אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יצא צדיק: "פגעו בי, העליון תיקן" צילום: אביגיל עוזי

יצא צדיק: "פגעו בי, העליון תיקן"

לשופט בדימוס ישי לויט הוקל בעקבות החלטת העליון לאשר את פסק הבוררות שלו בפרשת פז. עכשיו נשאר לצדיק בינו להתמודד עם הכתם שיצר תצהירו השקרי לכאורה

08.12.2010, 14:38 | משה גורלי ומארק שון

השופט בדימוס ישי לויט שחרר השבוע אנחת רווחה. זה קרה אחרי שפסק דין של בית המשפט העליון אישר מחדש פסק בוררות שנתן לפני חמש שנים בפרשת פז.

"פגעו בי ועכשיו החזיר בית המשפט העליון את הדברים על תיקונם", אמר לויט ל"כלכליסט". על השאלה במי הוא תולה את מקור הצרה שניחתה עליו, השיב: "תשאל את פיני רובין...".

צדיק בינו. פגיעה ישירה, צילום: אוראל כהן   צדיק בינו. פגיעה ישירה | צילום: אוראל כהן צדיק בינו. פגיעה ישירה, צילום: אוראל כהן

מקורב ללויט, שופט בכיר בדימוס, הוסיף: "פסק הדין של העליון החזיר לו את האמון במערכת. הוא עבר תקופה לא קלה לאחר פסק הדין של המחוזי שפסל את הבוררות. הוא היה בשיאו כבורר, ואחרי הפסילה ירד הביקוש לשירותיו. עכשיו כשטיהרו את שמו אני מקווה שיחזור במלוא כוחו". בהתייחסו לתקופת הזמן שבה המתין לויט לפסק הדין של העליון, אמר השופט הבכיר: "מזל שזה היה רק שלוש שנים. זה בגלל היעילות של ראש ההרכב השופט דנציגר שבא מהשוק הפרטי. אחרת זה יכול היה לקחת עשר שנים". לויט עצמו הוסיף כי "בכל מקרה, ביקשתי לא להמשיך את הבוררות, לא ראיתי טעם לכך".

נפתחה תיבת פנדורה

החלטת העליון השבוע פתחה מחדש את הפרשה שכל מי שהיה מעורב בה היה בטוח שנסגרה ונקברה עמוק. במרכז הפרשה עומד צדיק בינו, בעל השליטה בפז ובבנק הבינלאומי, והתצהיר השקרי לכאורה שהגיש במסגרת הליכים משפטיים סביב הסכסוך המשפטי של המפרק עם קבוצת ליברמן. הפרשה עוד רחוקה מסיום, וכעת, יותר מ־20 שנה שהחלו אותה - תימשך שוב הבוררות בין הצדדים.

בשנת 1991 נוצר קשר עסקי בין חברת ארט־בי, שהיתה בבעלות של אנשי עסקים פולנים, ונחתם הסכם שבמסגרתו הפולנים רכשו 50% בחברת פז. בדיעבד התברר כי הפולנים רכשו את חלקם בפז בכספי הונאה, הוציאו סכומי אשראי גבוהים ממערכת הבנקאות הפולנית, ולאחר מכן רוקנו את הקופה של החברה. כשההונאה התגלתה פנתה ממשלת פולין לעו"ד אליהו מירון המנוח, כדי שינסה להשיג את הכספים בחזרה. עו"ד מירון מונה למפרק ארט־בי. במקביל, קבוצת ליברמן הבינה שהיא חייבת להחזיר לידיה את חלקם של הפולנים בפז.

ההשלכות על צדיק בינו "ניתן לבטל בדיעבד היתר שליטה בבנק רק במקרה קיצוני" פסיקת העליון, הקובעת למעשה שצדיק בינו מסר הצהרה שקרית בפרשת פז, מעלה את השאלה האם יכולות להיות לכך השלכות על היותו בעל השליטה בבנק הבינלאומי מארק שון, 4 תגובותלכתבה המלאה

המפרק ביקש להטיל עיקול על נכסי אנשי העסקים הפולנים, בין היתר, 50% בפז. מקורבים לפרשה אמרו ל"כלכליסט" כי "ערב לפני בקשת העיקולים צלצל המפרק לצדיק בינו ולעו"ד רם כספי, ויידע אותם על הגשת הבקשה". האירוע השנוי במחלוקת שהתרחש לאחר מכן הוא לב הפרשה. בפגישה שהתקיימה בין קבוצת ליברמן ונציגה בינו, לבין הקבוצה הפולנית, שבמסגרתה הוסכמו פרטי ההיפרדות של הפולנים מההחזקה בפז. סוכם שבינו ירכוש את חלקם בכ־80 מיליון דולר, שאותם יוכל המפרק לעקל, אבל ישולם גם סכום נוסף של כ־17 מיליון דולר שיוסתר לכאורה מהמפרק.

