אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"פקידי ממשלה לא צריכים לדאוג אלא לשמוח שבאנו" צילום: עמית שעל

"פקידי ממשלה לא צריכים לדאוג אלא לשמוח שבאנו"

אייל הורוביץ בא לעשות סדר בחשבון העובר ושב של מדינת ישראל. ויש שם הרבה מה לסדר: מצבת נכסים חלקית ביותר, משרדי ממשלה לא מפוקחים חשבונאית והיעדר מדיניות ניהול סיכונים. בראיון ראשון מאז זכיית משרדו בייקר טילי בפיקוח באגף החשב הכללי ישראל, הוא מספר ל"כלכליסט" למה המשימה מרתקת אף שהיא לא רווחית, ולמה זה מרגש לבדוק את החשבוניות של ראש הממשלה

15.12.2010, 16:16 | תומר אביטל

שריפת הענק שפקדה בתחילת החודש את הכרמל גרמה נזקים כלכליים נרחבים למאזן הכספי של מדינת ישראל, הבעלים של השטח שבו היה היער. אך בידי הממשלה כלל לא קיימת הערכה לגבי היקף הנזק שנגרם מהשריפה למאזן. אין לה גם תשובה לשאלה מה היה ערכו של היער לפני השריפה. אם האדמות היו מוערכות לפני, אז השריפה היתה משנה את המאזן והיה צורך לבצע הפחתת ערך. אבל הנכס העצום הזה בכלל לא נספר.

החורים בדו"חות הכספיים של ישראל המטרה: לשקף את מצבה הכספי של ישראל נכון יותר רק בשנים האחרונות אימצה ממשלת ישראל את התקינה החשבונאית הבינלאומית והחלה לערוך לממשלה דו"חות כספיים במתכונת המקובלת בעולם תומר אביטללכתבה המלאה

והכרמל לא לבד - ישנה שורה מאוד ארוכה של חורים במצבת הנכסים של המדינה, חורים ההופכים את דו"חותיה הכספיים לחלקיים וללוקים בחסר, ואת הגירעונות שעליהם היא מדווחת ללא מדוייקים. "מצבת הנכסים אינה מייצגת את מכלול הנכסים של מדינת ישראל, ולא כוללת נכסים רבים ששוויים או עלותם מהותיים ביותר", כותב מי שאחראי על הצד החשבונאי של דו"חות המדינה הכספיים - החשב הכללי במשרד האוצר שוקי אורן - במבוא לדו"ח של 2009. הוא ממשיך ומפרט את הנכסים שנעדרים מהדו"חות: "מרבית נכסי התשתית, חלק מהותי מהשקעות המדינה במערכת הביטחון, כל קרקעות המדינה, כל נכסי המורשת, חלק מהנכסים בחו"ל ומרבית הנכסים הבלתי מוחשיים".

אל תוך הבלגן החשבונאי העצום הזה נכנס לאחרונה רואה החשבון אייל הורוביץ, שחברת בייקר טילי ישראל שבראשה הוא עומד זכתה במכרז לפיקוח על הדו"חות של החשב הכללי. בראיון ראשון ל"כלכליסט" מאז הזכייה, ממהר הורוביץ להדגיש לפני הכל כי משרדו הגיע למכרז ללא כל מעורבות פוליטית מצדו: "הזכייה שלנו הושגה בזכות הערכה של גורמים בלתי תלויים, אפס פוליטיקה ואפס קשרים. אנו לא מכירים אף אחד בצמרת, פשוט ניגשנו. יש משרדים גדולים מאיתנו ואנו במקרה הזה דוד מול גוליית. ואנחנו ניצחנו".

ממה תורכב העבודה שלכם?

