אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קפה ברוטו צילום: cc by d'Alk

קפה ברוטו

בית הקפה ג'רבו בבודפשט היה חביב על הקיסרית סיסי ועד היום מגישים בו משקה על שמה. "כלכליסט" ממליץ על בתי קפה מיתולוגיים ברחבי העולם, כאלה שארנסט המינגוויי, זיגמונד פרויד ותיאודור הרצל נהגו לשבת בהם

15.12.2010, 10:51 | גלי וולוצקי

קפה כסית בתל אביב, שהיה מעוזם של אנשי הרוח בשנות החמישים, הוא ללא ספק הקפה הישראלי המיתולוגי ביותר שקם לנו. אבל אלתרמן, לאה גולדברג, אלכסנדר פן וחנה רובינא רק שחזרו כאן את תרבות בתי הקפה המפוארת שהכירו מאירופה - כזו שבה בית הקפה משמש גם לשיח תרבות, ל"בישול" אינטריגות וגם, כמובן, כדי לראות ולהיראות.

בעולם עדיין פועלים בתי קפה כאלה שנפתחו עוד במאה ה־19. לעתים מדובר במוסדות מתוירים מדי, ובכל זאת, נחמד ללגום קפה בסמוך לשולחן שעליו לנין וטרוצקי נהגו לשחק שחמט. "כלכליסט" מיפה את בתי הקפה שהמורשת נחשבת בהם הרבה יותר מהתקרובת.

מקסיקו סיטי: Cafe La Habana

שנת פתיחה: 1952. השמועה אומרת שכאן נפגשו צ'ה גווארה ופידל קסטרו לתכנן את המהפכה. העיצוב: הקפה נראה כאילו קפא בזמן - שולחנות פורמייקה, כיסאות עץ, מאוורר תקרה ענק וקופה בפינת הדלפק המאכלס גם מכונות קפה עתיקות. הקישוט היחיד הוא תמונות של קובה. מה להזמין: קפה אמריקנו, או ארוחת בוקר. פרטים: Morelos 62, טל' 055-5546-2555.

בואנוס איירס: La Biela

שנת פתיחה: 1850. קנה את תהילתו כמעט מאה שנה לאחר שנפתח, כשהפך למקום המפגש של אלופי מירוצי המכוניות, שתמונותיהם עדיין מעטרות את הקירות. העיצוב: בית הקפה ממוקם בשכונה היוקרתית בעיר, לה ריקולטה, אך עיצובו פשוט: חיפויי עץ על הקירות, מאווררי תקרה ונברשות בסגנון מיושן. היושבים בחוץ יכולים לחסות בצלו של עץ בן יותר מ־200 שנה. מה להזמין: קפה קון לצ'ה - הגרסה המקומית להפוך. פרטים: labiela.com.

קפה סנטרל, וינה. מספרים שלנין וטרוצקי נהגו לנהל בו קרבות שחמט, צילום: cc by  paula moya קפה סנטרל, וינה. מספרים שלנין וטרוצקי נהגו לנהל בו קרבות שחמט | צילום: cc by paula moya קפה סנטרל, וינה. מספרים שלנין וטרוצקי נהגו לנהל בו קרבות שחמט, צילום: cc by  paula moya

 

מדריד: Cafe Gijon

שנת פתיחה: 1888. בתחילת המאה העשרים נהפך למקום המפגש של האליטה הספרדית. מדענים, אנשי רוח ופוליטיקאים נהגו לנהל פה את פגישותיהם. העיצוב: ענייני למדי. קירות מצופים עץ וריפוד של קטיפה אדומה, אבל בלי יותר מדי פאר והדר. מה להזמין: את הקפה הספרדי החזק והטוב, לצד ארוחת טעימות הנקראת קוקטייל קפה גיחון וכוללת מבחר טאפאס. פרטים: Paseo de Recoletos 21, טל' 91-521-5425.

ציריך: Cabaret Voltaire

שנת פתיחה: 1916. הוא התפרסם כבית קפה ששימש מקום מפגש לחבורת היוצרים שייסדה את תנועת הדאדא. יושביו הקבועים באותה תקופה, ובהם גם הצייר והאדריכל הישראלי מרסל ינקו, נהגו להעלות במקום ערבי שירה, מחזות סאטיריים והופעות מוזיקה. הקברט פעל רק כחצי שנה בטרם נסגר, אך נפתח מחדש ב־2004, ומאז הוא פועל כמרכז הדאדא בציריך ומפעיל גם את בית הקפה ההיסטורי. העיצוב: המבנה בנוי כמבוך של חדרים בצבעים עזים ובמגוון עיצובים, כולם פרי עבודתם של אמנים דאדאיסטים. במקום מוצגות תערוכות מתחלפות. מה להזמין: קפה, בירה וארוחות קלות. פרטים: Spiegelgasse 1, טל' 41-43-268-57-20.

