כובשים את מנהטן

על אף הקור העז (מינוס 3 מעלות ורוחות מקפיאות) הגיעו ביום רביעי בערב כ־50 איש לאולם בית המכירות סותביס באפר איסט סייד במנהטן. על סדר היום: 112 יצירות אמנות, ששווייין הכולל כ־4 מיליון דולר, במסגרת מכירת האמנות הישראלית של סותביס — בית המכירות הגדול בעולם.

נוסף על הנוכחים באולם (נציגות נכבדת של חובשי כיפות ולא מעט דוברי עברית), לקחו חלק פעיל במכירה גם קונים טלפוניים רבים, שפעלו באמצעות נציגי סותביס שישבו על במה מוגבהת. על הקיר הוקרנו שקופיות העבודות, ולצדן עמדה מנהלת המכירה, מצוידת בפטיש. על פודיום קטן מולה הונח לפטופ, שהביא הצעות מחיר של קונים שבחרו להשתתף במכירה אונליין.

הערב מתחיל בהילוך גבוה, עם עבודות של ראובן רובין שמובילות למירוצים צמודים ומסתכמות במחירים גבוהים בהרבה מההערכה המוקדמת. הציור "זוג עם כבשה ופרחים", שהוערך ב־6,000–8,000 דולר, פותח את המכירה ונמכר לקונה אנונימי בטלפון בתמורה ל־15 אלף דולר, כולל עמלות.

הציור “נוף בגליל" של רובין, שהוערך ב־70–90 אלף דולר, כמעט ונמכר לאורי רוזנבך, מנכ"ל גלריה מצארט (עבור לקוח בסלולרי) תמורת 145 אלף דולר. אלא שברגע האחרון אספן בינלאומי אנונימי מעלה את הצעתו ל־155 אלף דולר (188.5 אלף דולר אחרי עמלות) וזוכה ביצירה. “היו לנו 14 ראובנים וכולם נמכרו", שמחה אחרי המכירה סיגל מרדכי, מנכ"ל סותביס ישראל. חמש מתוך עשר העבודות המובילות של הערב היו של רובין.

אגם שובר שיא

אבל שיא הערב לא סובב סביב רובין, אלא סביב פריט מספר 51, "צמיחה" של יעקב אגם — ציור באורך 4 מטרים שגם נבחר לקשט את כריכת קטלוג המכירה, והוערך ב־150–250 אלף דולר. שלושה קונים טלפוניים מעלים את המחיר בקצב מסחרר, בקרב מותח שנמשך דקות ארוכות. בסופו של דבר העבודה נמכרת לאספן אירופי בסכום מטאורי של 698,500 דולר — שיא חדש למחיר יצירת אמנות של אמן ישראלי חי. רגע לאחר סגירת המכירה פוצח הקהל במחיאות כפיים, ויעקב אגם בן ה־82, שנמצא באולם, עומד על רגליו ומשתחווה. גם במכירה של סותביס בשנה שעברה קבעה עבודה של אגם שיא חדש לאמן חי — 326,500 דולר (האמן עצמו, אגב, לא מקבל אחוזים מהמכירה).

כמה דקות אחר כך, ציור קטן יותר של אגם (98X100 ס"מ), "Transparance des Structures" נמכר גם הוא בסכום נכבד של 134,500 דולר — לאחר שהוערך ב־50–70 אלף דולר בלבד.

“אני חשבתי שהציור הגדול לא יימכר בכלל", אומר אגם ל"כלכליסט", ומוסיף: “אבל זה הרבה מתחת למחיר. התמונה הקטנה שווה פי שלושה, והתמונה הגדולה שווה 3 או 4 מיליון דולר".

אגם, אמן ישראלי בעל שם עולמי וממייסדי הזרם הקינטי הבינלאומי, מספר שהבעלים המקורי של "צמיחה" היה בעל מפעל למנועי אוניות מאינדיאנה. "אספן דתי ונחמד מאוד שרכש את התמונה דרך גלריה מלבורו. הוא שילם בערך 30 אלף דולר". על הציור הקטן הוא אומר: "מאחורי העבודה הזו יש סיפור שאם היו מכירים אותו — הוא היה נמכר בכפליים. איב קליין (צייר צרפתי חשוב שידוע בשימוש שלו בצבע הכחול — ט"ש) בא אליי ואני אמרתי לו 'מתוך הכחול שלך, מתוך השמים אוציא את כל צבעי הקשת', ומתוך צבעי הקשת יש המון חיים והם מסתדרים בצורה נכונה, וזו התמונה".

בשלב מסוים יוצא אגם מהאולם, מוקף בעדת מעריצים שמצלמים אותו ומבקשים חתימות. לתשומת לב מיוחדת הוא זוכה ממעריצה מסין, שדורשת כמה חתימות ואומרת שהעברית היא שפת העתיד. אגם מספר לה: "אני בדיוק עובד על בית כנסת בשנגחאי, הוזמנתי לעצב אותו על ידי ראש העירייה".

 

האשה בשחור

בינתיים, באולם המכירות, נמכרים רוב הפריטים לקונים טלפוניים (“זה לרוב כך במכירות פומביות", מסבירה מרדכי). בקרב הקונים בשר ודם בולטת אשה צעירה בשמלה שחורה ומחרוזת פנינים, שקונה שני ציורים של מרסל ינקו, ככל הנראה עבור אביה הישראלי (היא שוחחה בטלפון עם מישהו וקראה לו אבא) — אחד ב־31 אלף דולר ואחד ב־47 אלף דולר. מיד לאחר שזכתה בשתי העבודות היא עוזבת את האולם.

אורי רוזנבך, מנכ"ל הגלריה ובית המכירות מצארט הישראלי, הוא ככל הנראה המשתתף הנוכח הפעיל ביותר במכירה, ובסופה הוא יוצא עם שלל נכבד, אחרי שהשתתף בקרוב לחצי מהמכרזים ואף התמקח עם מנהלת המכירה.

מה עושה מנהל בית מכירות אחד במכירה של בית מכירות אחר?

”אנחנו קונים עבור קבוצת משקיעים מכל העולם, עוזרים להם לבנות אוספים של אמנות ישראלית ובינלאומית", מסביר רוזנבך. הרבה מהיצירות שקונים אצל סותביס, מתברר, מוצאות את דרכן אחר כך אל המכירות של מצארט. “קצת חבל שסותביס העבירו את המכירה שלהם לניו יורק", הוא אומר, “אבל זה נתן למצארט הזדמנות למלא את החלל הריק".

בזירת האמנות העכשווית זוכה ציבי גבע להצלחה, אחת מהעבודות שהוצגו נמכרה בפי שתיים מהערכה. דווקא צילום של עדי נס — שיאן האמנות העכשווית בעבר (264 אלף דולר לצילום) — לא נמכר כלל. “בהחלט מאכזב שעדי נס לא נמכר", אומרת מרדכי. ובכל זאת, היא מסכמת, “היה מעולה. היתה השתתפות ערה מאוד מצד הקהל האמריקאי".

בסך הכל הסתכמה המכירה בסכום של 3,450,000 דולר. 73% מהפריטים המוצעים נמכרו (82 מתוך 112), במחיר של כ־%80 מהשווי המוערך. התוצאות דומות למכירה המקבילה בשנה שעברה, שהסתכמה ב־3.5 מיליון דולר.