העונש: קנסות של עשרות מיליוני שקלים

חוק המים, שנועד להגן על מקורות המים מזיהומים עקב דליפות בתחנות דלק, מחייב את התחנות לדווח למשרד להגנת הסביבה על כל דליפה בתוך 48 שעות. הכמות הגדולה של העבירות המיוחסות לחברות הדלק בכתבי האישום מלמדת על התעלמות גורפת ומתמשכת מהחובה בשנים 2000–2004. האיחור בהגשת כתב האישום מלמד על הזמן הרב שעבר עד שהתגלתה ההסתרה, ועל המהלך ההרתעתי הנחוש של המשרד להעניש על כך.

רק לפני כחודשיים נקנסה פז ב־3 מיליון שקל בגין עבירות זיהום סביבה עקב דליפת חומרים מסוכנים בחמש מתחנותיה, לאחר שהורשעה במסגרת עסקת טיעון. בכתבי האישום הנוכחיים מככבת לא רק פז אלא גם דלק, דור אלון וסונול. כמות התחנות, העבירות והאישומים היא גדולה והחידוש הפעם הוא בעבירה של היעדר דיווח לממונה. "הסתרה שיטתית ומתמשכת" בלשון כתב האישום.

חוק המים קובע קנס של 392 אלף שקל למנהל או לנושא משרה לכל עבירה (אם כי בעת ביצוע העבירות הסכום היה קטן יותר ועמד על כ־270 אלף שקל). כשמדובר בתאגיד סכום הקנס גבוה פי ארבעה. גם אם בית המשפט יחליט להרשיע רק בחלק מהמקרים המפורטים בכתבי האישום, עדיין מדובר בעשרות מיליונים רבים.

עם זאת, יש לזכור כי להבדיל מחוקים אחרים שאוכף המשרד להגנת הסביבה, הקנסות לפי חוק המים הולכים לאוצר המדינה ולא לצרכים ייעודיים של המשרד.