מעשנים, נמאסתם!

לפני כחודש הצליח ראש המועצה המקומית ברקלנד לרשום לעצמו הישג מרשים במונחים של עיירה קטנה במחוז שכוח אל במזרח אנגליה: הוא הצליח - כפי שצוין בהודעה של סוכנות הידיעות רויטרס - להכריע את עובדי המועצה המעשנים ולחתום עמם על הסכם ייחודי שלפיו בכל פעם שייצאו להפסקת סיגריה, הם יאלצו בלכתם ובשובם להחתים שעון מיוחד שימדוד להם את זמן ההפסקה וינכה אותה מזמן העבודה הכללי. "זה הסכם הוגן עבור המעשנים וגם עבור אלה שלא מעשנים ולא יוצאים להפסקות אפופות עשן", הוא הבהיר לרשת בי.בי.סי כאשר ספג אש מצד קבוצת מעשנים מקומית בשם Forest, שכינתה את ההסכם החדש "פאשיסטי".

מתברר שעישון במקום העבודה הוא נושא בוער במקומות רבים בעולם. לפני כמה חודשים נכנס לתוקף במדינת מישיגן חוק האוסר באופן גורף על עישון במקום העבודה. מפעלים וחברות ציבוריים ופרטיים ביטלו לחלוטין את כל שטחי העישון שהיו מותרים עד להחלת החוק, והעישון במדינה הותר רק בכמה ברים ייעודיים ובתי קזינו. במסגרת האכיפה החדשה נקבע כי מקום עבודה שיאפשר עישון בשטחו ייקנס בפעם הראשונה ב־100 דולר ולאחר מכן הקנס יעמוד על 500 דולר בכל פעם. נשמע לכם מופרך?

נראה שבמישיגן לוקחים ברצינות את נזקי העישון. לפני כשנתיים החליט האוורד ווירס, בעל חברה העוסקת בביטוחי בריאות במדינה, להציב אולטימטום ל־200 מעובדי החברה שלא בחלו בעישון, ולפיו אם לא יפסיקו לעשן בתוך 11 חודשים, הם יפוטרו. בהמשך אף החליט לאסור על בני הזוג של העובדים להמשיך לעשן וביצע בדיקות דם אקראיות בקרב העובדים כדי לאתר ניקוטין בגופם.

גם במקומות אחרים בארה"ב מוצאים דרכים יצירתיות להקשות על חיי המעשנים. בקליפורניה קובע חוק חדש יחסית כי אסור לנהגים לעשן בזמן הנסיעה כאשר יש ילדים במכונית. כמו כן, ענק הקמעונאות Safeway הגדיל באופן שרירותי את הפרמיות בביטוח הבריאות של העובדים שלו שלא השתתפו בניסיונות הגמילה שהציעה החברה לעובדיה.

מעשנים? בחוץ | צילום: בלומברג

החוק נגד הסיגריה

28% מהאוכלוסייה בישראל מעשנים, ובסקרי דעת קהל שערכו האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות נמצא ש־90% מהנשאלים תומכים בהגבלת העישון במקומות העבודה. נתון מעניין נוסף מצביע על כך שגם 86% מקרב המעשנים מעדיפים שהעישון יוגבל במקומות העבודה. עו"ד דגנית לפידור־זינגר, מומחית לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', מבהירה שבארץ נחקק ב־1983 החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים וחשיפה לעישון, והוא מתייחס גם למקומות עבודה: "לפי החוק, חל איסור לעשן במקום עבודה", היא אומרת, "המעסיק רשאי אך לא מחויב להגדיר חדר מסוים כאזור עישון. מהלך כזה צריך לעמוד בכמה תנאים: בחדר הנדון לא עובדים בשום נקודת זמן אנשים שאינם מעשנים, הגדרת האזור כמקום עישון צריכה להיות מאושרת על ידי האחראי במקום העבודה ונדרשת הסכמת כל העובדים להגדרה החדשה.  החדר צריך להיות נפרד לחלוטין מחדרי עובדים אחרים, כך שעשן הסיגריות לא יהיה מטרד בשאר חלקי הבניין. מהגדרות החוק אפשר להסיק שחדר מדרגות, חדר שמוביל לשירותים, פינה בקצה מסדרון וכדומה אינם אזורי עישון לגיטימיים".

מותר לפטר בישראל עובד רק מפני שהוא מעשן ויוצא מדי פעם להפסקות סיגריה?

"הסוגיה הזאת טרם נבחנה בבית הדין לעבודה, אבל באופן עקרוני עובד שמעשן ועבודתו נפגעת בעקבות כך מספק עילה מוצדקת לפיטורים, בדיוק כמו שאפשר לפטר עובד שבמקום לעבוד משוחח בטלפון באופן פרטי".

דרישה מעובד מעשן להחתים כרטיס בכל פעם שהוא יוצא להפסקת עישון היא חוקית?

"גם חוות דעת כזו טרם נדרשה בבית המשפט לעבודה. כל עובד זכאי להפסקה על פי חוק, אבל אם מעביד רוצה להעביר החלטה כזאת כחלק ממדיניות החברה שלו, הוא יכול. זה כנראה חוקי, אם כי לא ברור עד כמה זה יהיה יעיל".

נדרשים פתרונות יצירתיים

בדומה להתנהלות בתחומים אחרים, לכל מקום עבודה בישראל יש מדיניות משלו, שלא לומר פתרון יצירתי. יש משרדים שבהם מותר להתחיל לעשן משעה מסוימת. במשרדים אחרים מותר לעשן רק ליד חלון פתוח. מנהלים רבים מעשנים בחדרם הפרטי כשדלתם סגורה. במקומות אחרים העובדים דופקים שעון בכל הפסקת עישון, בדיוק כמו במועצה האנגלית. המעסיקים עצמם חוששים מאוד לעסוק בנושא. מקומות עבודה שהתבקשו לפרט את הסידורים שלהם בתחום למען הכתבה, סירבו בנימוס אך בתקיפות. "זה נושא מאוד שלילי ורגיש", מסביר איש יחסי ציבור שמייצג חברות רבות בישראל, "והמנהלים לרוב מעדיפים לטאטא אותו מתחת לשטיח. מבחינה תדמיתית הכלל הוא שעדיף בכלל לא להופיע בכתבה שעוסקת בנושא הזה, לטוב ולרע", הוא מוסיף בגילוי לב.

אבי, בעל מפעל לייצור מאפים מתוקים בחולון, ומעשן בעצמו, אכן לא שש להתראיין. "אני לא שואל עובדים שאני מקבל לעבודה אם הם מעשנים או לא, זה לא ענייני. אני גם לא חושב שזה פוגע בעבודה. מי שעצלן ימצא אלף דרכים להתחמק מהעבודה — ייצא לסיבובים, יתעסק בנייד, ידבר עם אחרים. הפסקות סיגריה אצלנו הן משהו מאוד נקודתי. באותו אופן מישהו יכול ללכת יותר לשירותים, ואני לא אפטר אותו בגלל זה".

יכול להיות שאתה סלחני מכיוון שאתה מעשן?

"אולי. אני חושב שבהרבה תחומים מודדים את העובד לפי תפוקת העבודה או איכותה. הזמן פחות קריטי".

היית דורש מהעובדים שלך להחתים כרטיס על כל הפסקת עישון?

"זה מגוחך. אני לא גננת. כמנהל יש תכונות אחרות שחשובות בעיניי אצל עובדים: חריצות, הגינות, יכולת לקבל החלטות טובות. העישון שולי".

דנה (35), מאפיינת אתרים מתל אביב, מעשנת עד שתי קופסאות סיגריות ליום. כשכירה אפשר היה למצוא אותה כמה פעמים ביום משוטטת בעיניים כלות ברחובות הסמוכים למקום העבודה, חוטפת סיגריה עשנה לפני שתחזור לשולחן העבודה. "חוק העישון בישראל הוא לא לפה ולא לשם וזה עצוב. מצד אחד, אנחנו מוקצים. למעסיק הישראלי לא אכפת איפה העובדים המעשנים שלו עושים זאת, העיקר שזה לא יפריע לאחרים. מבחינתו שזה יהיה גם במקום לא חוקי כמו מסדרון או חדר מדרגות. מצד שני, אנחנו אנשים יצרניים וזקוקים לסיגריה הזאת כדי להתרכז בעבודה, ולהרבה אנשים כמוני נמאס להיות בסיטואציה המעצבנת הזאת".

העישון גוזל זמן עבודה יקר, לא?

"העישון עצמו לא גוזל הרבה זמן, אבל אם אין מקום עישון מסודר ליד המשרד ואני נאלצת לצאת לרחוב ולהסתובב שם, זה בעייתי. צריך גם להיות רגישים: אם אני רואה שיש עומס עבודה, לא אצא לעשן. הבעיה היא יותר חברתית. לפעמים זה לא נוח כי למעשנים יש הווי משלהם ונוצרת בקרב העובדים קבוצה מתבדלת. תמיד מחפשים עם מי לצאת לעשן, כי לא נעים לעמוד ברחוב לבד כמו טמבלים ולעשן, והעישון עצמו מלווה בחרדה מסוימת - תמיד מעשנים שתי סיגריות ברצף, כי מי יודע מתי תהיה הפעם הבאה שנצא להפסקת עישון".

היום דנה עצמאית: "זה נוח לי", היא מסבירה. "אני מעשנת כבדה, אני מודעת לזה שזה לא בריא ואני לא רוצה להפריע לחברים בעבודה. אני לא חושבת שזה פוגע בי תעסוקתית, אבל כשאני הולכת לראיונות עבודה אני משתדלת שלא להעלות את הנושא הזה, מתוך תחושה שגם אם זה לא יזיק לי, זה בטח לא יועיל".

תסכימי לעבוד במקום עבודה שיוריד לך את זמני העישון מתחשיב שעות העבודה?

"נראה לי שלא, אבל זה תלוי עד כמה ארצה בתפקיד, מה יהיה מעמדי בחברה, מה מצבי הכלכלי וכו'".

עישון הוא מטרד

את אלעד שפר, פעיל בעמותת "אוויר נקי" למיגור העישון הכפוי, לא תתפסו עם סיגריה בפה, ואל תצפו ממנו להעלים עין בנימוס בשעה שאנשים אחרים מעשנים בניגוד לחוק במקומות ציבוריים. "העישון במקום עבודה הוא מטרד רציני עבור עובדים לא מעשנים", הוא קובע, "צריך לזכור שזה לא בר, שיש אפשרות להחליט אם להיכנס אליו או לא. בשורה התחתונה העישון מזיק בריאותית ומהווה מטרד, ויותר מזה, יש כאן עניין של חיים ומוות. על פי משרד הבריאות, בכל שנה מתים 10,000 אנשים בישראל מעישון, מהם 1,500 אנשים שלא עישנו מעולם אלא נחשפו לעישון כפוי".

שפר לא ממש יכול להבין ללב המעשנים, שלטענתם מתמודדים גם הם עם סיטואציה מורכבת. הדוגמאות שהוא מביא מצד הלא מעשנים חמורות יותר. "לפני כמה ימים קיבלתי פנייה מאדם שהתפטר ממקום עבודה בגלל העישון שם. הוא סבל משיעולים וכאבים בחזה, פנה לרופא, וזה הבהיר לו שאסור לו לשהות במקום שמעשנים בו. בסופו של דבר הוא החליט לעזוב. באופן כללי, הפסקות עישון מייצרות בחלק מהמקרים מרמור בקרב העובדים הלא מעשנים, שלא זוכים לאותו זמן של הפסקות. שמעתי אפילו על מקרים של עובדים לא מעשנים שהתחילו לעשן רק בגלל הפסקות העישון. אני לא יודע אם זה נכון, אבל אם כן - זה עצוב מאוד".