המפרק גילה את הפרטים רק ארבע שנים מאוחר יותר. בשנת 1996 נפגש עם המפרק אדם שהיה קשור לקבוצה הפולנית, והוא ביקש למסור מידע לעו"ד מירון. בעקבות המידע שקיבל, ביקש עו"ד מירון במסגרת התביעות האזרחיות, מידע בנוגע לסכום. כאן הגיע התצהיר המדובר של בינו, שבמסגרתו הוא הצהיר כי הסכום ששולם לקבוצה הפולנית הוא 80 מיליון דולר בלבד, ללא דיווח על אותם כספים שעברו "מתחת לשולחן". מאוחר יותר הוצג מסמך במסגרת הבוררות, שמפרט את חלוקת הכסף הסודית בין השותפים הפולנים.

המפרק פנה למשטרה כדי שזו תפתח בחקירה, ואכן נחקרו כל המעורבים, כולל עורכי הדין כספי וצביקה אגמון שייצגו את קבוצת ליברמן. עו"ד מירון, שהיה עד מרכזי בפרשה, נפטר בשנת 1999, והפרקליטות החליטה לסגור את התיק.

התצהיר חזר למרכז התמונה

במקביל נפתח הליך בוררות בין מפרק החברה לבין קבוצת ליברמן, שהגיע בשנת 2002 לידיו של השופט בדימוס לויט. הבוררות התחלקה לשלושה שלבים; בשלב הראשון היה אמור הבורר להכריע האם קיימת חבות כלשהי של קבוצת ליברמן למפרק. בהמשך היה אמור הבורר להכריע על הסכומים המדויקים. אולם הצדדים מעולם לא הגיעו להמשך.

בשנת 2005 הכריע הבורר שהתצהיר של בינו היה שקרי, וקבוצת ליברמן הסתירה את התשלום הנוסף ההוא בגובה 17 מיליון דולר. קבוצת ליברמן מיהרה לפנות לבית המשפט, וטענה שלבורר היה עניין עסקי עם חברת פז (תחנת דלק שרצה להקים על שטח של המשפחה), וכיוון שהעניין לא צלח לבורר היה צורך לנקום בפז.

בנובמבר 2007, בצעד מפתיע שגרם לפגיעה בשמו של לויט ולחוסר אמון במוסד הבוררות, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה שפסק הבורר נפסל, ושלויט יוזז מתפקידו. השבוע ביצע העליון כמה פעולות בהחלטה אחת: ניקה את שמו של לויט, החזיר את בינו והתצהיר השקרי למרכז התמונה, ובהמשך הדרך עשוי לחייב את קבוצת ליברמן בתשלום של עשרות מיליוני דולר.

עו"ד רובין מסר בתגובה: "אני לא מצטער על ההתנהגות הג'נטלמנית שלנו. אין ללויט סיבה אמיתית לקטר. האמירה של לויט שפז ידעה (על הקשר עם לויט) הופרכה, ואין מחלוקת על כך. ידוע לי שבזמנו הוא כעס, אבל אין לו סיבה ולדעתי היום הוא כבר לא כועס. במיוחד נוכח הכבוד והיושרה שבה ניסחנו את הבקשה".

מקבוצת ליברמן נמסר: "העובדות הנוגעות להליכים המשפטיים שהתנהלו ומתנהלים בין קבוצת ליברמן לבין ארט־בי היו ידועות לרשויות המשפטיות והכלכליות במדינה. כל ההחלטות בענייניה העסקיים של הקבוצה ונציגיה התקבלו על ידי הרשויות לאחר בחינת כל העובדות הרלבנטיות. רשויות אלה לא מצאו בפרשה כל עילה למניעת איזה מבין עסקיהם של הקבוצה ונציגיה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות