מחיר האסון בכרמל

אסונות טבע מוגדרים כתופעות הנגרמות על ידי תהליכים טבעיים, בעלי עוצמה רבה, המתרחשים לרוב בצורה פתאומית וקשה לחיזוי, וגורמים לנזקים אנושיים וכלכליים קשים.

עלות אסונות הטבע גדלה בצורה חדה בעשורים האחרונים, והגיעה לממוצע של 60 מיליארד דולר בשנה. שנת השיא הייתה 1995 שבה עלות הנזקים הגיעה ל-120 מיליארד דולר. 2004 הייתה השנה שבה מספר הקרבנות היה הגבוה ביותר כ-300,000 קרבנות מרביתן בצונאמי הגדול.

מדי שנה מתרחשים כ-12 אסונות גדולים הגורמים להפסד שמעל 1% מהתוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) בארצות שונות. ישראל אינה נמצאת בקבוצת המדינות המובילות בנזקי אסונות הטבע. והאירוע שגרם לנזק הכלכלי הגדול ביותר בכל שנות המדינה - שיטפונות של 1991 ו-1992 - הוערך בנזק של 0.2%-0.3% מהתל"ג השנתי. ביתר האירועים הנזקים הכלכליים היו במאיות האחוז של התל"ג השנתי.

הנזק הכלכלי הינו פונקציה של מספר התושבים והיקף התשתית הכלכלית של האיזור שנפגע וכן עוצמת אסון הטבע ורמת הפגיעות של האוכלוסיה הנפגעת. היקפי נזקי האש עמה מתמודדים שירותי הכבאות וההצלה מזה 4 ימים - אשר טרם הסתיימה - עדיין לא ברורים. אולם נראה כי מדובר במאות מיליוני שקלים.

שיקום הקיבוצים, חדרי אירוח ומרבית הבתים ייעשה על חשבון חברות הביטוח כאשר סביר שחברת הביטוח מגדל שבבעלותה חברת ביטוח חקלאי תושפע יותר. חברות אלה מוגנות על ידי ביטוחי משנה בחו"ל ולפיכך החשיפה הכספית שלהן לאסון בכרמל נמוכה ולא קיים כל חשש ליציבותה של חברה זו או אחרת. יחד עם זאת, ענף הביטוח יספוג נזק של מאות מיליוני שקלים וההערכות הן שהאירוע יגרום לעלייה בתעריפי ביטוחי המשנה באופן רוחבי, ובעליית תעריפים לצרכן.

אולם כפי שלמדנו מנסיון העבר לכל משבר או אירוע קיצוני ישנם גם צדדים פוזיטיביים אשר להם השפעה חיובית על הכלכלה. השיקום הנרחב, שיצריך משאבים וכוח עבודה, עשוי לתרום ולו גם זמנית, לכלכלת הצפון. מבחינת המשק, הממשלה תצטרך להקצות משאבים, לא מבוטלים, ברכישת ציוד מתקדם, חומרי כיבוי, מטוסי כיבוי וגיוס אלפי כבאים חדשים והקמת רשות לאומית לכבאות.

על אף האירוע הקשה מהבחינה הלאומית, ההשפעה על שוק המניות לא צפויה להיות משמעותית. מעבר לתגובה הראשונית הפסיכולוגית ישפיעו יותר נתוני שוק התעסוקה האמריקאי, התאוששותה של הכלכלה הגדולה בעולם,והמגמה השלילית בשוק האג"ח.