אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"המטבעות ה'מושלמים' לא נגישים להשקעה" צילום: עמית שעל

"המטבעות ה'מושלמים' לא נגישים להשקעה"

דיוויד בלום, אסטרטג המטבעות הראשי של בנק HSBC, מצייר עתיד שבו המדינות המתפתחות חוסמות את ההון הרב המגיע מהמערב ומקשות על ההתאוששות העולמית. "ברור שהעתיד כבר לא נמא בלונדון או בניו יורק"

07.12.2010, 07:00 | ענת ציפקין

"בואי ואספר לך בדיחה שממצה היטב את הפרדוקס הגדול של שוק המטבעות העולמי: אנליסט פונה לאלוהים ומבקש ממנו לברוא את המטבע המושלם להשקעה. 'איזה מטבע תרצה?', שואל אלוהים, והאנליסט משיב: 'כזה שהנפיקה מדינה עתירת סחורות ומשאבי טבע, בעלת עודף תקציבי, עודף בחשבון השוטף ושנהנית מיציבות כלכלית ופוליטית'. אלוהים חושב רגע ואמר לאנליסט: 'עזוב אותי בשקט. אתה לא צריך מטבע חדש, פשוט לך וקנה קרונה נורבגית...'".

את הבדיחה הזו נהנה לספר ל"כלכליסט" דיוויד בלום, המשמש זה 12 שנה אסטרטג המטבעות הראשי של בנק HSBC העולמי. בלום, בעל תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת לונדון, הגיע לישראל לצורך השקת גרסה מקומית של פלטפורמת הבנקאות המקוונת HSBCnet ללקוחות הישראלים של הבנק.

מי תחסום את ההון השופע מהמערב? המתפתחות תחת התקפה במאה ה-21 מתחוללת מלחמה עולמית מסוג חדש, שקטה וסמויה יותר: המלחמה על שערי החליפין ענת ציפקיןלכתבה המלאה

הגדרת את שוק המט"ח העולמי כ"שוק פרדוקסלי". מדוע?

"כי ישנם מעט מאוד מטבעות 'מושלמים', ורובם כלל לא נגישים להשקעה. מדינות 'מושלמות', כלומר כאלו שנהנות מעודף תקציבי, אינן צריכות להנפיק איגרות חוב ממשלתיות כדי לממן את עצמן. זו הסיבה מדוע כמעט בלתי אפשרי להשקיע בנכסים של מדינות כגון נורבגיה. לעומת זאת, מדינות שצוברות גירעונות תקציביים כבדים הן אלו שמשקלן בשוק האג"ח העולמי גבוה יותר והחשיפה למטבעות שלהן גדלה בהתאם. כך קורה שהמשקיעים מוצאים את עצמם עם אג"ח של ממשלות עתירות חוב כדוגמת בריטניה או ארצות הברית. ישנן בעיות רבות הן במדינות גוש היורו, הן בבריטניה והן בארה"ב, כך שההתלבטות במי מהן להשקיע היא כמו בחירה באפשרות הפחות גרועה מבין השלוש. בעצם, לא צריך להתלבט בין השקעה בדולר, היורו או הליש"ט".

אם כבר מדברים על המצב הקשה במדינות המערב, האם גם אתה תולה תקוות בשווקים המתעוררים?

"השאלה הבוערת ביותר כיום היא לאן זורמים עודפי הנזילות של המדינות המפותחות. מאחר שבכלכלות המערביות שוררת סביבת ריבית אפסית והמשקיעים זוכים לתשואה עלובה, אז ההון זורם למדינות המתפתחות. העובדה שכולם גילו באחרונה את העולם הדינמי והמופלא של השווקים המתעוררים אינה צריכה להפתיע איש".

מה התוצאה הגלובלית של כל זה?

"העברת עושר וכוח ממדינות המערב לשווקים המתעוררים".

קושי בתוכניות ההקלה

לפני כשלוש שנים, כשהחל להתברר עומקו של המשבר העולמי, החלו הבנקים המרכזיים ברחבי העולם להוריד את הריביות, וזאת כדי להוזיל את האשראי ולאושש את הפעילות בשווקים. לכלי מוניטרי זה, המשפיע בעיקר על הריביות לטווח הקצר, נוספו תוכניות להקלה כמותית - אותן רכישות של אג"ח ארוכות (ממשלתיות ואחרות) מצד הבנקים המרכזיים. הרכישות הללו נועדו לספק נזילות לשווקים ולהוזיל את האשראי בטווח הארוך. באחרונה ביצע הבנק המרכזי הפדרלי סיבוב שני של הקלה כמותית שבמסגרתו הודיע על רכישת אג"ח ממשלתיות ארוכות בהיקף של 600 מיליארד דולר.

דיוויד בלום , צילום: עמית שעל דיוויד בלום | צילום: עמית שעל דיוויד בלום , צילום: עמית שעל

לטענת בלום, תוכניות ההקלה הכמותית רק מגבירות את זרימת הכסף מהעולם המערבי למדינות המתפתחות - שמנסות, מצדן, לצמצם את הזרימה. "קובעי המדיניות בשווקים המתפתחים שואפים למנוע את זרימת ההון החד־כיוונית ולהגן על הנכסים שלהם מהשתלטות של זרים".

מדוע? מהן ההשלכות של זרימת הכסף לשווקים המתעוררים?

"ראשית כל, היא מחזקת את המטבעות המקומיים של אותם שווקים - וזהו תהליך שרוב הבנקים המרכזיים בעולם מנסים להילחם בו. שנית, היא מזניקה את מחירי הנכסים - ממניות ועד נדל"ן. שלישית, היא מגדילה את שיעור האינפלציה ביחס למדינות המערב".

אנחנו בסופו של אותו תהליך?

"להפך, זרימת ההון מהמערב למזרח נמצאת רק בחיתוליה והמגמה הזו עתידה להתגבר כי 'העולם החדש' הרבה יותר אטרקטיבי. למעשה, ההקלות הכמותיות בארה"ב ובבריטניה גוררות מדיניות מכווצת בשווקים המתעוררים. ברזיל, למשל, העלתה את המס על מניות ואג"ח; הונג קונג הטילה מגבלות על שוק הנדל"ן; וגם ההתערבות הישירה של בנק ישראל בשוק המט"ח נמצאת בהחלט באותה קטגוריה. המשותף לכל אלו הוא החשש של המדינות המתפתחות מפני תשלום מחיר כבד על זרימת עודפי הנזילות של העולם המערבי. המדינות הללו מחפשות דרכים יצירתיות לעצור את הזרימה באמצעות רגולציה, מיסוי הון, או התערבות ישירה בשוק החופשי - אלא שההגנות הללו עלולות לאיים על הצמיחה הגלובלית כי השווקים המתעוררים מובילים את הצמיחה העולמית".

נוסף על המדינות המתפתחות הבולטות, כדוגמת הודו או ברזיל, האם ישנן מדינות 'חדשות' המעוררות עניין אצל המשקיעים?

"אנו רואים תזוזה של משקיעים לכיוונן של מדינות בצפון אפריקה כגון מרוקו או אלג'יריה. מדובר בעיקר בהשקעות נדל"ן. אלו מדינות שרק עכשיו מתחילות להתעורר ושאין להן חובות ריבוניים, כך שהפוטנציאל שלהן אדיר. בניגוד למדינות המערב, כל דולר נוסף שנכנס למדינות צפון אפריקה עשוי לייצר השפעה אדירה. במילים אחרות, שינויים קטנים והדרגתיים במדינות הללו מובילים לתהליכים אדירים באוכלוסייה המקומית ומצעידים את המדינות הללו קדימה בקצב מהיר מאוד".

אז דרום-מזרח אסיה זה כבר סיפור ישן מבחינת המשקיעים?

"לא. כולם עדיין אוהבים את מדינות דרום־מזרח אסיה - אינדונזיה, מלזיה והודו - ומגלים בהן עניין רב. העניין הוא שיותר ויותר משקיעים ועסקים מגלים שכדי להגיע למזרח הרחוק כבר לא צריך לעבור דרך המערב. מה שברור הוא, שהעתיד כבר לא נמצא בלונדון או בניו יורק. אולי הדברים יתבררו טוב יותר במרחק הזמן אבל הכיוון הוא ברור: המשבר החל לפני כארבע שנים, וגם אם נניח שחצי מתקופת ההתאוששות מאחורינו, המשמעות היא שהמשבר יימשך לפחות עד 2015 - וזה הרבה מאוד זמן. תראי מה קרה לעולם בארבע שנים, ועכשיו נסי לדמיין מה עוד יכול לקרות בארבע השנים הבאות. זה בלתי נתפס.

