מחפשות נישה

תעשיית קרנות הנאמנות בישראל כוללת כיום כ־1,200 קרנות נאמנות. חלק הארי של הכסף נמצא בקרנות הנאמנות הקלאסיות: קרנות אג"ח מדינה, אג"ח קונצרניות, צמודות מדד, שקליות, מנייתיות וכמובן כספיות. אך בין אותן 1,200 קרנות ניתן למצוא גם קרנות המתמחות באפיקי השקעה שהנגיעה של המשקיע הישראלי אליהן מוגבלת יחסית. קרנות אלה קיבלו את הכינוי "קרנות נישה", מאחר שהן נותנות מענה לאפיק השקעה, בדרך כלל ענפי, או מוצר השקעה המייצג תחום צר וממוקד מאוד, שהמודעות אליו היא נמוכה יחסית.

חשוב להשגיש שמה שמכונה במונחי הציבור הישראלי ותעשיית הקרנות המקומית "נישה" יכול להיות במיינסטרים של שוקי המניות והאג"ח העולמיים. כמו כן, ישנם אפיקי השקעה ומוצרים שהתפתחו כנישה, אך מהר מאוד עברו להיות חלק בלתי נפרד מתעשיית הקרנות. בטור זה נחשוף כמה מההצלחות והכישלונות של הקרנות הנישתיות.

הזהב צבר פופולריות

אחד התחומים היותר מאתגרים ומתפתחים בכלכלה העולמית הוא תחום הסחורות, המרכז עניין רב בשנים האחרונות. בעולם השקעה בסחורות היא חלק אינטגרלי מתיק ההשקעות של ציבור המשקיעים בכלל והמוסדיים בפרט. בישראל השוק טרם התפתח עקב מודעות נמוכה, יכולת אנליטית חסרה ותנודתיות גבוהה שלא מתאימה לרוב ציבור המשקיעים הישראלי.

אחת הסחורות הנפוצות יותר בעולם היא הזהב, המשמש כיום בפועל גם כחלופה פיננסית למטבעות העולמיים, בדגש על הדולר. הזהב עשה מהלך משמעותי בשנים האחרונות, ובהתאם צבר פופולריות גבוהה יותר גם בקרב המשקיעים בישראל. כיום ישנן בתעשיית הקרנות הישראלית חמש קרנות המתמחות בהשקעה בסחורות ומנהלות כ־60 מיליון שקל, לצד שלוש קרנות המתמחות בזהב ומנהלות כ־110 מיליון שקל.

המשבר פגע בירוקות

אחת ההבטחות הגדולות בתעשיית הקרנות במהלך שנת 2006 היתה הקרנות הירוקות, המתמחות בהשקעה בחברות של אנרגיה חלופית ובחברות המתוות מדיניות "ירוקה". אך אתרע מזלן של חברות אלה, וזמן לא רב לאחר השקת הקרנות הירוקות הראשונות בישראל פרץ המשבר העולמי של 2008 שפגע בהן קשות. חברות אלה היו ברמות מינוף גבוהות יחסית, ועל כן סבלו מירידות שערים חדות מאוד.

אם בשיאן של החברות הירוקות, במהלך 2007, פעלו בישראל שמונה קרנות בתחום זה, שניהלו נכסים בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל, הרי שכיום נותרו רק שתי קרנות ירוקות המנהלות יחד כ־100 מיליון שקל בלבד.

איחרו את הרכבת - קרנות הגז והנפט

ללא ספק, אחד הלהיטים העולים של 2009 ו־2010 הוא מניות חיפושי הגז ונפט, שנהנו מעליות השערים החדות ביותר מבין מדדי הבורסה בישראל. במהלך 2010 הוקמו ארבע קרנות נאמנות ייחודיות המתמחות בהשקעה במניות חיפושי הגז והנפט. בפועל, נראה כי הן "איחרו קצת את הרכבת" והוקמו לאחר שהמניות עשו כבר מהלך משמעותי. עם זאת, נרשמו בקרנות אלה גיוסים של כ־80 מיליון שקל ב־2010, שהם כ־10% מהגיוס הכולל בקרנות נאמנות המתמחות במניות בישראל.

גיוסים קטנים בקרנות הביומד והטכנולוגיה

חברות הביומד הישראליות העוסקות במחקר ופיתוח בתחום הביוטכנולוגיה, תרופות, מכשור רפואי ועוד, זכו אף הן למקפצה לא קטנה בשנתיים האחרונות. בשנה האחרונה זכו מניות הביומד למדד משל עצמן שהושק בבורסה בראשית חודש מרץ. זה היה ה"טריגר" להקמת כמה קרנות אשר מתמחות בהשקעה בביומד, אך קרנות אלה לא נהנו מגיוסים ערים וכיום הן מנהלות 40 מיליון שקל בלבד.

נזכיר כי כבר בשנת 2000 הוקמו בישראל קרנות המתמחות בהשקעה במניות הביוטכנולוגיה בעולם, אך גם הן לא הצליחו להגיע למודעות גבוהה של ציבור המשקיעים, וכיום הן מנהלות יחד פחות מ־20 מיליון שקל. לשם השוואה, תחום הביוטכנולוגיה תופס נתח של 8% מענף קרנות הנאמנות המנייתיות בארה"ב.

נראה כי ציבור המשקיעים הישראלי מצביע ברגליים בכל הנוגע להשקעות בחו"ל, ומעדיף להשקיע במדדים ובענפים המוכרים יותר ולא בענפים שבקיאותו (או בקיאותו של יועץ ההשקעות) בהם לא מספקת, ורמות הסיכון הגלומות בהם גבוהות.

צבי סטפק הוא יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי במיטב בית השקעות. רוני אפטר הוא מנהל קשרי יועצים במיטב