"ניתן לבטל בדיעבד היתר שליטה בבנק רק במקרים קיצוניים"

פסיקת העליון, הקובעת למעשה שצדיק בינו מסר הצהרה שקרית בפרשת פז, מעלה את השאלה האם יכולות להיות לכך השלכות על היותו בעל השליטה בבנק הבינלאומי. חוק הבנקאות קובע כי לצורך מתן היתר להחזקה של בעל שליטה בבנק יש לקחת בחשבון כמה שיקולים, וביניהם: ניסיון עסקי, חוסן כלכלי והפרט החשוב בעניינו - ניקיון כפיים. בינו קיבל את ההיתר לרכוש את הבנק הבינלאומי באמצעות פיבי החזקות, ואת התצהיר השקרי לכאורה חתם בינו מול עו"ד רם כספי במרץ 1996.

השאלה האם ניתן לבטל את ההיתר בדיעבד היא סבוכה, ומדובר כנראה בתסריט לא ריאלי. לפי חוק הבנקאות, נגיד בנק ישראל רשאי לבטל או לשנות היתר שליטה בבנק אם יש לו יסוד סביר להניח כי בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שבעל ההיתר הורשע בעבירה שחומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או שינויו.

"כאשר ניתן לו ההיתר הוא ניתן על פי הידע שהיה באותו מצב", מסביר עורך דין מיכאל הרצברג, לשעבר היועץ המשפטי של בנק ישראל. לדבריו, "בדיעבד, כאשר מתגלה משהו חדש, השאלה היא האם היה צריך לגלות אותו. לפי הפסיקה של בתי המשפט, ניתן לבטל היתר על פי מידע מאוחר יותר, אך רק במקרים קיצוניים".

בבנק ישראל סירבו אתמול להתייחס לשאלות "כלכליסט" בנוגע להשפעת פסיקת העליון על היתר השליטה של בינו בבנק הבינלאומי.