אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ביקורת על בג"ץ הרפתנים: "תקדים תנובה עלול ליצור מדרון חלקלק" צילום: אביהו שפירא

ביקורת על בג"ץ הרפתנים: "תקדים תנובה עלול ליצור מדרון חלקלק"

קביעת בג"ץ שלפיה הרפתנים עצמם ולא האגודות השיתופיות הם בעלי הזכויות בתנובה מעוררת חשש בקרב משפטנים לעתיד האגודות השיתופיות בישראל

15.12.2010, 09:35 | מארק שון

"החלטת בג"ץ בשבוע שעבר שלפיה הרפתנים הם בעלי הזכויות באגודות השיתופיות בתנובה ולא המושבים עלולה ליצור מדרון חלקלק", כך מזהיר עו"ד דוד ויינשטיין, מומחה לאגודות שיתופיות, האחראי על התחום במשרד עורכי הדין ליפא מאיר.

לדברי ויינשטיין, ההחלטה שביטלה, הלכה למעשה, את החלוקה השוויונית של יחידות ההשתתפות בתנובה בין כלל חברי המושבים לבין הרפתנים "יוצרת תקדים שעלולות להיות לו השלכות משמעותיות על כלל האגודות השיתופיות".

פרשנות פסק דין של שופט צעיר בבג"ץ הרפתנים השופטים לא המציאו שום דבר יש מאין, הם רק שיקפו מצב קיים: ערבות הדדית ושוויון - אאוט, אינדיבידואליזם ורווח אישי - אין מארק שון, 3 תגובותלכתבה המלאה

"הבעיה עם פסק הדין היא שלא נעשה בו ניתוח היסטורי של ההסכמים שנחתמו בעבר עם הרפתנים", ממשיך עו"ד אביתר קנולר ממשרד י. זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון. "אם היו שואלים אותם לפני 20 או 30 שנה אם הם עובדים ברפת למען הרווח האישי שלהם או בשביל האגודה - לא היינו מגיעים לאותה תוצאה כמו היום".

החלטה תקדימית

חשיבות פסק הדין שניתן בשבוע שעבר ברורה. השופט רובינשטיין שישב בהרכב בג"ץ שדן בעתירת הרפתנים לא היסס לקבוע כי מדובר בפסק דין "שיש בו משום תקדים וייעשה בו שימוש". מדובר במאבק של רפתנים בשלושה מושבים: ניר בנים, באר טוביה ונחלים. הרתפנים טענו הם הזכאים להיחשב כבעלי יחידות ההשתתפות באגודות השיתופיות בתנובה, ולא האגודות השיתופיות במסגרתן פעלו. ולפיכך הם זכאים לנתח גדול יותר מסכום המכירה של רוב מניות תנובה (77%) שנמכרו לקרן אייפקס ומבטח שמיר בינואר 2008 תמורת 989 מיליון דולר.

העתירה שהגישו הרפתנים לבג"ץ תקפה להחלטה קודמת שקיבל רשם האגודות, אשר חשש מהחלטה המבצעת "הרמת מסך" ומייחסת את נכסי האגודות השיתופיות לרפתנים.

בג"ץ הפך את ההחלטה. במסגרת פסק הדין התייחסו השופטים בהרחבה למציאות הכלכלית בישראל של 2010. השופט יצחק עמית קבע, בין השאר, כי "אין בעקרונות הקואופרציה כדי לשלול את זכותו של היחיד בקניינו הפרטי שאותו צבר בזיעת אפו".

זאת בדיוק דאגתם של המושבים, שטענו כי התוצאה תחתור תחת אושיות קיומה של האגודה השיתופית. "צעד כזה יפרק את האגודה למספר אגודות קטנות יותר בעלות משטר רכושי נפרד", טענו המושבים, "לפי מפתח של תרומת החבר ליצירת אותו רכוש". לטענתם, בכך נוצרת מעין "בובת בבושקה" של אגודות שיתופיות ענפיות עצמאיות.

אגודות שקופות?

