אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בגלל השביתה: לא יוגש ערעור על זיכוי הנגבי צילום: תומריקו

בגלל השביתה: לא יוגש ערעור על זיכוי הנגבי

"הותרת הזיכוי על כנו תעשה עוול נוראי", טענו בפרקליטות מחוז ירושלים - אך ועדת החריגים של ארגון הפרקליטים דחתה פעם נוספת את הבקשה להגיש ערעור על הכרעת הדין בעניינו של הח"כ לשעבר. המועד האחרון להגשת הערעור - ביום ה'

19.12.2010, 19:36 | אביעד גליקמן, ynet

אכזבה בפרקליטות: ועדת החריגים של ארגון הפרקליטים דחתה הערב (א') את הפנייה השנייה של פרקליטות מחוז ירושלים בבקשה לאפשר לה לערער על הכרעת הדין בעניינו של חבר הכנסת לשעבר צחי הנגבי - למרות שביתת הפרקליטים, שנמשכת כבר יותר מחודש.

הבקשה הקודמת שהגישה הפרקליטות לוועדת החריגים לא התקבלה, ולכן הוחלט להגיש בקשה נוספת - ארבעה ימים בלבד לפני המועד האחרון שבו ניתן להגיש ערעור על הכרעת הדין בעניינו של חבר הכנסת לשעבר, שהורשע בעדות שקר אך זוכה מעבירות של מרמה והפרת אמונים בפרשת "המינויים הפוליטיים".

בבקשה נטען כי מדובר בתיק תקדימי שלא סתם כונה "ספינת הדגל בתחום עבירות הפרת האמונים". עוד נכתב כי "בתיק זה הושקעו משאבים אדירים, הן במשטרה והן על-ידי שלושה פרקליטים שהקדישו לכך את רוב זמנם בארבע השנים האחרונות. הותרת הזיכוי על כנו, מחמת הגנה מן הצדק, תעשה עוול נוראי לעניין". אולם, ועדת החריגים דחתה את הבקשה והסבירה כי היא אינה עומדת בקריטריונים וכי במהלך השביתה לא הרשתה להגיש אף ערעור מטעם המדינה.

בחודש שעבר הטיל בית משפט השלום קלון וקנס של 10,000 שקלים על הנגבי. מיד לאחר מתן גזר הדין הודיעה הפרקליטות כי בכוונתה לערער, בעוד שפרקליטיו של הנגבי הודיעו כי לא יערערו אם הפרקליטות לא תערער. עורכי דינו אף שלחו מכתב ליועץ המשפטי של הממשלה בבקשה שלא יגיש ערעור, אך עד היום לא קיבלו תשובה.

עד תחילת שביתת הפרקליטים, לפני יותר מחודש, עבדו במחוז ירושלים על הערעור, שטרם הוגש. בפני הפרקליטות עומדת אפשרות נוספת, להגיש בקשה להארכת מועד הערעור בתום השביתה - אולם בקשות כאלה אינן מתקבלות בדרך כלל.

גורמים בכירים בפרקליטות אמרו במהלך השבועיים האחרונים כי אי-הגשת הערעור תגרום לפגיעה גדולה במערכת אכיפת החוק, וכי צריך לעשות ככל שאפשר על מנת להגיש את אותו ערעור, במטרה להראות שתופעת המינויים הפוליטיים מהווה עבירה.

"יש מצב טוב שאם יותר לנו להגיש ערעור הוא בסופו של דבר גם יתקבל", אמרו גורמים בפרקליטות, "יש לציין כי איננו רוצים את הנגבי האיש אלא את תופעת המינויים הפוליטיים מכיוון שחשוב להראות כי התופעה היא עבירה ופסולה לפי החוק וצריך חותמת בית משפט לשם כך".

הנגבי הואשם במרמה והפרת אמונים בשל 72 מינויים פוליטיים שבוצעו במשרד לאיכות הסביבה בין 2001 ל-2003 - אך זוכה. הוא הורשע בעדות שקר משום שהכחיש בדיון בוועדת הבחירות קשר למודעה שפרסם בשנת 2002, בה התגאה שהוא "שיאן לאומי" במינוי חברי מרכז.

תגיות

תגובה אחת לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
מי משקר לבית המשפט לא שופטים?
בעקבות המעבר למעבד תמלילים באיחור רק החל מאמצע שנות האלפיים, ניתנים לצדדים הפרוטוקולים של הדיונים. מלפנים אלו לא ניתנו והציבור חונך ששופטים נבחרים גם על פי יושרם ולכן אין להטיל ספק בהגינותם ברמתם המוסרית ולכן מובן מאילו שהדיווחים מדויקים. אך עם קבלת הפרוטוקולים לאחר ההלם הראשוני בשל אי זיהוי תוכן הכתוב עם הנאמר בדיונים, חושכות עיניהם של רבים. הפרוטוקולים שיקרים והם נכתבים על פי התוצאה שכל שופט רוצה להגיע אליה. האם נראה סביר שכל זמן שלא ניתנו ]פרוטוקולים היה הכל כשורה ורק משהחלו לתת אותם דוקא אז החלו שופטים לשקר? מובן שאין זה סביר כלל. מלפנים היו אנשים נשארים תוהים ומבולבלים בגלל החלטות שופטים ולא הבינו כיצד יוכלו השופטים להצדיק החלטותיהם. עתה נתברר. ניתן להצדיק כל החלטה אם מסדרים את הפרוטוקול כך שיתאימו, ולא משנה מה התרחש בדיון באמת. מלפנים כאשר תעדו בבתי המשפט ולא תמיד תעדו, היו בבתי המשפט קצרניות. אלו היו ישובות בנפרד מהשופטים ועליהן היה לרשום כל מילה הנאמרת בדיון. נוהג זה הקנה אמינות לבית המשפט. אלא שכתב קצרני הינו כתב מיוחד בעל סימנים מיוחדים שאינם דומים כלל לכתב אחר, ורק קצרניות יודעות לקרא אותו לכן התעוד לא היה נשאר בכתב זה, ובשלב כלשהו שלא לעיני הציבור עבר לדפוס מכונת הכתיבה. מה נעשה שם ואם עבר כהויתו לא היה לציבור כל מידע. עם המעבר למעבד תמלילים בחלק מהדיונים הקלדניות ישבו במרחק מהשופט אך עכשיו גם השופטים קיבלו מסוף והם רושמים את שרוצים. על פי הנגלה עתה עם קבלת הפרוטוקולים לא נראה ששמירה על דיוק ומהמנות התעוד הינו נושא חשוב.
לול  |  24.01.11