אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משה ויגאל גינדי המציאו את השיטה

משה ויגאל גינדי המציאו את השיטה

האחים משה ויגאל גינדי ארגנו מבצעי שיווק בשנות השמונים והתשעים. דור הבנים הפנים את השיטה ושכלל אותה

09.12.2010, 11:00 | עמיר קורץ

התרגילים השיווקיים של דור הבנים במשפחת גינדי הם תולדה של השנים שבהן צפו בהוריהם, האחים משה ויגאל, משווקים את הדירות שבנו בשנות השמונים והתשעים. משה ויגאל התגאו לא מזמן בראיון ל"כלכליסט" במבצעי המכירות שארגנו באותה תקופה, וסיפרו כי "בשיווק היינו חזקים מאוד. האמת, אנו חזקים בזה עד היום. שיווק זה העיקר בנדל"ן, אפשר לבנות הכל אבל צריך לדעת למכור".

לדברי גורם המכיר כבר שנים את עסקי משפחת גינדי, "הילדים גדלו על כל השטיקים של ההורים, והם בבחינת תלמיד שעלה על רבו. לא בכדי השיטות של משה ויגאל מלפני 25–30 שנה מזכירות את מה שעושים כיום הילדים. כל מי שהיה אז בענף עוד זוכר היטב את הטריקים השיווקיים של משה ויגאל. זה התחיל בצבעוניות של הבניינים שהם בנו בראשון לציון, המשיך בשילוט צבעוני ומושך, והמשיך עוד עם מודעות ענק על עמודים שלמים בעיתונים, בהיקף שלא היה מקובל אז - שהכריזו על מבצעים חד־פעמיים, מחירים מיוחדים וכדומה. היו להם גם גימיקים יצירתיים כגון מתן ריהוט מלא לכל הבית, מוצרי חשמל, מכונית או ריצוף שחור בסלון. גם אם הם רק ניהלו משא ומתן על איזה שטח, הם כבר מיד הציבו בו שלטים, והבדיחה הנפוצה אז היתה 'למה תושבי ראשון לציון מסתובבים עם אצבע בתחת? כי גינדי בונים בכל חור'. זאת היתה בדיוק האווירה שהם ביקשו ליצור".

"אצלם תמיד זה היה קנה א' - קבל ב'", נזכר אדם שהכיר את שיטת השיווק שלהם מקרוב. "השיווק שלהם תמיד היה אגרסיבי, ונתן תחושה של אם לא תבוא עכשיו, תפסיד. הם תמיד ידעו ליצור את ההרגשה שזאת ההזדמנות האחרונה, שאוטוטו הכל נגמר. זה היה בנוי כמו מלכודת דבש - העיקר שתבוא, וברגע שאתה בפנים, אז אתה שלהם. החוזים היו אז דרקוניים, קנה המידה של תוכניות המכירה היה בעייתי, וכשבאת חתמת מהר מהר, כי לא היה לך זמן. בדיוק כמו שקורה היום. גם אז אנשים סגרו את העסקה הכי רצינית בחייהם בתוך שלוש דקות, כשאנשי המכירות יושבים עליהם. משה ויגאל תמיד היו אלופים בשיווק עם רעיונות יצירתיים מאוד, אבל הבנייה עצמה, כשהם עוד בנו בעצמם, היתה ברמה נמוכה, וזה נגמר בהרבה בתי משפט ותביעות של דיירים".

אחת הדוגמאות שממחישה היטב את היכולת של משה ויגאל גינדי לעטוף מוצר בעייתי בעטיפה יוקרתית הוא הפרויקט ששיווקו באור יהודה בשנות השמונים תחת המותג 'נווה סביון'. "מדובר היה בבתי מעטפה, מעין מבנים גדולים שהיו 'פיל לבן' שמשרד השיכון ניסה שנים להיפטר מהם ולא הצליח", נזכר בכיר בענף הבנייה, "ומשה ויגאל לקחו את זה ושיווקו את זה בתור פרויקט יוקרתי בשם 'נווה סביון', כשהקשר היחיד בין השם למציאות היה הסביונים שגדלו בחצר. הם לקחו את המבנים האלה ותכננו שלוש קומות, אבל הבעיה היתה שלא היה להם מספיק גובה, אז הם הפכו את החיסרון ליתרון ויצאו בפרסומים שהם נותנים במתנה שטיחים מקיר לקיר בכל הבית, וזה כדי לחסוך כמה ס"מ של ריצוף בעובי וכך להצליח לבנות שלוש קומות. אחרי זה הם עשו פרסום מסיבי ולא הזכירו במילה אחת את אור יהודה, שהיה לה אז דימוי בעייתי. הם יצרו ציפיות אדירות, ובמוצאי שבת אחת הגיעו לאירוע המכירה המוני אנשים, שהלכו מכות בתור וקנו את כל הדירות. זה היה פשוט מדהים. יגאל ומשה היו בית ספר לשיווק הכי טוב בעולם, והילדים שלהם למדו מהם את האמנות הזאת".

תגיות