רומא: Caffe Greco

שנת פתיחה: 1760. נחשב לאחד מבתי הקפה העתיקים בעולם, והעתיק ביותר ברומא. בשנותיו הרבות אירח לא מעט קבועים ידועים, בהם הלורד ביירון, סטנדל, קיטס, קזנובה, רוסיני וברליוז. העיצוב: כראוי למיקומו ברחוב קונדוטי האלגנטי, העיצוב אריסטוקרטי. בית הקפה בנוי כמבוך של חדרים שקירותיהם עטורים מראות במסגרות מוזהבות ובציורים עתיקים, ושמרוהטים ברהיטי קטיפה אדומה ושולחנות שיש. המלצרים כאן ענובי פפיון. מה להזמין: צ'וקולטה, קפוצ'ינו וגלידה. פרטים: www.anticocaffegreco.eu.

וינה: Cafe Central

שנת פתיחה: 1860. בסוף המאה ה־19 נהגה להיפגש במקום האליטה האינטלקטואלית של וינה. עם הלקוחות הקבועים נמנו תיאודור הרצל, הפסיכולוג אלפרד אדלר, וגם זיגמונד פרויד, שמאוחר יותר ערק לקפה לנדמן. לנין וטרוצקי נהגו, על פי השמועה, להעביר פה את זמנם בקרבות שחמט. בראשית שנות השלושים שימש קפה סנטרל כמקום המפגש הקבוע של קבוצת הפילוסופים שנודעה בכינוי החוג הווינאי. העיצוב: מלכותי, גם בשל המיקום בתוך ארמון עתיק. עמודי שיש וקשתות, כיסאות קטיפה, נברשות קריסטל ושטיחים יקרים. הקפה עצמו מוגש על טס כסף בכלי פורצלן. מה להזמין: התפריט כולל מאכלים וינאיים קלאסיים, כמו שניצל, אבל מומלצים במיוחד המתוקים. למשל, מנת הפנקייק המיוחדת לצד קפה וינאי. פרטים: Herrengasse 14, טל' 43-1-533376424.

קפה דה פלור, פריז. סימון דה בובואר וז קפה דה פלור, פריז. סימון דה בובואר וז'אן פול סארטר הפכו אותו ל"משרד" שלהם | צילום: cc by d'Alk קפה דה פלור, פריז. סימון דה בובואר וז

 

פריז: Cafe de Flore

שנת פתיחה: 1890. קפה דה פלור היה מקום המפגש הקבוע של סופרים, משוררים ואמנים במחצית הראשונה של המאה העשרים, ובני הזוג סימון דה בובואר וז'אן פול סארטר, שהתגוררו בסמוך, למעשה הפכו אותו ל"משרד" שלהם. גם חברי "הדור האבוד", יוצרים אמריקאים שהתגוררו בפריז בשנות העשרים והשלושים, דוגמת ארנסט המינגוויי וסקוט פיצג'רלד, הפכו את דה פלור לאחד ממקומות הבילוי הקבועים שלהם. העיצוב: צרפתי קלאסי, והוא כמעט שלא השתנה מאז הפתיחה. כורסאות מרופדות בעור אדום, עמודי שיש ומלצרים בעניבות פרפר יוצרים אווירה שמשמשת השראה לבתי קפה בסגנון הצרפתי בעולם כולו. מה להזמין: קפה או־לה, כמובן. התפריט מלא, ואפשר לאכול פה ארוחות של ממש, אבל האוכל לא אחיד ברמתו ומתומחר בפראות. פרטים: www.cafedeflore.fr.

בודפשט: Cafe Gerbeaud

שנת פתיחה: 1858. סיסי, רעייתו של הקיסר פרנץ יוזף, אהבה במיוחד את בית הקפה הזה, ומשקה הקרוי על שמה מוגש בו עד היום. גם שמה של הקונדיטוריה יצא למרחוק. אמיל ג'רבו, אחד הקונדיטורים המהוללים בהיסטוריה ההונגרית, המציא את עוגת הג'רבו, והשאר היסטוריה. העיצוב: אירופי כבד ועשיר. נברשות קריסטל נוצצות, וילונות משי כבדים ועיטורים מוזהבים הם רק חלק מהתפאורה המתבקשת. הכיסאות בחוץ מספקים אפשרות קלילה יותר. מה להזמין: קפה סיסי - אספרסו עם ליקר אפרסקים, ולצדו אחד המעדנים מהקונדיטוריה. עוגת ג'רבו או דובוש יהיו בחירה מצוינת. פרטים: www.gerbeaud.hu.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות