אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
גפני: "נתניהו יצטרך לוותר על הקפאת הקצבאות" צילום: אלכס קולומויסקי

גפני: "נתניהו יצטרך לוותר על הקפאת הקצבאות"

יו"ר ועדת הכספים במהלך מפגש של פורום ראשי המשק: "אם הממשלה לא תשקיע בצמצום הפערים בחברה, אנחנו נעמוד בפני פיצוץ חברתי"

07.12.2010, 14:05 | תומר אביטל

"מי שבוחן את היסטוריית העמים בעולם, יראה שעמים שלמים נפלו בשל הפערים שבין עשירים לעניים. אם הממשלה לא תשקיע בצמצום הפערים בחברה, אנחנו נעמוד בפני פיצוץ חברתי שהוא כמעט בלתי נמנע". כך אמר בשבוע שעבר יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שהתארח בביתה של נגה קינן, נשיאות פורום ראשי המשק.

נגה קינן, צילום: אוראל כהן נגה קינן | צילום: אוראל כהן נגה קינן, צילום: אוראל כהן

בפגישה הסגורה הוסיף גפני כי "המדיניות הכלכלית המתוכננת כעת על ידי הממשלה היא ללכת לשני כיוונים במקביל. הפחתת מס ההכנסה ומס החברות והקפאת העלאת הקצבאות, כאשר במקביל המס העקיף, שהוא גם כך מהגבוהים בעולם, עולה שוב. המשמעות של המדיניות הזאת היא סיוע לחזקים ופגיעה בחלשים". "ועדת הכספים הנוכחית היא חברתית ביותר", הוסיף גפני, "כך שככל הנראה נתניהו אמנם לא יוותר על הפחתת המסים, אבל הוא יצטרך לוותר על הקפאת הקצבאות" אמר גפני.

בישיבה השתתפו חברים בפורום ראשי המשק, המאגד את בעלי השליטה, יו"רים ומנכ"לים של החברות המובילות בישראל. בין המשתתפים בדיון: גבי לסט יו"ר קבוצת דלק, ישראל יניב מנכ"ל דור אלון, אלי אברמוב מנכ"ל קב' ברן, גד זאבי נשיא קב' מיראז', דיוויד פרנקלין יו"ר ומנכ"ל סוגת, ז'ק אלעד יו"ר הבנק הבינלאומי, אבי לוי מנכ"ל עופר השקעות, לוי ונגה רחמני בעלי השליטה באיילון ביטוח, שלמה חנאל מנכ"ל כנפיים ואהרון בן זאב נשיא אוניברסיטת חיפה.

דיוויד פרנקלין טען כי אחת הבעיות המקשות על הציבור החרדי להתקיים נעוצה במערכת החינוך העצמאית ובהיעדר לימודי הליבה בבתי הספר החרדים. גד זאבי הוסיף כי על מנת לצמצם את אי השוויון בהכנסות, צריך לייצר מכנה משותף אחיד לכל רובדי החברה הישראלית.

גפני אמר כי החברה החרדית מבקשת להשתלב בתעשייה ובתעסוקה. "בניגוד לתדמית ולכותרות שאתם מכירים, החרדים רוצים לעבוד ורבים עובדים כבר כיום. יש את לומדי התורה, שבהם לא ניתן שיפגעו, אבל יש אלפי חרדים שתקועים בסבכי הביורוקרטיה הישראלית, ונפגעים מהסטריאוטיפים כנגד החרדים ומתקשים בהשתלבות במעגל העבודה. אם המדינה באמת היתה רוצה לעודד חרדים לצאת לעבודה, יש לי לא מעט הצעות מעשיות, שיפסיקו לדבר ושיתחילו לעשות מעשים".

נגה קינן סיכמה את הדיון באמרה "אין ספק שיש רוחות רעות וקרע בין הציבור החרדי לחילוני, וזה לא טוב. יש תחושה של בדלנות ועל הציבור החרדי להשתלב יותר בעשייה הישראלית עם כל המשמעויות הכרוכות בדבר. אני מאמינה ובטוחה שיש דרך לדיאלוג ולהפחתת מפלס המתח בעם ויש לחתור לכך".

תגיות

25 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

25.
בלי לחם אין תורה
והרי המשל על החילוני והחרדי: היה היה חילוני שעבד ולמד, עבד ולמד, ובסוף כל ערב היה נהנה משכרו בהתאם לכישוריו ולמידת עמלו באותו יום. החרדי היה לומד לומד תורה כמחצית היום, ובחצי השני היה נהנה מהמס ששילם החילוני בכדי להעביר את זמנו. החילוני, מפאת מודעותו לכך ששכרו ורכושו יתחלקו בין ילדיו הביא לעולם שני ילדים. החרדי ידע שכל ילד זה עוד הכנסה, ואפשר גם ככה לשכן אותם שלושה בחדר בלי שיתלוננו כי הרי גם כל חבריהם חיים באותם תנאים וגם לא תהיה להם שום השכלה שתאפשר להם להסתכל על מצבם במבט ביקורתי. אז החרדי הביא לעולם 8 ילדים. עברו חלפו להן 25 שנים. החילוני יצא לפנסיה ואילו החרדי המשיך באורח חייו שגם ככה היווה פנסיה מגיל 18. שני ילדיו של החילוני עבדו ושמונת ילדיו של החרדי שמרו על הילדים החילוניים על ידי לימודי תורה קדחתניים אל תוך הלילה (ללא פנאי לשעת עבודה אחת לרפואה!). המס שאותו שילמו ילדי החילוני היה כפול מזה ששילם אביהם, ועדיין ילדי החרדי קיבלו רק רבע מהקצבה אותה קיבל אביהם. הילדים החרדים חשו מקופחים, שכן רמת החיים שלהם אינה טובה כשל אביהם והרבה פחות טובה משל הילדים החילוניים. החילונים חשו את אותו דבר בדיוק. ההבדל הוא שלחילונים לא הייתה שום שליטה על זה, לעומת זאת החרדים היו יכולים להיכנס למעגל העבודה ולחיות חיים טובים יותר במקום להתלונן. אתם יכולים לנחש מן הסתם שמדובר במדינה שלנו בעוד 10-20 שנה.
08.12.10
לכל התגובות