אבי ליכט: "המצב נוח לבעלי השליטה, לכן הם קופצים ונלחצים"

"יש בעיה של דומיננטיות יתר של הרוב, ואנחנו מבקשים להגן על המיעוט. המצב כיום נוח לבעלי השליטה, ולכן הם קופצים ונלחצים". כך אמר אתמול עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פיסיקאלי־כלכלי), בדיון שהתקיים בוועדת חוקה חוק ומשפט.

הדיון נגע לתיקון חוק החברות המבקש להגדיל את הרוב הנדרש מקרב בעלי מניות המיעוט בהליך של מינוי דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות, מ־33% ל־51%. "אם בעלי השליטה יעשו מה שהם רוצים, זה יגרום לשוק הון חולה. אני כל הזמן שומע שאומרים שהתיקון בחוק יגרום למשקיעים לברוח מכאן - אז שלא יכניסו כאן דרמות ושלא יאיימו עלינו, גם שוק חופשי צריך רגולציה, וצריך לשים בלמים מול בעלי השליטה והכוח שלהם מול הציבור", הוסיף ליכט.

התיקון הנדון נולד בהמלצות ועדת חמדני שמונתה לפני כשלוש שנים לבחון כיצד להגביר את מעורבותם של המוסדיים באסיפות כלליות. הוועדה חתמה את הדו"ח שלה בהסדר חדשני שמקנה וטו למיעוט, לא רק בעסקאות בעלי עניין אלא גם במינוי דח"צים. חמדני הגן בוועדה על התיקון. "פרמיית השליטה של בעלי השליטה בחברות הציבוריות בישראל היא מהגבוהות בעולם ועומדת על 30%", אמר. "במדינות דומות לישראל מתחבטים בשאלה כיצד מאזנים בין הכוח של בעל השליטה לדירקטורים החיצוניים, והעמדה שלי היתה יותר מרחיקת לכת מהצעת החוק".

המתנגדים מסכימים שיש להגביל את הרוב בנושאים של פרמיית שליטה, שכר בכירים, עסקאות החברה עם בעלי שליטה וכיו"ב. עו"ד דרור שטורם, לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים, העומד כיום בראשות המכון הישראלי לתכנון כלכלי, ונציג איגוד החברות הציבוריות ואיגוד חברות ההיי־טק: "הווטו של המיעוט על מינוי דח"צים גורם נזק משולש - לחברה, לבעל השליטה ולתחרותיות. כשאתה מנפיק חברה ועושה שופינג למקום היא מאוגדת שלה, סביר שלא תבחר במקום שהרגולציה שלו נותנת כוח לסחטנות. שליטה כמו זו שהחוק יביא, תביא לבריחת משקיעים או לקניית גרעין שליטה של חברות ציבוריות והעברתן לחו"ל. אין כשל שוק שמצדיק את התיקון בחוק, ואין מודל בעולם שמגן על המיעוט כמו בישראל".

ראש רשות ני"ע פרופ' זהר גושן העדיף שלא לקחת חלק בוויכוח הזה.