מחר: דיון בוועדת הפנים בהצעה להסיר אנטנות סלולריות ממבני ציבור

בשבוע שעבר פירסם משרד התקשורת מסמך המיועד לגופים המתכוונים להתמודד על רכישת רצועת תדר במטרה להקים על בסיסה פעילות של חברת סלולר מלאה, בניגוד למפעילים הווירטואליים המתכוונים לפעול על גבי הרשתות הקיימות. במסמך משיב המשרד ל-150 בקשות להבהרה שהגישו הגופים העשויים להתמודד, כאשר המרכזיים שבהם הינם מירס, אקספון של חזי בצלאל וקשרנט של יחיאל בן שושן בשותפות עם משפחת נזריאן.

אם ציפו המתמודדים הפוטנציאליים לקבלת תשובות שהיו מסלקות את ענני אי הוודאות לגבי היכולת להקים רשת סלולרית נוספת בישראל, הרי שהם התבדו - לצערם, נושאים שאינם בסמכות ועדת המכרזים המשותפת למשרדי התקשורת והאוצר (המנהלת את הליך מכרז התדרים) מהווים גורם עיקרי לחוסר הוודאות. בין השאר חוששים המתמודדים כי הקשחת תנאי הצבת אנטנות קטנות במרכזי הערים תמנע למעשה השגת כיסוי באותם מקומות אורבניים, הקריטיים למתן שירות. המתמודדים הפוטנציאלים אף לא הצליחו לקבל את התחייבות ועדת המכרזים כי יוכלו לפרוש מהמכרז בשלב מתקדם באם יתברר כי הסדרת הנושא נכשלה.

גם חברות הסלולר הגדולות - סלקום, פרטנר ופלאפון, מוטרדות מנושא האנטנות. ב-16 בספטמבר אסר בג"ץ בצו ארעי על התקנת אנטנות קטנות נוספות בהסתמך על פטור שנוי במחלוקת שממנו נהנו החברות במשך קרוב לעשור, ודרש ממשרדי הממשלה השונים (הגנת הסביבה, פנים, תקשורת, אוצר ומשפטים) להגיע להסדרת הנושא. ב-16 בינואר מצפה בג"צ לעדכון מצד היועץ המשפטי לממשלה בנושא, אך נכון לעכשיו הצדדים עדיין לא מצליחים להגיע לעמק השווה. בינתיים, טוענים בחברות הסלולר, איכות הכיסוי העירוני נפגמת. במקביל, ארגונים כגון "הפורום לסלולריות שפויה" ועיריות הרצליה, רעננה ורמת גן, שעתרו לבג"צ במטרה לדרוש את הפסקת הקמת אנטנות אלו וזכו בניצחון זמני, דורשים להסיר את האנטנות הקיימות.

הדיירים התנגדו, בעלי הבניינים הציבו אנטנות

בכל הזמן הזה התמקד הדיון באנטנות הקטנות, בעוד האנטנות הגדולות זכו להתעלמות יחסית. אולם חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ', יחד עם 17 חברי כנסת שהצטרפו אליה, צפויה לעורר מחדש את הנושא באמצעות תיקון לחוק הקרינה הבלתי מייננת שהעלתה, אשר יובא לדיון מחר (ג') בוועדת הפנים של הכנסת.

על פי ההצעה לתיקון החוק, שאושרה בוועדת השרים לחקיקה ומובאת לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנה לקריאה ראשונה במליאת הכנסת, אנטנה סלולרית לא תוצב במרחק הקטן מ-75 מטרים מ"מקום ציבורי מיוחד", הגדרה שתחת התיקון לחוק יכנסו אליה מוסדות לקשישים, לרבות דיור מוגן, מוסדות חינוך כבתי ספר וגני ילדים, מעונות לחוסים ובתי חולים. באם יתקבל התיקון לחוק, לא רק שהצבת אנטנות סלולריות סביב מוסדות אלה תאסר, אלא שגם האנטנות הקיימות ידרשו להיות מפורקות ויועברו למיקומים אחרים, בתוך שישה חודשים מכניסתו לתוקף של החוק המעודכן.

התיקון לחוק כולל גם מתן שיקול דעת לשר להגנת הסביבה לאשר הצבת אנטנות בתוך טווח ביטחון זה, "בהתחשב בסוג המתקן, בגודלו או ברמת הקרינה הנוצרת במהלך הפעלתו". הצבת אנטנה בניגוד לחוק זה תניב עונש מאסר של ששה חודשים, או קנס שיושת על החברה מפירת החוק בסך של עד 404 אלף שקלים.