"פתרון הבעיות הכלכליות במערב עוד יארך זמן רב, וזה בעצם הדבר הוודאי היחידי בעולם שלם של חוסר ודאות. אף אחד לא יודע מה יהיו ההשלכות של התוכניות להקלה כמותית, כמה זמן ייקח לארה"ב להתאושש או מה יקרה בגוש היורו. אבל כולם יודעים ומבינים רק דבר אחד: צריך לבזר נכסים מחוץ למדינות המערב. היום שבו קרס ליהמן ברדרס, הוא היום שבו המערב איבד את כוחו אחת ולתמיד".

אבל אין להתעלם מהסיכונים שבמדינות המתפתחות.

"פעם חשבנו שהמדינות האקזוטיות מסוכנות. היום מתברר שהן הרבה יותר יציבות מבחינה פוליטית. לעומת זאת, ראי מדינה מפותחת כמו שבדיה, למשל, שבה נבחרה ממשלת מיעוט שעתידה לא ברור. דבר דומה מתרחש באוסטרליה. אז למי אכפת מה קורה בממשלת ברזיל? כבר לא מתייחסים לסיכון הפוליטי שקיים בשווקים המתעוררים, ודוגמה טובה היא היחס החיובי של המשקיעים לישראל".

אתה מצייר עולם הפוך.

"העולם התהפך כי הסיכון הפוליטי הגדול ביותר נמצא היום במדינות המערב - שם יש סכנה של מסים נוספים, חקיקה חדשה, אי־יציבות פוליטית וכמובן סכנה של חדלות פירעון ממשלתית. הפוליטיקה היא הכלכלה החדשה, כי הפוליטיקאים לקחו על עצמם את החובות של המגזר הפרטי והעסקי. מי שיקבע איך העולם העתידי שלנו ייראה הם רק הפוליטיקאים, ובכך קיים סיכון אדיר".

ברזיל הפנטסטית

נימת הדברים שלך ברורה מאוד. ובכל זאת, באיזה מטבע כדאי להשקיע?

"אם יצמידו אקדח לרקתי ויכריחו אותי להשקיע במטבע של אחת מ־10 המדינות המתועשות (10־G), אעדיף חד־משמעית שילחצו על ההדק. יש הרבה מטבעות אטרקטיביים אחרים - למשל הריאל הברזילאי. בכלל, ברזיל היא מדינה פנטסטית: יש בה סחורות, חומרי גלם, קרקע עשירה, היא מגדלת את המזון שלה בעצמה וגם את מקור האנרגיה שלה - האתנול. גם הפוטנציאל במקסיקו גדול מאוד, ולא רק בגלל הנפט. לגבי אסיה, אנחנו ממליצים על השקעה במלזיה, אינדונזיה, תאילנד, הודו וסינגפור. העולם החדש מציע אינסוף אפשרויות השקעה".

תימוכין לדבריו של בלום אפשר למצוא בפריסת הסניפים של HSBC העולמי - המפעיל יותר מעשרת אלפים סניפים ב־80 מדינות. בברזיל יש לבנק 1,449 סניפים, במקסיקו 1,203 ואפילו בהונג קונג הקטנה קיימים 331 סניפים, לעומת 526 סניפים בלבד בכל ארה"ב.

האם הפיחות במטבעות יעזור למדינות לעבור את המשבר הכלכלי?

"לא בהכרח. בבריטניה היה פיחות אדיר של הליש"ט, אבל היצוא לא צמח כי היא מייצאת את המוצרים הלא נכונים למדינות הלא נכונות. שותפת הסחר הגדולה של בריטניה היא אירופה, והמצב באירופה אינו טוב. מדינות חייבות להבין שפיחות במטבע אינו הוקוס פוקוס. לכן, לאלו הסבורים שגוש היורו עלול להתפרק אני משיב שהוא לא יפורק (מהלך שיאפשר לכל מדינה לנייד את שער החליפין שלה - ע"צ) כי זה לא מביא לשגשוג. אם פיחות היה מביא עושר ופותר בעיות, כולנו היינו נוסעים מזמן במכוניות ספורט איטלקיות. אבל פיחות יכול לתת למדינות אוויר לנשימה ולאפשר להן לארגן מחדש את חובותיהן".

מה דעתך על השקל?

"הוא מטבע חזק ולדעתי הוא ימשיך להתחזק, כי כמו שאמרתי, מצב גיאו־פוליטי לא מעניין אף אחד. עתידה של ישראל אופטימי, ובשורות כלכליות טובות שקשורות אליה בדרך כלל מחזקות את המטבע".