"פסק הדין לא מהווה סוף פסוק", אמר אתמול ויינשטיין ל"כלכליסט". "צריך להבין שעולם האגודות השיתופיות הוא עולם עם רציונל אחר. זה סוג של התאגדות שנועדה לשרת מטרה - טובת החברים - ולא רק את הרווח האישי. לא 'נפל דבר בישראל', אבל יש לפסק הדין פוטנציאל לגרום לכך שמחר יבוא מישהו ויגיד שהאגודה השיתופית היא תאגיד שקוף לחלוטין".

לדברי עו"ד קנולר, פסק הדין מעורר סימני שאלה גם לאור השתייכותם של הרפתנים לאגודות השיתופיות: "אם אותם רפתנים לא היו חברים באגודות, הם לא היו יכולים בכלל לספק חלב לתנובה", הוא קובע. גם לדעת עו"ד ויינשטיין "מדובר בקביעה שגויה לחלוטין של ביהמ"ש. יחידות ההשתתפות בתנובה נצברו לזכות האגודה אך ורק בשל עצם חברותה בתנובה ובשל מערכת יחסיה עמה".

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
פגיעה מוחלטת במגזר הרפתנים שבגיל הזהב
הגשת ערעור בחטף ללא פירסום מקומי, פגיעה מוחלטת במגזר הרפתנים אשר בגיל הזהב הזוכים בבג"צ 861/07. הרפתנים הם אלו שהשכימו לחלוב את הפרות, הם אלו שבוססו בבוץ!!! החשבון האישי של הרפתנים כלל הפחתות בגין מניות תנובה. עצוב מאוד שמזכיר האגודה מחליט החלטות הרות גורל ללא שקיפות הנקראות לאחר מעשה ברשת האינטרנט.
יענקל'ה  |  16.01.11
5.
נצחון היצרן והפסדו של הבטלן
מי שעבד ועמל 365 יום בשנה ראוי לתמורה הולמת. לא יעלה על הדעת המצב בו הרוב מחליט החלטות גורפות ומפלה את המיעוט . הרוב=מי שלא עמל ברפת, המיעוט=מי שעמל ברפת. הרפתנים הושמצו ללא הפסקה והמזכירויות השקיעו כספים בתביעות משפטיות נגד הרפתנים. הרפתנים מימנו את התביעות נגדם. עצוב
ירמי  |  21.12.10
4.
אסור היה לגעת בכסף עד להחלטת בג"ץ
ברוב המושבים מספר החקלאים "שיצרו" את מניות תנובה,לאו דווקא רפתנים, הם מיעוט, "באופן דמוקרטי" באספה כללית, מורמות ידי האינטרסנטים,שמעולם לא ייצרו אגורה שחוקה, אילו למשל היו מחלקים 50% שווה והייתרה ע"פ הייצור בפועל,היה העיוות קטן, ההחלטה שכל האגודות שוות, בכדי לקחת, יצרה עיוותים שרוב החקלאים בכלל לא מודעים להם,כמו למשל ישוב בבקעה ו/או בערבה, בן 30 חברים [יש כאלה],זכה כל חבר בסכום העולה ב-300% על חבר בישוב בו 100 נחלות מאוישות,בקיבוצים העיוות גדול עוד יותר,גבעת ברנר-יד חנה,לדוגמא,מיצאו את ההבדלים,ומה עם הישובים שלא היו קיימים בכלל בתקופה הרלוונטית? את מניות תנובה ניכו מחשבונות החקלאים ששיווקו לתנובה,מה שקרוי היה "שיווק מאורגן" מפרחים [מי זוכר] בשר מכל השלוחות,ביצים,חלב,פירות,ירקות ועוד, ההטל לטובת המניות השתנה משנה לשנה וענף לענף,הכל ע"פ כוחו של נציג הענף במרכז תנובה,ומה על המענק לו זכו עובדי תנובה בגין החלוקה,האם לא שולמה להם משכורת ותנאי עו"צם שלו היה להם אח ורע? ביום בהיר הפכו מעובדי תנובה לשותפי החקלאים ומה אם בכלל היו חברים במושב ו/או קיבוץ? הנעלם התורן הבא הון החקלאים, שמו בעברית ספרותית "ניר שיתופי", מי מכיר מי יודע? מדוע אינכם שואלים?! מתביישים? או אולי מחכים להחלטות "ועידה"?
אדי  |  19.12.10
לכל התגובות