מחקר: הרפורמה במס הכנסה הקטינה את חלקה של הממשלה בתוצר

הודעה מראש על הפחתות שיעורי מס הכנסה בעתיד מביאה לגידול מיידי בביקושים ובפעילות הכלכלית במשק. אולם כאשר הפחתת המסים מתבצעת בפועל, היא מלווה בקיצוץ תקציבי שיש לו השפעה מרסנת. מדיניות כזו, המתבטאת בצמצום חלקה של הממשלה בתוצר, מאפיינת את המדיניות התקציבית בישראל מאז הונהגה הרפורמה במס הכנסה, בשנת 2003, ועד היום. כך עולה ממחקר חדש שמפרסמת היום (ד') חטיבת המחקר של בנק ישראל.

במסגרת המחקר, פיתחו מחבריו, ד"ר עמית פרידמן מחטיבת המחקר של בנק ישראל ופרופ' צבי הרקוביץ מאוניברסיטת תל אביב, מודל כלכלי המאפשר לבדוק תרחישים כלכליים שונים. חטיבת המחקר החלה להפעיל את המודל בימים האחרונים, והוא אמור לסייע למקבלי ההחלטות להעריך את השפעות השינויים במדיניות התקציב על הפעילות הכלכלית. בנוסף, יסייע המודל החדש בעריכת תחזיות כלכליות רבעוניות בנושאי התוצר, הצריכה הפרטית, היצוא, שער החליפין, התעסוקה והשכר.

מהמחקר מתברר עוד כי הגדלת ההוצאה הציבורית בשקל אחד מגדילה את התוצר ב-40 אגורות. לדעת מחברי המחקר, יחס זה נמוך יחסית, בעיקר בשל העובדה שהמשק הישראלי הוא משק פתוח. כתוצאה מכך ניתן להחליף ביתר קלות בין מוצרים המיוצרים בארץ לבין מוצרי יבוא. לדבריהם, המסקנה מכך היא שלמדיניות הגדלת ההוצאה התקציבית יש בתחום זה יעילות מוגבלת, ולעומת זאת היא מגדילה את הגירעון במאזן התשלומים. עוד עולה מהמחקר של בנק ישראל כי הגדלת היצוא בשקל אחד מגדילה את התוצר ב-90 אגורות. לדברי מחבריו, נתון זה מעיד עד כמה רגיש המשק הישראלי לזעזועים בסחר העולמי.