שורת הרווח: מי המניות שיזכו לעודפי ביקוש גבוהים בעדכון המדדים הקרוב

פעמיים בשנה - ב־15 ביוני וב־15 בדצמבר- מעדכנת הבורסה בתל אביב את הרכב המדדים. במסגרת העדכון מוחלפות מניות שכבר אינן עונות על תנאי המדדים במניות אחרות שכן עומדות בהם.

ארבע פעמים בשנה - ב־15 במרץ, ב־15 ביוני, ב־15 בספטמבר וב־15 בדצמבר - מבצעת הבורסה התאמה של משקולות המניות במדדים השונים לשינויים בשיעור אחזקות הציבור במניות. בנוסף, במסגרת העדכונים הרבעוניים, מקובעות מחדש משקולותיהן של המניות שלהן אמורה להיות משקולת מקסימלית על תקרת המשקולות המקורית של כל מדד. במדד תל דיב־20 הקיבוע אחר: בכל עדכון רבעוני מקובעות משקולות כל המניות על משקל זהה של 5% מהמדד.

שילובן של כל ההתאמות האלו משנה הן את הרכב המדדים והן את המשקולות היחסיות של המניות בהם. תעודות הסל ייאלצו להתאים את עצמן לשינויים ולהזרים ביקושים והיצעים למניות השונות במסגרת מסחר הנעילה של ה־14 בדצמבר.

הרמת משקולות

בפועל, השינויים בהרכב המדדים ומשקולות המניות כבר נקבעו על פי נתוני המסחר עד "היום הקובע" - יום המסחר האחרון בחודש הקודם לעדכון עצמו (כלומר, ב־30 בנובמבר), אך הבורסה צפויה לפרסם את השינוי בהרכב המדדים ואת הפרמטרים שלפיהם יחושבו שינויי המשקולות רק לקראת סוף השבוע הקרוב.

"כלכליסט" הקדים וחישב את השינויים הצפויים בהרכבי המדדים ובמשקולות המניות, כדי לחזות את עודפי הביקוש וההיצע שתעודות הסל יזרימו למניות במסחר הנעילה ב־14 בדצמבר. תחזית הביקושים וההיצעים תלויה, כמובן, בדיוק הערכותינו בנוגע להרכב המדדים המעודכן.

כדי לחשב את עודפי הביקוש וההיצע הצפויים, בנינו מחדש את כל מדדי הבורסה שאחריהם עוקבות תעודות סל. הכנסנו את המניות המצטרפות למדדים, השמטנו את אלו היוצאות מהם, שינינו את שיעור אחזקות הציבור במניות ששיעור אחזקות הציבור בהן עלה או ירד מדרגה (לפי הגדרות הבורסה), וקיבענו מחדש את מגבלת המשקל המקסימלית למניות הרלבנטיות. התוצאה היא טבלת משקולות חדשה לכל המניות.

לאחר מכן, החסרנו את טבלת המשקולות הנוכחית של המניות בכל מדד מהטבלה החדשה שחישבנו, וקיבלנו את השינוי הצפוי במשקולת כל מניה בכל מדד. את השינויים הכפלנו באחזקות הציבור בתעודות הסל השונות, לפי הפרסום הרשמי של מנהלי התעודות (מאחזקות הציבור בתעודות החסרנו 10%-15% הנובעים מאחזקות צולבות, ומגורמים נוספים המונעים ממנהלי התעודות להשיג כיסוי מלא).

התוצאה של ניתוח אנליטי זה היא טבלת הביקושים וההיצעים הצפויים לכל מניה. עקב מגבלת מקום, הטבלאות המופיעות כאן כוללות רק מניות שלהן צפויים עודפי ביקוש או היצע הגבוהים מחצי מיליון שקל.

לחצו כאן לטבלה המלאה של עודפי הביקוש וההיצע בשלב הנעילה ב-14 בדצמבר

סך הביקושים וההיצעים לקראת עדכון המדדים הקרוב צפוי לעמוד על 867 מיליון שקל - הסכום המצרפי הנמוך ביותר זה כמה שנים. שיטת עדכון המדדים, שהשתנתה ביולי השנה, הצליחה לצמצם את מספר המניות המחליפות מדד בכל עדכון.

