אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פסגות - כבר לא סמן ימני בענף הקרנות צילום: אוראל כהן

פסגות - כבר לא סמן ימני בענף הקרנות

מה בער לה, לכהן, להעלות את דמי הניהול בקרנות הכספיות? האם לא יכלה להמתין לכניסתו של רונן טוב לתפקיד ולאפשר לו להתוודע אל היועצים, להחזיר את אמונם ולהכין אותם מראש למהלך

15.12.2010, 09:55 | רחלי בינדמן

מנהלי בתי ההשקעות פותחים את עיתוני הבוקר ומחככים את ידיהם בסיפוק כשחיוך רחב מרוח על פניהם: פסגות התחילה לגבות דמי ניהול בקרנות הכספיות שלה, המהוות כרבע מנכסי קרנות הנאמנות שהיא מנהלת. הלקוחות, הלא מאוד סנטימנטליים, עורקים בהמוניהם היישר לזרועותיהם הפתוחות של המשווקים הממולחים של המתחרות, שממשיכות לפנק את המשקיעים בניהול השקעות חינם אין כסף.

כמובן שגברת כהן מחדרה לא מתעמקת בדיווחי הבורסה שבהן דיווחה פסגות על שבירת הסטטוס־קוו בשוק הקרנות הכספיות, שעמד בשלוש השנים האחרונות על שיעור דמי ניהול של 0%. מי שעושה זאת עבורה הוא היועץ הנאמן שלה בבנק.

בימים האחרונים החלו מערכות הדירוג הבנקאיות לעדכן את הנתון החדש בדבר תחילת גביית דמי ניהול על ידי בית ההשקעות הגדול במדינה, שעבר באחרונה לבעל בית חדש, וזירת האיגרוף בשוק ההון הלכה והתחממה.

לא עובדת בחינם

בית ההשקעות המתחרה דש איפקס, הגוף השלישי בגודלו בהיקף הקרנות הכספיות שהוא מנהל (2 מיליארד שקל) אחרי הראל (3.6 מיליארד שקל) ופסגות (7.6 מיליארד שקל), מיהר להרגיע את ציבור לקוחותיו, והדגיש שהוא, בניגוד למתחרה "הלא נחמדה" פסגות, לא מתכוון ליישר קו ולהתחיל לגבות דמי ניהול בכספיות, וזאת לפחות בחצי השנה הקרובה.

מה אכפת לו, לקובי לוינסון, מנכ"ל דש, להמשיך ולהפסיד כמה עשרות אלפי שקלים מניהול הקרנות הכספיות (אחרי הוצאות שיווק ועמלות הפצה לבנקים) כשהוא זוכה בתמורה לחיבתם של משווקי הסחורה שלו - היועצים בבנק? מה אכפת לו ולקולגות שלו להציג לקראת סוף השנה גיוסים בקרנות על חשבונה של פסגות? כאלו שעשויים להביא בעתיד גם גיוסים בקרנות המסורתיות והרווחיות?

זהבית כהן, מנכ"לית קרן אייפקס, שרכשה באחרונה את פסגות מידיה של קרן יורק לפי שווי גבוה של 2.76 מיליארד שקל, היא בחורה חריפה. היא רוצה להחזיר את ההשקעה שלה, ולא מוצאת לנכון להיכנע לתחרות האלימה בשוק הקרנות הכספיות ולהמשיך לעבוד בחינם תמורת השירות שמקבלים הלקוחות שלה.

מה בער לה, לזהבית כהן?

אלא שנדמה כי כהן פעלה במקרה הזה באופן נמהר מדי מבלי לחשוב על התמונה המלאה. פסגות מימים ימימה היתה ברירת המחדל של היועצים בבנק בתחום שיווק קרנות הנאמנות. כגוף אמין, אחראי, כזה ששמו נהפך למילה נרדפת להגנת החוסכים, תחת ניהולו המקצועי של רועי ורמוס, שהתחבב מאוד על היועצים בבנק וזכה לאמונם, פסגות שלטה בדירוגי המערכות הבנקאיות.

פתאום, לא רק שהיועצים נאלצים להתמודד עם עזיבתו של ורמוס והחלפתו במנכ"ל חדש, שלא מגיע מתחום הקרנות (רונן טוב), וכן עם חשד להרצת ני"ע שפוגע בתדמיתו הצחה של בית ההשקעות, אלא שללא כל התראה פסגות גם מודיע שהלקוחות צריכים להתחיל לשלם לו.

מה בער לה, לכהן, לבצע את המהלך הזה? האם לא יכלה להמתין לכניסתו של רונן טוב לתפקיד ולאפשר לו להתוודע אל היועצים, להחזיר את אמונם ולהכין אותם מראש למהלך, ואולי אף לתת לו ליהנות מהקרדיט, כאיש שמכתיב את המתרחש בבית ההשקעות הגדול במדינה ולא עושה את דבר הבעלים.

כהן כנראה האמינה שפסגות היתה ועודנה סמן ימני בשוק הקרנות. שמהלך שלה יגרור את המתחרים ליישור קו ולסוף החגיגה שממנה נהנים החוסכים. אבל המציאות מוכיחה שכהן, לפחות לעת עתה, טעתה. המתחרים מוכנים להמשיך ולהפסיד, ולו רק בשביל הסוכרייה המתוקה שהם יזכו לה באופן מיידי: פגיעה תדמיתית בפסגות ואובדן ריבונותו המוחלטת במערכת הבנקאית.

תגיות