אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הרפורמה הדרושה היא קודם כל במשרד האוצר

הרפורמה הדרושה היא קודם כל במשרד האוצר

נדמה שבאגף התקציבים לא השכילו להפנים שהמבקר הציב בפניהם הזדמנות לחשוב מחדש על שיטת התקצוב

09.12.2010, 07:30 | שאול אמסטרדמסקי

לאנשי אגף התקציבים במשרד האוצר יש שיטה עתיקת יומין לעיכוב תקציבים, שמבקר המדינה קבע אתמול במפורש בדו"ח המיוחד שלו על מערך הכיבוי כי היא פסולה מיסודה. קל וחומר כשמדובר בנושאים שעלולים להוות סכנה לחיי אדם. השיטה פשוטה: ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו. משרד האוצר מצהיר על עצמו כי הוא מוכן לחלק כספים לכל מי שמעוניין, בתנאי אחד: רפורמה. כך קורה למשל במקרה של רשות השידור, וזה בדיוק מה שקרה במקרה של מערך שירותי הכבאות.

באגף התקציבים מודעים היטב לכך שהתנאי שהם מציבים אינו כה פשוט. למעשה, הוא כל כך לא פשוט עד שהרפורמה במערך הכבאות מתעכבת יותר מעשור, למרות החלטות ממשלה חוזרות ונשנות להקים מערך כבאות ארצי ולבצע רפורמה במבנה הארגוני הקיים. לעובדה שהרפורמה לא יוצאת לדרך יש סיבות ענייניות ולא ענייניות, ואשמים בכך כמה גורמים, לאו דווקא האוצר. אלא שבאוצר יודעים זאת, אבל לא משנים את השיטה.

לאגף התקציבים יש קונספציה כלכלית שיסודה מוצדק משהו: משרדי הממשלה פועלים בתוך אילוצים פוליטיים, לעתים פופוליסטיים, ולכן מוטב שיהיה מבוגר אחראי בלתי תלוי שיישב על השאלטר התקציבי. במקרים רבים התפיסה הזו מוכיחה את עצמה, וכספי הציבור נשמרים מגחמות הדרג הפוליטי. במקרים אחרים, בעיקר בתחומים הקשורים בביטחון האזרחים או בשירותים בסיסיים שהמדינה אמורה לספק, הקונספציה הזו פשטה את הרגל. אפשר לראות זאת במערכת הבריאות, החינוך ובמקומות נוספים.

יערות הכרמל, היום שאחרי. מחכים לשינוי מחשבתי באוצר, צילום: יובל חן יערות הכרמל, היום שאחרי. מחכים לשינוי מחשבתי באוצר | צילום: יובל חן יערות הכרמל, היום שאחרי. מחכים לשינוי מחשבתי באוצר, צילום: יובל חן

בדו"ח שפרסם אתמול עומד מבקר המדינה על המלכוד שיוצר האוצר ליתר הגופים, ובמקרה זה למערך הכבאות. לשונו חריפה ומפורשת: "משרד האוצר התנה מתן סיוע תקציבי לשירותי הכבאות בכך שקודם לכן תבוצע רפורמה ארגונית בהתאם להחלטת הממשלה; ובכך מנע את הקצאת תקציב הנדרש למלא את החסר במשאבים החיוניים להיערכות שירותי הכבאות לשעת חירום, ולפיכך לא חוסל המחסור - לא גויסו כבאים ולא נרכשו רכבי כיבוש אש וציוד... גם לאחר שיתקבל התקציב הדרוש כדי להתגבר על המחסור, יידרש זמן מה למלא את החסר ולהטמיע את הציוד בפעילות שירותי הכבאות".

השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס אינו מסתפק בתיאור העובדתי של המצב הקיים, אלא מוסיף גם קביעה ערכית שבמשרד האוצר ודאי היו מעדיפים שלא לראות: "משרד מבקר המדינה קובע כי על אף החשיבות שבביצוע הרפורמה הארגונית בשירותי הכבאות, אין להתנות את השיפורים המיידיים וההכרחיים במערך הכבאות בביצוע הרפורמה, שכן התוצאה חמורה - מצב בלתי נסבל של מלכוד והיעדר פתרון לעת חירום".

את הדברים האלה, נזכור, כתב מבקר המדינה עוד לפני שפרצה השריפה הגדולה ביערות הכרמל. כתב, ולצערו גם צדק. עת החירום בוא הגיעה, ומערך הכבאות לא הצליח להתמודד איתה. בפועל, המחיר אכן היה חמור, ולגודל הטרגדיה כלל גם קורבנות בנפש.

הנה האופן שבו בחרו במשרד האוצר לקרוא את דו"ח המבקר, כפי שהדבר משתקף בתגובת המשרד: "משרד האוצר סומך את ידיו על דו"ח המבקר ועל קביעתו החד־משמעית בדבר הצורך ברפורמה מקיפה במבנה שירותי הכבאות בישראל... משרד האוצר יפעל ליישום הדו"ח על כל היבטיו ויסייע למשרדי הממשלה ביישום מסקנותיו, ובראשן הקמת שירות כבאות ארצי בכפוף להחלטות הממשלה שיתקבלו בעניין".

נדמה שבאגף התקציבים לא השכילו להפנים שהמבקר הציב בפניהם הזדמנות לחשוב מחדש על שיטת התקצוב. במילים אחרות, אין מה לצפות לרפורמה מחשבתית, מה שהיה הוא שיהיה. תהיה רפורמה בשירותי הכבאות - הכסף יעבור, גם אם בעוד 100 שנה. לא תהיה רפורמה? את התשובה על כך חשים בעיקר באזור הכרמל.

תגיות