוועד הפועל של פיפ"א איכפת? כנראה שלא. חלקם מואשמים בלקיחת שוחד של למעלה מ-100 מיליון דולר, והם לא ממש מתרגשים מביקורות. כנראה שהם גם לא צריכים לדאוג לפנסיה. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
רוסיה וקטאר בחירות מוצדקות
רוסיה היא מעצמת ספורט לכל דבר ולפחות אחת מ5 מדינות הגדולות בעולם בתחום הכדורגל. יש לה המון מסורת בכדורגל עוד בתקופת ברית המועצות לשעבר והמדינה הגדולה בעולם מבחינת שטח. המון ארועי ספורט גדולים היו ברוסיה אז מה זה עוד אליפות העולם בכדורגל בשבילם. אני שמח שפיפ"א לא נכנעו לכסף הגדול והמושחת וליחסי הציבור המנופחים של האנגלים הליצנים האלה שחושבים שמגיע להם הכל. לגביי קטאר אמנם היא לא מדינת כדורגל וגם אין להם שום תרבות של ספורט אחר אבל כבר היום רואים שהם יודעים להשקיע בתשתיות תחבורה, מתקני ספורט ,נדל"ן וכ'ו אז עד 2022 כל העסק יהיה שם הרבה יותר גדול ומדהים וגם האוכלוסיה תגדל. קטאר היאלא מדינה מוסלמית טיפוסית ולכן היא הראשונה והיחידה שתזכה לאירוח לאחד מארועי הספורט הגדולים במזרח התיכון. אני מאמין שעד 2022 הם מוכנים לארח גם אולמפיאדה אז מה זה בשבילם כמה מגרשי כדורגל? מונדיאל קטן עליהם! העולם היה חושד בשחיתות תקשה רק אם אנגליה הייתה זוכה באירוח המונדיאל אחרי שהם זכו כבר לארח אולמפיאדה
אריאל  |  03.12.10