יוצא דופן בהקשר זה הוא מדד תל דיב־20: 36% מסך הביקושים וההיצעים שצפויות תעודות הסל להזרים ב־14 בדצמבר, 312 מיליון שקל, ינבעו ממדד תל דיב־20 - והנתון ממחיש את הבעייתיות הקשה הכרוכה בו.

חמישית ממניות המדד צפויות לצאת ממנו ובמקומן ייכנסו מניות אחרות, ושיטת המשקולות האחידות גורמת לכך שגם כ־20% מהמשקל הכולל של מדד תל דיב־20 מתחלף - הרבה מעבר לכל מדד אחר. בנוסף, הקיבוע המחודש של משקולות המניות על רמה אחידה של 5% יוצר היצע למניות שמחירן עלה ברבעון האחרון - וביקוש דווקא לאלו שמחירן ירד.

עיוותים אלו, בנוסף לשחיקת המניות הצפויות לצאת מהמדד ערב יציאתן, וכניסתן של המניות החדשות בפרמיה גבוהה, צפויים לפגוע בתשואת המשקיעים במדד זה בשבועות שסביב עדכון המדד. לכן, אנו ממליצים שלא להשקיע בתעודות סל על מדד תל דיב־20 במהלך חודש דצמבר.

כאן המקום להזכיר שבשבוע שעבר פרסמנו באופן בלעדי תחזית להרכבי כל המדדים (שעליהם נסחרות תעודות סל) אחרי 15 בדצמבר, לרבות מדד תל דיב־20 שמעורר עניין מיוחד, עקב ריבוי המניות המועמדות להיכנס ולצאת ממנו. הפרסום קיבע את הצפי של רבים משחקני שוק ההון.

תגובת יתר של השוק

חלק גדול מהביקושים וההיצעים הצפויים לזרום למניות המדדים המובילים (בעיקר ת"א־100, תל דיב־20, יתר־50 ויתר תל אביב), נובעים מגורמים שלשוק קל לזהות - ולכן מניות רבות קיבלו כבר פרמיה על כניסתן או יציאתן הצפויה מהמדדים. משקיעים שייכנסו כעת למניות אלו חשופים להפסדי הון כתוצאה מהיערכות יתר של השוק ל"אפקט המדד".

דוגמה בולטת לתגובת יתר שכזו מספקת מניית אברבוך, שזינקה ב־46% מתחילת החודש, בעקבות הפצת מניות שבוצעה ברגע האחרון, ופורסמה לאחר תום המסחר ב־30 בנובמבר - מהלך שיכניס את אברבוך למדד יתר ת"א.

מרבית המניות שייכנסו למדד ת"א־100 בעדכון הקרוב יעשו זאת מבלי שעברו קודם לכן במדדי יתר ת"א ויתר־50. כפועל יוצא, צפויים שני מדדי היתר לקלוט מניות בעלות משקולות גבוהות בהרבה ממשקולות המניות שייצאו מהם, והתוצאה תהיה קיטון בשיעור של כ־9% במשקולותיהן היחסיות של שאר המניות.

למשל, אם למניה מסוימת במדד יתר ת"א היתה משקולת של 1%, ואין סיבה ישירה לשינוי המשקולת שלה, אז בעקבות העדכון תקטן המשקולת היחסית של מניה זו במדד ל־0.91%. גורם זה יוביל לעודף היצע מהותי למרבית המניות במדדי יתר־50 ויתר ת"א בנעילת המסחר של 14 בדצמבר.

שלושה שבועות מאוחר יותר, במהלך ינואר, צפויה מניית אלוט, הנסחרת גם בבורסת נאסד"ק, להיכנס למדדי יתר־50 ויתר ת"א במסגרת המסלול המהיר למניה דואלית ולגרום לתופעה דומה של היצעים מצרפיים במניות מדדי היתר - אך בהיקף נמוך יותר.

הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק