ידיעות ספרים זוכתה לאחר שנתבעה על הטעיית הציבור

בית המשפט דחה היום (ה') תביעה ייצוגית שהוגשה נגד הוצאת ידיעות ספרים על ידי האחים שמואל ומשה ויליגר לפני חצי שנה. 

בין השאר נתבעו בעניין 4 הוצאות לאור נוספות, אשר לאורך המשפט הגיעו להסדר עם התובעים על מנת להקטין את הוצאות המשפט, אך הוצאת ידיעות ספרים לא הסכימה להתפשר ועמדה על חפותה.

טענת התביעה הייצוגית היתה כי הוצאת ידיעות ספרים מטעה את הצרכנים הרוכשים את סידור התפילה אביחי, בכך שכתוב בסידור כי הוא כולל את כל התפילות הנדרשות, ובניגוד להצהרה זו, הסידור מחייב דפדוף בין התפילות לאור העובדה שיש תפילות שחוזרות על עצמן ויש לחזור אליהן מפעם לפעם.

טענת התובעים היתה כי במבוא לסידור נאמר כי: "כרך זה עוקב אחר התפילות השבת על פי סדרם... הסידור מביא את הטקסטים כולם במקום הראוי, ללא צורך לדפדף ממקום למקום".

הוצאת ידיעות ספרים טענה כי בסידור אין הטעיה ועל כן אין עילה לתובענה ולבקשה לאשרה כתובענה ייצוגית. טענת ידיעות ספרים, בייצוג עו"ד מיבי מוזר ונתנאל חי ממשרד עורכי דין ליבליך-מוזר, היתה כי בהמשך המבוא מובהר כי חלק מהתפילות הודפסו מספר פעמים וחלקן לא.

בפסק הדין נקבע כי אין עילה של הטעייה. "ההפך הוא הנכון. המבוא מפורט מאוד ומבהיר בדיוק אלו תפילות נכללות ואילו אינן נכללות. במבוא גם מובהר אילו תפילות נכללות בסידורים אחרים ואף מובהר גודל האותיות באשר לתפילות השונות. על כן אין הטעייה. ובהסכמת התובעים אני דוחה את התביעה נגד ידיעות ספרים בהעדר עילה", סיכמה השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן.

4 ההוצאות הנוספות שנתבעו בעניין הסכימו כי התובענה תדחה ללא צו להוצאות, באשר לידיעות ספרים – השאירו הצדדים את עניין ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט.

השופטת פסקה כי התובעים ישלמו לידיעות ספרים הוצאות משפט, תוך העברת ביקורת על התביעה. "תובענה ייצוגית היא כלי חשוב לאכיפת דיני הצרכנות, אך יש לזכור כי בהעדר עילה ולא פנייה קודמת לנתבעת, בניסיון להביא לשינוי טרם הגשת תביעה, גורמת נזק עצום בעצם הגשתה. כיוון שבמקרה זה לא היתה עילה להגשת תובענה, אני פוסקת הוצאות לידיעות ספרים בסכום של 5,000 שקל... מדובר בסכום המסמל את הצורך להקפיד יותר טרם עושים שימוש במכשיר זה של תובענה ייצוגית", אמרה השופטת.

דב איכנולד, מנכ"ל הוצאת ידיעות ספרים: "אני גאה מאוד בסידור אביחי ומרוצה מאוד מהחלטת השופטת הבוקר בדבר התביעה, בעיקר על כך שהדגישה באמצעות פסיקתה כמה חשוב להקפיד ביתר שאת על המשתמש בכלי כה חשוב – התביעה הייצוגית".