דו"ח חדש: הרשתות הבריטיות הגדולות תופרות את בגדיהן בסדנאות יזע

כמה ממותגי האופנה המובילים בבריטניה תופרים את תוצרתם בסדנאות יזע בהודו, שם משלמים לעובדים שכר רעב ומפרים את חוקי העבודה כדי לשמור על מינימום הוצאות - כך עולה מדו"ח שפרסמו שני ארגוני זכויות אדם בבריטניה, War on Want ו־Labour Behind the Label.

"הגרדיאן" מדווח כי מרקס אנד ספנסר, נקסט, מונסון, דבנהאמס, דורותי פרקינס ומיס סלפרידג', נמנות עם הרשתות המוזכרות בדו"ח כמי שמחזיקות במפעלים המנצלים את עובדיהם. הממצאים עתידים לפגוע באופן מיוחד ברשת מרקס אנד ספנסר, אשר בימים אלה מריצה קמפיין טלוויזיוני בהשקעה של מיליוני ליש"ט תחת הסלוגן: "בחג המולד הקרוב, הישמרו מהחלטות שגויות" (Don't put a foot wrong this Christmas). זו הפעם השנייה השנה שבה החברה עומדת בפני אישומים על הפעלת סדנאות יזע.

"זו צביעות טהורה שהקמפיין של מרקס אנד ספנסר אומר לקונים לא לטעות בחג המולד, בעוד שהעובדים ההודים שמייצרים את הבגדים שלהם מרוויחים גרושים", קבלה רות טאנר, דוברת מטעם ארגון War on Want. "זה שנים רבות הקמעונאים הבריטים לא עומדים בהתחייבויות שלהם לגבי מתן יחס הגון לאנשים שמייצרים את הבגדים שלהם. הגיע הזמן שהממשלה הבריטית תשים סוף לניצול הזה".

על פי נתונים שגיבש הדו"ח, עובדי אחד המפעלים המדוברים משתכרים פחות מ־60 ליש"ט בחודש, ונאלצים לעבוד עד השעה שתיים לפנות בוקר. עובדים במפעל אחר, בגורגון שבפאתי ניו דלהי, סיפרו כי לעתים קרובות הם נאלצים לעבוד 140 שעות נוספות בחודש, אך מרוויחים רק מחצית מהתעריף המקובל.

הדו"ח מתאר את העובדים בגורגון כ"נתונים לניצול שיטתי, אלימות ודיכוי, שעות עבודה ארוכות ומתישות והיעדר זכויות סוציאליות, הגנה והטבות שהם זכאים להם". סם מאהר, מחבר הדו"ח, ציין כי העובדים שעמם שוחח סיפרו על החיים בצל הפחד ובמציאות של אלימות ומניעת זכויות בסיסיות. "התנאים הללו ושכר הרעב הם מחפירים", ציין.

החברות המוזכרות בדו"ח מיהרו להתגונן. מונסון מסרה כי משום שלא ברורה זהות המפעל המדובר, אין באפשרות החברה להגיב. בדבנהאמס ובמרקס אנד ספנסר אמרו כי הם מתייחסים ברצינות לכל טענה בדבר הפרת אמות המידה המוסריות הגבוהות שלהם.