ועדת החוץ והביטחון תקבע: האם גופי הביטחון יכפו על חברות התקשורת פעילות ללא תשלום?

ועדת החוץ והביטחון תדון מחר (ה') בנסיונו של משרד האוצר לכפות על חברות התקשורת לשאת בעלויות של פעולות שנכפו עליהן מטעם כוחות הביטחון. בהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011-2012 מצוי סעיף המבקש לשנות הסדר בין חברות התקשורת לגופי הביטחון, בהם השב"כ והמוסד, ולפיו יכולים גורמים אלו להורות לחברת תקשורת שקיבלה רישיון מהמדינה לבצע עבורם שינויים בתשתית התקשורת הנמצאת בבעלותה, משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור. ההוראה חלה על חברות התקשורת הנייחת והניידת, כמו גם חברות הטלוויזיה.

על פי חוק התקשורת, הגורם המטיל את ההוראה על חברת התקשורת נדרש לשלם לה על פעילותה "מחיר סביר", ואם הצדדים לא מגיעים לעמק השווה לגבי היקפו של מחיר זה, נקבע מנגנון המעביר את הנושא להכרעה של גורם שימונה בידי היועץ המשפטי לממשלה.

השינוי המוצע בהצעת התקציב כולל שתי דרישות: ראשית, חברות התקשורת נדרשות לעדכן את כוחות הביטחון בטרם הן מתכוונות לבצע שינוי כלשהו ברשת או במכשירי הקצה המסופקים ללקוחות, ולקבל את אישורם של כוחות הביטחון. דרישה זו נגזרת מהחשש כי פעולה שתבצע ספקית תקשורת עלולה לחסום פעולה חיונית אותה מבצעים או מתכוונים לבצע גופי הביטחון. חברות התקשורת לא הביעו התנגדות עקרונית לדרישה זו.

הדרישה השניה, שעוררה את זעמן של חברות התקשורת, היא שבכל מקרה שבו כוחות הביטחון דורשים ביצוע שינוי ברשת או במכשירי הקצה, ישאו חברות התקשורת בעלות השינוי, זאת בניגוד למצב הקיים בו משלם על כך הגורם הבטחוני הרלוונטי. דרישה זו צפויה לחסוך לכוחות הביטחון הוצאות המוערכות בעשרות מיליוני שקלים בשנה, ולגלגלם על חברות התקשורת, שבוודאי יגלגלו הוצאות אלו על הצרכן.

העובדה שגופי הביטחון לא ידרשו לשלם על הוצאות אלה גורמת לחברות התקשורת לחשוש מעלייה בהוצאות, שכן לגופי הביטחון לכאורה "צ'ק פתוח" להוצאות בלתי מוגבלות. בנוסף, דרישה של גוף בטחוני לשלב במערכת של חברת התקשורת רכיב של ספק מסויים תעמוד בסתירה לדרישות חוק חובת המכרזים, ואלמלא דרישת אותו גוף בטחוני לבחירה בספק מסויים ניתן היה גם להוזיל את הפעילות עצמה באמצעות קיום מכרז.

משמעותה של הוראה זו היא שחברות התקשורת עלולות להימצא במצב שבו הן עלולות להפר הוראה חוקית אחרת - במקרה שבו גוף בטחוני מורה לחברה סלולרית להציב אנטנה במיקום מסויים, היא עלולה לעשות כן ללא היתרים מטעם המשרד להגנת הסביבה ווועדת הבניה המחוזית. בחלק מהחברות מאיימים כי אם הסעיף לא יבוטל, צפויה עתירה בנושא לבג"צ.