מדיניות בנק ישראל משיגה את מטרתה?

"הנגיד שלכם קם בבוקר, נוטל חרב ויוצא להגן על הדולר שלא ייפול - וזה בסדר. לבנק ישראל יש סיבות טובות לנהל את המלחמות שלו, כי בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, הוא נותן ליצואנים מרווח נשימה להפחתת נזקי המשבר העולמי. אבל אם הדולר ימשיך להיות תחת לחץ גלובלי מסיבי, יהיה קשה מאוד לעצור את היחלשותו בטווח הארוך".

מה עתידו של הצמד דולר-יורו?

"הם ימשיכו להיחלש ולהתחזק לסירוגין, כשבטווח הקצר היורו יציג ביצועים טובים יותר מאשר הדולר. אני סבור שבאופן כללי, הבעיות בגוש היורו ייפתרו כך או אחרת, אבל הדולר ימשיך להיות חלש לאורך זמן גם בגלל היקף החובות העצום של ממשלת ארה"ב וגם כי המדיניות שלה תומכת במטבע חלש. בינתיים, הדולר ממשיך להיות דומיננטי, הסחורות מתומחרות בדולרים, והוא עדיין מטבע הרזרבות הנפוץ ביותר. אמנם העולם שונא אותו, וגם את היורו, אבל זה עדיין לא אומר שהוא יתרסק ביום אחד. מצד שני, כמו שמים מחלחלים לאט לאט לתוך סלע, כך ייווצר אפקט מצטבר של שחיקת הדולר כתוצאה ממכלול האירועים".

מה יקרה עם היואן הסיני?

"ישנן שתי תכונות שמאפיינות את שוק המטבעות: לעולם אין לדעת אם מטבע יעלה או יירד, ואין לדעת מתי זה יקרה. לגבי היואן, דבר אחד ידוע בוודאות: הוא ייוסף, אבל לא יודעים מתי. אין לי ספק שהוא יתחזק לעומת הדולר, אבל צריך לזכור שממד הזמן אצל הסינים שונה מאשר אצלנו. כשהם אומרים שהייסוף יהיה 'עוד מעט', הם יכולים להתכוון גם לעוד עשר או עשרות שנים".

ומה לגבי הדולר האוסטרלי?

"שוק הנדל"ן מתחמם שם במידה מדאיגה, כי בניגוד למקבילו הסיני, לא דואגים לצנן אותו. החשש העיקרי הוא מהקשר ההדוק שבין שוק הנדל"ן למערכת הבנקאית. אני צופה שהדולר האוסטרלי ייחלש לאורך זמן לעומת המטבע האמריקאי".

תגיות

15 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

15.
למס' 10: מינוף חביבי, מניוף
סליחה שאני אתבטא כך אבל אתה מדבר שטויות... אם מחיר מסויים זז באחוז אבל ההשקעה בו ממנופת פי 50 הרי שהאחוז הפך להיות 50%. לעומת זאת, נכס תנודתי מאד שזז 10%, אבל אין עליו שום מינוף, הוא אכן תזזיתי מאד אבל בגבולות גזרה צרים יותר. שוק המט"ח הוא השוק הגדול (בהרבה), הנזיל (בהרבה) והממונף ביותר (הרה מאד) בעולם, הרבה יותר מכל שוק אחר. זה אומר שתזוזה "קטנה" של 1% בצמד מטבעות שקולה לתזוזה אדירה בשווקים אחרים.
אריאל  |  07.12.10
11.
אני לא מבין מה הקטע להשקיע במטבעות
השינויים באחוזים הם מינורים יחסית לסחורות, מניות או מדדים אחרים. אני משקיע באמצעות תוכנת מסחר פשוטה, אני לא מתיימר להיות מבין גדול, אבל המסחר במטבעות מתקיים לאורך כל השבוע משני עד שישי, ואף פעם אני לא רואה אותו חורג מאחוז פה או לשם. (כלומר שינוי של אחוז בשבוע) לעומת זאת, הכסף, הגז הטבעי ושאר הסחורות, כמו גם מניות, משתנים מידי יום, וכמעט תמיד יותר מאחוז לכאן או לכאן. (בשבוע יש לעיתים שינויים של עשר אחוז ומעלה) כך שאפשר להרוויח בהם הרבה הרבה יותר. האם אני צודק או שמא מישהו יכול להאיר את עיני בעניין הזה?
אורי  |  07.12.10
לכל התגובות