בדיקת "כלכליסט": קרנות ההוסטינג נותנות אפשרות להיחשף לבתי ההשקעות הקטנים. ואיך הביצועים?

עליות השערים של שוקי המניות בשנים 2006 ו־2007, הביאו לכך שמנהלים קרנות רבים עזבו את בתי ההשקעות הגדולים ופתחו חברות עצמאיות לניהול קרנות נאמנות לפי מומחיותם ומדיניותם. אולם בשל הדרישות הרגולטוריות המתהדקות, כגון יצירת גוף ביקורת, מנגנון תפעולי ודירקטוריון, הנושאות עלויות גבוהות ביותר, נאלצו חברות הניהול הקטנות לחבור לבתי השקעות גדולים ולפעול תחת חסותם האופרטיבית. בתעשיית הקרנות קוראים לזה הוסטינג, או בעברית: קרנות מתארחות.

מחיר הרגולציה

מטרת הרגולציה היא ברורה - להגן על הציבור מפני שרלטנים המסכנים את כספי החסכון שלהם, אך תופעת הלוואי שלה היא תהליך קונסולידציה מתמשך בתעשיית הקרנות, שאת תוצאותיו כבר רואים במספרם ההולך וקטן של בתי ההשקעות. צמצום מספר השחקנים בשוק נראה לרבים כפגיעה ממשית בתחרותיות. הגופים שהתמזגו מנהלים קרנות רבות, ומתקשים להעניק את אותה רמת מחויבות ניהולית לכל קרן.

בסביבה הנוכחית של תעשייה מתכנסת, קרנות ההוסטינג מספקות פן תחרותי חשוב. לפי נתוני מורנינגסטאר, ישנם כיום כ־37 מנהלי קרנות חיצוניים הפועלים בשוק הישראלי, המציעים לציבור המשקיעים מגוון רחב של קרנות בסגנונות השקעה שונים ומשונים. העסק טוב לשני הצדדים: בתי השקעות גדולים ובראשם מיטב, מציעים ללקוחותיהם מגוון קרנות, בהן גם את קרנות ההוסטינג (שפועלות תחת חסותן הרגולטורית), וכחברי בורסה קיימת להם האפשרות להרוויח גם מעמלות קנייה ומכירה המבוצעות על ידי המנהלים החיצוניים של אותן קרנות. המנהלים החיצוניים זוכים לפלטפורמה הדרושה לניהול הקרן ולהזדמנות להוכיח את יכולתם ללא הוצאות תקורה גבוהות.

אף על פי שבמבנה הנוכחי בית ההשקעות הוא מנהל הקרן הרשמי, ועליו מוטלת האחריות הבלעדית אל מול הלקוח, שמו של בית ההשקעות לא מופיע בשם הקרן. בין בית ההשקעות המארח לבין קרן ההוסטינג יש הסכם שיפוי, וכל טענה בנוגע לניהול הקרן צריכה להיות מופנית אל בית ההשקעות. "זה לא סוד שרשות ני"ע מעלה את רף הכניסה לעולם ההשקעות", אומר יאיר אלק, מנכ"ל אקסיומה בית השקעות וסמנכ"ל לשעבר בקרנות מזרחי טפחות ובבנק אוצר החייל. "הדרישות הרגולטוריות מצריכות משאבים שווי ערך להיקף נכסים של 300–400 מיליון שקל כדי לכסות עלויות. זוהי תופעה פסולה, שגורמת לכך שבתי השקעות מתמזגים ונעלמים. ההוסטינג מאפשר למנהלי השקעות מקצועיים בעלי אג'נדה וייחודיות דריסת רגל בעולם הקרנות, ומאפשר ללקוחות עולם נוסף של תוכן חדשני ופורץ דרך".