"גבולות הגזרה שלנו עדיין לא ברורים. שוקי אורן ביקש שלא רק נעשה עבודה כללית אלא גם נסתכל לעומק, ונבצע ניהול סיכונים. למשל, הממשלה לא מיפתה את סיכוני הדליקות. היה אפשר לבדוק מראש את המצב לפי פרמטרים כמו טופוגרפיה וכמות העצים, להעריך סיכון ולבנות לפי זה מערך. צריך להסתכל לעתיד לא רק לעבר, כדי למנוע חשיפה עתידית - כנהוג בחברות פרטיות. היום התפיסה הזאת מתחילה לחלחל לממשלה".

הורוביץ. "אנו במקרה הזה דוד מול גוליית, ואנחנו ניצחנו", צילום: עמית שעל   הורוביץ. "אנו במקרה הזה דוד מול גוליית, ואנחנו ניצחנו" | צילום: עמית שעל הורוביץ. "אנו במקרה הזה דוד מול גוליית, ואנחנו ניצחנו", צילום: עמית שעל

הורוביץ למעשה יסייע לחשבונאי הראשי יוסי איצקוביץ' לערוך את הדו"חות הכספיים של המדינה, המפורסמים מדי חודש מרץ. מלבד זאת, בטילי מובילים פרויקטים נוספים במשרד האוצר, כמו שדרוג המסלקה הממשלתית, סגירת פרצות חשבונאיות והדרכות של הפקידים בכלל המשרדים.

איך מתחילים לסגור את פערי הענק במצבת הנכסים בדו"חות?

"כיום, למשל, אנחנו בודקים את אחת מהחברות הממשלתיות הענקיות שלא נכללת במאזנים. אנחנו נפגשים עם גופים שונים ובסוף נמליץ אם צריך לכלול את אותה חברה. לאותה חברה יש נכסים של מיליארדי שקלים וזה ישפיע על המאזן של ישראל.

"זו שאלה טובה - למה בכלל לעשות דו"חות כספיים למדינה אם מטוסים וצוללות ינועו גם בלעדיהם. דו"חות הם כלי לקבלת החלטות במגזר הפרטי והממשלתי והם משפיעים על שאלות של ניהול והקצאת משאבים. הרי המדינה היא הגוף העסקי הגדול בארץ".

הנכסים הלא מבוקרים כיום הנכסים הלא מבוקרים כיום הנכסים הלא מבוקרים כיום

אתם גם תפקחו על העברת התמיכות הממשלתיות, תהיה לכם השפעה על בחירת הגופים הנתמכים?

"אנחנו בודקים אם הכסף הוצא כראוי, כמו מבקר המדינה. נשפיע בעקיפין כשנמליץ איך לשפר את ההוצאות של התמיכות. אני לא יושב במקום השר, אבל השרים מתייחסים ברצינות לעבודה שלנו ולהמלצותינו. זה לא יסגור הרמטית את הבעיות, אבל זה כן יצמצם אותן. בעבר בדקנו את התמיכות של משרד הדתות, אך לצערי אני לא יכול להגיד מה מצאנו".

עקב המלצתך מקבלי ההחלטות יפסיקו להזרים כסף לנמענים מועדפים?

"הם הרי לקחו אותנו. השקיפות מתגברת משנה לשנה. כבר עושים את זה עם פרסום אתר התמיכות החדש".

הביקורת הפנימית שלכם תפורסם?

"לא. זה מגיע לחשכ"ל אבל לא יפורסם. גם לא ההמלצות. ביקורת חיצונית זה עניין טרי - רק כמה שנים שזה קורה ובתחום זה כמו כמה דקות. עם הזמן יבינו את הצורך. זה כמו שרשות ניירות ערך מתערבת יותר ויותר בקרביים של חברות ציבוריות, וזה גורם לכולן לפרסם יותר גילוי נאות ומידע".

"נדרשנו ללמוד איך לדבר עם הפקידים"

בייקר טילי היא פירמת רואי החשבון השמינית בגודלה בישראל. השם בייקר טילי אומץ על ידי הורוביץ לפני כשנה וחצי אחרי שזכה בזיכיון של הפירמה האמריקאית הנושאת שם זה - שהנה אחת מעשר חברות ראיית החשבון הגדולות בעולם ומגלגלת 4 מיליארד דולר בשנה ופעילה ב־120 מדינות.

כניסתה של בייקר טילי לעבודה עם אגף החשב הכללי היא חלק ממגמה של השנים האחרונות, במסגרתה החלו משרדי הממשלה למנות משרדי ראיית חשבון חיצוניים לביקורת על הדו"חות הכספיים שלהם. החשב הכללי הקודם ירון זליכה החל ב־2004 להפריט את שירותי החשבונאות הממשלתיים, ומחליפו שוקי אורן העלה הילוך, והמליץ להעביר את כלל משרדי הממשלה לפיקוח חיצוני של רואי חשבון. לצד בייקר טילי, התקשר החשב הכללי גם עם משרד זיו האפט. היקף ההתקשרות של בייקר טילי עם האגף עומד על אלפי שעות עבודה וכמיליון שקל שכר טרחה בשנה.

מה משך אותך למכרז הזה?

"אנחנו במשרד מתעסקים יותר ויותר עם ראיית חשבון ממשלתית. היחס היום הוא 15% ממשלתי מול 85% פרטי, אבל אני רוצה שזה יהיה החלק המהותי של המשרד ויגיע ל־30%-35% מהפעילות. למרות שזה לא התחום הכי רווחי הוא מרתק. בסוף יהיו כמה משרדים מובילים שיעבדו עם כל הממשלה, ואנו נהיה ביניהם".

האם הרגשתם הבדל בהתנהלות מול פקידי הממשלה לעומת עבודה בשוק הפרטי?

"יש ביורוקרטיה, אבל זה גם קורה בגופים פרטיים שמעבירים אותך מאדם לאדם. עם זאת, במגזר הפרטי אפשר להרים טלפון למנכ"ל והוא מנחית הוראות. בממשלה היינו צריכים ללמוד איך לדבר איתם. הפקידים לא בטוחים מה מותר להם לספר. הם לא צריכים לדאוג מהנוכחות שלנו, אלא לשמוח. אנו נמצא ליקויים ונשפר אותם. זה ייטיב עם כולם".

זה נשמע כאילו אתם עושים את זה מפילנתרופיה ולא בגלל שמדובר במכרז רציני ויוקרתי.

"אנחנו לא מתגייסים לצבא ואנחנו לא פילנתרופים. אבל יש לנו כאן תפיסה פחות עסקית. אנחנו רואים כאן אפשרות אמיתית לתרום. מלבד זאת, אנחנו משקיעים זמן וכסף רב כדי להיחשב כמקצוענים".

"לבקר את משרד ראש הממשלה זה הטופ"

בשבוע שעבר הורוביץ גם הפך להיות רואה החשבון של משרד ראש הממשלה. מדובר בהיקף של מאות אלפי שקלים וכאלפיים שעות עבודה בשנה. מלבד המשרד עצמו, הורוביץ יבקר גם את יחידות הסמך של ראש הממשלה, כמו לשכת הפרסום הממשלתית. עבודתו תסתכם בפיקוח על כלל ההוצאות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל אנשיו - מהחשבוניות של מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי עד הוצאות על פרויקטים חסויים שבאחריות המשרד. "חובת הסודיות לא תאפשר לי לפרט יותר מדי", מסביר הורוביץ.

תפקחו על ההוצאות האישיות של בנימין נתניהו?

"בהחלט. נעבור על כל ההכנסות וההוצאות. נעביר המלצות במידת הצורך לחשב, וזה יעלה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, ואם יידרש אף לראש הממשלה עצמו. זה מהווה אתגר ועניין רב. אני מקווה שהעבודה שלנו תוכל לסייע בנאותות הדיווח. שמע, משרד ראש הממשלה זה הטופ".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות