מבקר המדינה: "הטיפול של ישי הוא כשל שמשמעותו הפקרת האוכלוסייה האזרחית בעת חירום"

גרירת הרגליים של השרים ושל ראש הממשלה העצימה את אסון השריפה בכרמל – כך קבע מבקר המדינה, מיכה לינדשטראוס, בדו"ח מיוחד שהוגש לפני דקות אחדות לכנסת. בדו"ח חמור ופסימי במיוחד מתריע המבקר כי מערך הכבאות בישראל עלול לעמוד בפני קריסה בעת חירום. לינדנשטראוס אף רמז בדו"ח כי הוא תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. "ביני לביני", כתב בהקדמה, "אני יותר ויותר משתכנע שרק בצעדים חריגים ומשמעותיים שלא אמנה כאן, ניתן יהיה לשבור את המוסכמה הוותיקה: 'הכלבים נובחים והשיירה עוברת'".

אלי ישי בתגובה: "בוצע בי לינץ' תקשורתי"

  

עוד בדו"ח:

• "מחסור דרמטי שהולך וגדל בכוח אדם בשירותי הכבאות"
• "האוצר יצר מצב בלתי-נסבל של מלכוד והיעדר פתרון"
• תגובות: "אלי ישי פעל לשדרוג הכבאות הן בחקיקה והן בדרישה תקציבית"
  

הדו"ח - שפרסומו הוקדם בכמה שבועות עקב השריפה שפרצה ביום חמישי האחרון - מתחקה אחר יישום ממצאי הדו"ח הקודם שפרסם המבקר ב-2007. אותו דו"ח חשף כשלים במערך הכבאות לאחר מלחמת לבנון השנייה. כעת, התפלא המבקר לגלות, לא רק שהמערך לא שופר בעקבות ההערות הקודמות, אלא "שמצבו אף החמיר עד כדי סכנת קריסה בעת חירום".

המבקר בדק את שירותי הכבאות ברחבי הארץ ואת האחראים עליהם בממשלה בין אוגוסט 2009 למרץ 2010, ומצא "מינהל בלתי-תקין לחלוטין, בעיקר אצל מקבלי ההחלטות בממשל הישראלי", ליקויים חמורים בציוד הכבאים, סחבת ממשלתית שהקשתה על טיוב המערך, שיתוף פעולה פגום עם גורמי חירום אחרים, ועוד. שריפת הענק שהשתוללה בכרמל וקיפחה את חייהם של עשרות בני אדם היא תולדה של מחדלי העבר, כותב המבקר.

המחיר, מזהיר לינדשטראוס, אף עלול להיות גבוה יותר במקרה של מלחמה. במקרה זה, לא יוכלו שירותי הכבאות להתמודד עם מספר גדול של אירועים – כמו ירי של מאות מטחי רקטות.

חלק נרחב מהדו"ח מקדיש לינדשטראוס לגינוי המבנה הארגוני של מערך הכבאות בישראל –שמבוזר בין 24 איגודים שונים, השולטים ב־95 תחנות. לדברי המבקר, משנת 1976 המליצו ועדות שונות להסב את מערך הכבאות ממערכת של שירותים מוניציפליים לשירות כבאות ממלכתי מאוחד.

פועל יוצא של אותו מבנה, מלמדת בדיקת המבקר, הוא כשל קריטי בארגון המערך: חסר גורם מרכזי המוסמך לקבל החלטות על הקצאת משאבים ותעדופם בעת חירום. חסרה יחידת מבצעים שתשמש כמפקדה עורפית, ואין שיתוף פעולה בין פיקוד העורף ובין שירותי הכבאות. "מדובר בחוליה חלשה במערך החילוץ וההצלה בעורף בעת חירום", קובע המבקר.

הפתרון – הידוע לממשלות מזה 34 שנה – הוא ייסוד שירות כבאות ממלכתי. הממשלה אף החליטה במאי 2008 להקים את אותה רשות ארצית לכבאות והצלה, אולם, ההחלטה לא יצאה לפועל בגלל חילוקי דעות. הממשלה הוסיפה שמן למדורה ואף התעלמה מהמלצת המבקר לייסד לבינתיים מנגנון שיאפשר למשרד הפנים לתאם בין איגודי הכבאות בתיאום בעת חירום. ביולי 2010 שוב החליטה הממשלה על הפיכת המערך לארצי, והודיעה כי יוגש תזכיר חוק בנושא עד אוגוסט 2010. זה לא קרה. בספטמבר כתב ישי למבקר כי התזכיר "טרם הופץ בעקבות מחלוקות עם משרד האוצר".

המבקר מדגיש כי נציבות הכבאות עצמה הודיעה ב-2008 כי במבנה הקיים יש "קושי באכיפת סמכות פיקודית עליונה בעת חירום ובעת שגרה, ריבוי גורמי השפעה (פוליטיזציה), פיזור משאבים אינו תואם למיפוי סיכונים, כפילות של בעלי תפקידים... מערך בזבזני, ותלות גדולה ברשויות המקומיות".

מחדל מתמשך הרובץ לפתחו של משרד הפנים

אז מי אשם לפי המבקר? כלל שרשרת ההנהגה מאז מלחמת לבנון השנייה, אך ישי חוטף את מרב האש. המבקר מדגיש כי נציב הכבאות התריע במהלך 2007-2009 לפני שר הפנים דאז, ח"כ מאיר שטרית והנוכחי אלי ישי על מצבו החמור של מערך הכבאות. לדברי המבקר "זה מחדל מתמשך הרובץ בראש ובראשונה לפתחם של משרד הפנים והשר העומד בראשו". המבקר אף טוען כי הטיפול של ישי - בשיתוף משרד האוצר ומשרד הביטחון – "הוא בגדר כשל שמשמעותו הפקרת האוכלוסייה האזרחית בעת חירום". בנוסף המבקר מותח ביקורת חמורה על שר הביטחון אהוד ברק, מאחר והוא נושא ב"אחריות העל לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום". למרות זאת, ברק לא קידם את היערכות שירותי הכבאות לחירום.

המבקר טוען כי "הטיפול בנושא התגלגל בין הגורמים המטפלים, הסחבת נמשכה, לא מוצה הטיפול המעשי בעניין הפערים הקריטיים בשירותי הכבאות לעת חירום ולא הבשיל לכדי פתרון מערכתי הלכה למעשה".

בסיכום כותב המבקר כי לאור הממצאים עלול לקרות מצב בו "תושבים רבים יימצאו בסכנת חיים ממשית". וממליץ "למנוע את גלגול האחריות של השרים איש על רעהו. על שרי הממשלה לשלב זרועות כדי לארגן את מערך הכבאות באופן שיתאים לייעודו - ויפה שעת אחת קודם!".