אבל ייתכן כי תוכן "פורץ דרך וחדשני" הוא בדיוק הדבר ממנו חוששים ברשות ניירות ערך. במאמר שפורסם באתר הרשות בנושא מיקור החוץ של הקרנות נכתב כי "מנהל קרן הנו חברה שעיסוקה הבלעדי ניהול קרנות נאמנות, גוף שלכאורה כל מומחיותו אמורה להתמקד אך ורק בתחום זה. למרות זאת, בלא מעט מקרים מוצא מנהל הקרן לנכון להפקיע מידיו את האלמנט היסודי ביותר - השליטה בפועל על ניהול תיק הנכסים של הקרן - ולהפקידו בידי גורם חיצוני".

כך או כך, אין ספק שהמנהלים המשניים מוסיפים עניין לתחרות בין בתי ההשקעות. מבין כ־140 קרנות המנוהלות היום על ידי מנהלים חיצוניים, בולטות כמה קרנות מעניינות וייחודיות שזכו לדירוגים הגבוהים ביותר של מורנינגסטאר. אחת מהן היא קרן אקסיומה מניות מולטיבינארית, המנהלת כ־46 מיליון שקל ופועלת על פי מודלים מתמטיים וסטטיסטיים, הקובעים מתי להיות ומתי לא להיות בנכס.

את המודלים הללו היא מפעילה על שמונה מדדי שוק בעולם: ארה"ב (נאסד"ק), אירופה (יורוסטוקס 50), יפן, הונג קונג, ברזיל, דרום קוריאה, הודו וישראל. הקרן הניבה תשואה של 9.2% בשלוש שנים, מקום שישי מתוך 79 קרנות בקטגוריה שלה לפי סיווג מורנינגסטאר. "הסבירות שגוף גדול ינהל תיק המבוסס על מודל מתמטי כזה שואפת לאפס", אומר אלק.

מוסיפים עניין לתחרות

בועז אילון, מנכ"ל תטא השקעות, מסביר כי המנהלים החיצונים מספקים למשקיעים כלי השקעה בעלי סיכון גבוה יותר מאלו המוצעים בדרך כלל על ידי המנהלים הגדולים. אילון מנהל כמה קרנות, שלדבריו "מיועדות להרוויח בכל מצב, ולעבוד בשני הכיוונים".

קרן תטא ניהול חוזים ואופציות, למשל, היא קרן אגרסיבית עם יעד רווח של 40% בשנה. "רוב נכסי הקרן (כ־40 מיליון שקל) מושקעים במק"מים וגילונים, והיתרה באופציות ובחוזים עתידיים בארץ ובחו"ל", אומר אילון. "עמלות הקנייה והמכירה בקרן כזו מאוד יקרות, לכן אנו גובים עמלה של 5% בשנה". הקרן הגיעה למקום החמישי בקטגוריה לטווח של שנה אחורה עם 17.3% תשואה.

קרן נוספת של תטא, עם תשואה של 17.9% בשלוש שנים, היא תטא לכל מזג אוויר. גם קרן זו, המנהלת כ־99 מיליון שקל, נועדה להרוויח בכל מצב. "תחום זה של קרנות מאוד מפותח בחו"ל ובארץ כמעט ולא. לא קל להשיג תשואה בכל מצב, דרושה יכולת לקבל החלטות נכונות ולנהל סיכונים היטב, ובעיקר דרוש הרבה ניסיון במסחר. לקרן הצבנו יעד רווח של 15% בשנה, ובשום נקודת זמן, מאז הקמתה לפני ארבע שנים, היא לא ירדה ביותר מ־7.5%. אנחנו סוחרים בעיקר בנכסים גדולים וסחירים כמו מדד דאקס בפרנקפורט או במטבעות כגון דולר, יורו וליש"ט", אומר אילון.

מנהל הקרנות החיצוניות הגדול ביותר מבחינת היקף הנכסים המנוהלים הוא MORE בית השקעות, עם 12 קרנות המנהלות כ־830 מיליון שקל. שתיים מתוכן, קרן מניות MORE ו־MORE תיק 15 דינמי, זכו בדירוג מורנינגסטאר הגבוה ביותר.

IFO מפיצת מוצרי מורנינגסטאר בישראל www.ifo.co.il  www.morningstar.co.il