אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הון אנושי: צייר לי טייקון

הון אנושי: צייר לי טייקון

תערוכת האמנות הסודית: האוצרים רצו את הבכירים, לא את הארטיסטים

09.12.2010, 10:58 | ארי ליבסקר

אסון השריפה המשתוללת בכרמל העיב ביום חמישי על פתיחת תערוכת האמנות הסודית בבניין בנק לאומי בתל אביב - כל בקבוקי היין נותרו סגורים - אבל לא מנע מ־3,000 בני אדם לבוא לאירוע. רובם, אגב, היו צעירים מהסוג הארטיסטי שגרים בדירות שכורות, ושכמו שהדברים נראים כרגע - לעולם לא יוכלו לקנות יצירות אמנות אורגינליות כדי לעטר בהן דירה משלהם.

אמן מוערך שפגשתי שם דווקא לא התלהב מהאירוע, והסב את תשומת לבי לעובדה שב־20 השנים האחרונות, שבהן הופרטה המדינה, צמח לו אלפיון עליון שהחל לאסוף אמנות גבוהה ובעקבות זאת נפתחו גלריות רבות שמכוונות לעשירים. כאילו כדי להצדיק את דבריו הופיע מולי דודי ויסמן, שהביט באחת מהעבודות כשלצדו אוצר התערוכה דורון פולק. שאלתי את ויסמן במה שווה יותר להשקיע, בנדל"ן או באמנות. ויסמן הביט בי בהשתאות, ולפני שהצליח להוציא מילה השתלט פולק על השיחה: "ודאי שבאמנות. אתה צריך לראות את האוסף אצל ויסמן. זה כמו נדל"ן. זה מסב לכולם עונג, בגלל זה גם חשוב לתמוך באמנים". ככה זה עם אוצרים שמתחנפים לטייקונים, חשוב לא להפריע להם ב־15 דקות התהילה עם התרנגולת שמטילה ביצי זהב.

במבנה ההיסטורי של הנהלת לאומי נתקלתי באוצרת השנייה של התערוכה, אסתי דרורי, שהיתה עסוקה בכרכור סביב יו"ר הבנק דוד ברודט. דרורי התעכבה לצד עבודת צילום של שדה קוצים שממנו צומחות כיפות סרוגות במעין עיבוד מחשב. "זה מאוד יפה, הכיפות האלה", אמרה, "זה מזכיר את הקוץ ההוא עם התפרחת הלבנה". כשברודט הגיע לחדר ההיסטורי במקום, היא הכריזה: "את זה אתה לא צריך לראות, זו התצוגה הקבועה". אבל ברודט נראה משועמם מכל האמנות הפלסטית, ונכנס לחדר ההיסטורי. הוא נעצר מול קיר עם תמונות היו"רים הקודמים, מבנימין זאב הרצל ועד איתן רף. "תראי, הנה התמונה שלי ליד רף", אמר בגאווה לאשתו. מישהו העיר לו: "שמע, יש מקום על הקיר רק לתמונה של עוד יו"ר אחד, זה אומר שתצטרך להיות כאן לפחות 15 שנים כמו רף". "אין סיכוי שאמצא את עצמי פה כל כך הרבה זמן כמוהו", השיב ברודט.

דוד ברודט וגליה מאור דוד ברודט וגליה מאור דוד ברודט וגליה מאור

ברודט וגליה מאור סירבו לומר מי המועמד המועדף עליהם לדירקטוריון, ומאור סיכמה את העניין ב"אני מאוד אוהבת אמנות". עם איתן רף ניסיתי לברר מה קורה עם הכניסה לישראל של רשת הרהיטים קיקה, שבעבר פורסם שהוא אמור להיות היו"ר שלה כאן. "שמע, אני לא יודע מה קורה בסוף עם הרשת", הודה, "אך כנראה לא אעמוד בראש הדירקטוריון שלה".

שלמה ואהובה ינאי התעכבו ליד צילום יפהפה של בית דירות עלוב וצפוף, שבמבט ראשון נראה כאילו עומד בשכונת עוני בברזיל. אבל ינאי ירד לפרטים, ואמר לי שמדובר בצילום מישראל - על הבניין היו אותיות בעברית. "בטח גרים כאן צעירים", אמר ואז הוסיף: "לפי המכוניות שחונות למטה בבניין נראה שהמצב הכלכלי של הדיירים בכלל לא רע". הפלגתי לעתיד, ושאלתי אם התחזקות השקל הצפויה בעקבות מציאת הגז לא מטרידה את טבע. "אנחנו מגובים, לא תלויים בשקל", השיב. "יש לנו בטוחות למצב שדבר כזה יקרה. חברות ישראליות גדולות יכולות גם הן להיערך בהתאם, ובקטנות אני לא מקנא".

אהובה ושלמה ינאי ורקפת רוסק-עמינח אהובה ושלמה ינאי ורקפת רוסק-עמינח אהובה ושלמה ינאי ורקפת רוסק-עמינח

ליד הכניסה פגשתי את ירון גזית, יבואן הסיגריות ומהבעלים החדשים של מירס ויבואן מותג השוקולד קדבורי. אחד מחבריו הציג אותו לבכיר בבנק כמי שקיבל הלוואה מלאומי לרכישת מירס. שאלתי את גזית על התקלה הגדולה בסלקום, שנפתרה רק כמה שעות קודם. "זו תקלה בשביל סלקום וקרש קפיצה בשבילי", אמר גזית. "זה כאילו בא משמים". שאלתי אותו על קדבורי, ואם הוא לא חושש ששטראוס יכסחו אותו כמו שעשו בזמנו לחברת כרמית, בעלת הזיכיון בעבר. "אין סיכוי שיצליחו לעשות את זה. לי יש אחת מחברות ההפצה הגדולות ביותר לסיגריות בארץ. בלי שוקולד של שטראוס אנשים יכולים להסתדר, אבל בוא נראה אותם מצליחים בלי סיגריות", אמר גזית. "לכן אני לא מודאג, ולכן אליעזר פישמן נכנס כשותף לחברה שלי".

תגיות