הדיון לגבי הקרינה הסלולרית מתנהל זה זמן רב במישורים מקבילים - מחד, פרסום תקופתי של מחקרי האסכולה הרפואית, המצביעים על חשש מסויים ואזהרות כלליות לגבי השימוש בטלפונים סלולריים, אך אינם מספקים הוכחה חותכת וחד משמעית שלפיה שימוש רגיל בהם גורם לנזקים בריאותיים. מאידך, השמעה חוזרת של עמדת האסכולה הפיזיקלית, בהם הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה, ד"ר סטיליאן גלברג, לפיה הדרך להורדת הקרינה הנפלטת מהטלפונים הסלולריים עוברת דרך הגדלת מספר האנטנות הסלולריות.

על פי הפיזיקאים, ככל שהטלפון הסלולרי מצוי בסביבה המקשה עליו לתקשר עם האנטנה, כדוגמת מרחק גדול, שהות בחדרים פנימיים בבניין ושימוש בטלפון בעת השהיה במעלית, הוא "מתאמץ" יותר ולפיכך פולט קרינה רבה יותר, כאשר גוף האדם מצוי בקרבתו.

בדיקה שערכה מחלקת המחקר בכנסת לבקשתה של שמאלוב-ברקוביץ' העלתה כי למרות התנגדות של דרי ההוסטלים של חברת עמיגור, המשכנת אוכלוסיית עולים מבוגרת, להצבת אנטנות סלולריות, ב-11 מתוך 31 מהבניינים של החברה שנבדקו (מתוך 55 בניינים שבבעלותה) נמצאו אנטנות סלולריות על גגות הבניין. חברי הכנסת התומכים בהצעת החוק לא השתכנעו אף מעדותו של ד"ר גלברג שצוטטה במסמך, לפיה אין סיכון לאוכלוסיה הנמצאת מתחת למיקום הצבת האנטנות. גלברג ציין כי את עוצמת הקרינה יש לבדוק במרחק של 50 מטרים מאותם מוסדות, אך כיום לא נבדקים מבנים המצויים ברדיוס זה בידי המשרד. בכדי להוסיף עוד דלק למדורה סביב הנושא, תקיים ועדת הפנים ב-3 בינואר דיון שיעסוק בקשר בין הטלפונים הסלולריים ותחלואה בסרטן.

שדרות תנותק מסלולר, פתח תקווה תסבול מכיסוי לקוי

בפורום חברות הסלולר, הגוף המייצג את האינטרסים של שלוש החברות הגדולות (מירס סירבה להיכנס כחברה בפורום) טוענים כי לא רק שהצעת החוק, אם תתקבל, תפגע מהותית באיכות השירות הסלולרי במקומות רבים בארץ, אלא שהיא אף תגביר את רמת הקרינה שפולטים הטלפונים הסלולריים במקומות שמהם יוצאות האנטנות. יו"ר הפורום, ליאור ורונה, מספר כי בניסיון להגיע לפשרה מול מספר עיריות הוצע, בין השאר, לקבוע מכסה של אנטנות שתוכל כל חברה להציב בשטח רשות מקומית מסויימת, או לקבוע מנגנון לפיו חברות הסלולר יגישו לרשות המקומית רשימה של מיקומים פוטנציאליים לכל אנטנה, והרשות תקבע את המיקום המועדף עליה. ההצעות נדחו.

בהדמיה שערך הפורום, המתבססת על מידע של שלוש חברות הסלולר לגבי מיקומי האנטנות שלהן בעיר שדרות, עולה כי כנגזר מהעובדה שאותם מוסדות שמציינת הצעת החוק שתידון היום מצויים במרכז העיר ובטווח קרוב זה לזה, השבתת האנטנות שעליהם תוביל לניתוק מרכז העיר מתקשורת סלולרית.

באשדוד, למשל, עומד כיום אחוז המיקומים בהם נמדד אות סלולרי גרוע בתוך בניינם על כ-4%. הסרת האנטנות ממוסדות הציבור יעלה את כמות המיקומים הללו ל-12%. גם בהתייחס להסרת האנטנות הקטנות טוענים בפורום כי סילוקם מהשטח יגדיל את הקרינה לכלל האיזורים - בפתח תקווה נמדדה בחודשים האחרונים קליטה גרועה בתוך בניינים בכ-5.5% משטח העיר, אך לדברי הפורום הסרת האנטנות הקטנות תעלה את הנתון לכ-17%.