קר לכם? תרוצו!

ילדות קשה היא פעמים רבות תירוץ מצוין לפעילויות חריגות שאדם מבצע בבגרותו. ילדות קשה היא גם טיעון מנצח בפיהם של סניגורים חלקלקי לשון שממלטים עבריינים מעונש ראוי. "מרשי מודה בעובדות", יטען הפרקליט המצוחצח, "אבל כבוד השופט, יש לציין כי ילדותו היתה קשה מנשוא ובגיל 12 נפטרה התרנגולת האהובה עליו וחוץ מזה גם היה גשם".

לבילי ווילסון מאנגליה היתה ילדות קשה. אביו לא חסך ממנו את שבטו בשנות הארבעים של המאה הקודמת, ובבגרותו עבר מסלול מפרך ביחידות הרגלים הנוקשות ביותר של הצבא הבריטי. כשהשתחרר מהשירות הצבאי מצא פרנסה בארגון והפקה של מירוצי שדה ברחבי אנגליה, אבל תמיד חש שמשהו חסר כדי לסגור מעגל ולחלוק עם עוד אנשים את רגעי העונג שעבר כעלם צעיר.

וכך, ב־1986, בחווה חקלאית ליד וולברהאמפטון, אנגליה, יצאו החלוצים בתחרות Tough Guy הראשונה, למירוץ שהוגדר על ידי העיתונות הבריטית כ"מירוץ הקשה בעולם". כל העסק הוא מסלול אתגרי שאורכו 12 ק"מ, אבל תתפלאו כמה מדורי גיהינום אפשר לדחוס לאותם קילומטרים, שלפי עדות אחד המתחרים פשוט מסרבים להסתיים.

מלבד העובדה שהמירוץ נערך בסוף ינואר בקור מקפיא עצמות, דואג מיסטר ווילסון להקשות על המתחרים. הוא מפזר לאורך המסלול מגוון שעשועים כמו אנשים מטעמו שממטירים מתוך כבאיות סילוני מים קפואים על המתחרים, או עמדת בידור שבה אנשי צוות לבושים כחיילי קומנדו הממתינים למתחרים ויורים צרורות של כדורי סרק מעל ראשיהם כדי שישמרו על ערנות מקסימלית. עוד נציין כאן את קטע הביצה הקפואה והמרעננת, שאורכו כחצי קילומטר ובו מדשדשים עד צוואר במי קרח, ואת צינורות הענק מוצפי המים שבתוכם זוחלים המתחרים כשהם עוצרים את נשימתם, והדובדבן שבקצפת: זחילת מרפקים בבוץ, תחת רשת מחושמלת, בקטע שאורכו כ־100 מטרים.

למירוץ המלבב הזה נרשמים בכל שנה כ־6,000 מתחרים מרחבי העולם (רובם אמריקאים), ואחוז המסיימים אותו אינו גבוה. לפני שאתם עומדים בתור להירשם למירוץ, כמה עובדות שכדאי להביא בחשבון: יותר מ־80% מהמזנקים למירוץ אינם מגיעים לקו הסיום; פעמיים, בשנת 2000 ובשנת 2007, סיימו מתחרים את המירוץ בחדר המתים המקומי, שניהם עקב סיבוכים של היפותרמיה, שהיא אורחת קבועה ונפוצה ביותר ב־Tough Guy.

ב־2001 סבלו יותר מ־700 מתחרים מהיפותרמיה ורובם סיימו את היום במרפאות האזור; ב־1997 שברו שבעה מתחרים את רגליהם כשאחד המתקנים התמוטט. למרות הכל, בילי ווילסון מעולם לא נתבע, שכן הוא דואג לשריין את עצמו: כל מתחרה חותם על מסמך שבו הוא מסיר מהמארגנים כל אחריות למצב שבו יסיים את המירוץ.

אם בכל זאת החלטתם שכך אתם רוצים לחגוג את תחילתה של שנה חדשה, התחרות מתקיימת בסוף השבוע האחרון של ינואר בחווה הסמוכה לעיירה פרטון, במחוז סטפורדסשייר, אנגליה.