צילום: shutterstock
ב־2006 היו יותר מחשבים לכל תלמיד לעומת 2010
בבתי הספר בישראל יש מחשב אחד לכל 12.7 תלמידים בממוצע, כך קובע מסמך של הכנסת. גם בדירוג ה־OECD ישראל מפגרת אחרי מדינות המערב ונמצאת רק במקום ה־49 מתוך 64 - בדומה לאורוגוואי ולפנמה. משרד החינוך: "מגמת השיפור נמשכת"
ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא שהגה את הסיסמה "מחשב לכל ילד" כבר בקדנציה הקודמת שלו ב־1997, אלא שמדו"ח שפורסם אתמול (ב') על ידי מחלקת המחקר של הכנסת עולה כי בכל הנוגע למחשוב מערכת החינוך, ישראל נמצאת הרחק מאחור לעומת מדינות המערב.
הדו"ח הוכן לבקשתו של יו"ר ועדת החינוך ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו). "מחקרים בינלאומיים שנערכו בעשור האחרון הצביעו על פער ניכר בין רמת המחשוב בבתי הספר בישראל לבין רמת המחשוב במדינות אחרות", נכתב בדו"ח. "מספר התלמידים לכל עמדת מחשב גדול יותר בישראל. בנוסף, שיעור התלמידים שהעידו כי בבית ספרם מצוי מחשב זמין לצורך למידה וכי הם עושים שימוש במחשב זה נמוך בהרבה משיעור התלמידים המקביל במדינות ה־OECD".
מחקר קודם של ה־OECD הראה כי תלמידי בתי ספר המשתמשים דרך קבע במחשב נוטים להגיע להישגים טובים יותר.
מנתוני הדו"ח עולה כי ישראל מדורגת במקום ה־49 מתוך 64 מדינות שהשתתפו במחקר ה־OECD (ארגון המדינות המפותחות), ביחס בין מספר התלמידים בכיתה לבין מספר המחשבים בבית הספר. הפערים המתרחבים בין היישובים העשירים לעניים ובין היהודים לערבים ניכרים גם בדו"ח.
היעד: 10 תלמידים לכל מחשב
בניתוח שהתקבל מהרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך, לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נמצא כי היחס בין מספר התלמידים הממוצע בכיתה למספר המחשבים בבית ספר בישראל הוא 0.37, יחס הדומה לזה שנמצא בטרינידד וטובגו, אורוגוואי, פנמה ואלבניה. מדובר ביחס נמוך בהרבה בהשוואה למדינות האחרות שהשתתפו במחקר, כגון ניו זילנד (1.16), אוסטרליה (1.02), ארה"ב (0.91) וגרמניה (0.60).
ב־1993 פרסם משרד החינוך תוכנית אב למחשוב מערכת החינוך, שמטרתה להגיע ליחס של 1:10 בין מספר הילדים לעמדות המחשב. בשנים 2008–2006 חלה ירידה מתמשכת ברמת המחשוב במערכת החינוך, וב־2009 חל שינוי חד במגמה זו וניכר שיפור משמעותי ברמת המחשוב בבתי הספר. עם זאת "נתוני השנה הנוכחית אינם מצביעים על המשך מגמת צמצום הפערים, אך גם אינם מצביעים על החרפת פערים אלה", נכתב במחקר.
במשרד החינוך דווקא מרוצים
בספטמבר 2010 מספר התלמידים הממוצע לכל מחשב בישראל עמד על 12.7, הרעה לעומת 2006, אז היחס לכל מחשב עמד על 12.2 תלמידים. במחקר נכתב כי להשגת יעד של מחשב לכל עשרה תלמידים נדרשות לפחות עוד 36 אלף עמדות מחשב. עשרת היישובים הישראליים שבהם יחס המחשבים לתלמידים הוא הירוד ביותר משתייכים כולם למגזר הערבי.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי: "בשנת הלימודים האחרונה המשיך השיפור ברמת המחשוב בבתי הספר - עלייה של 9% במספר עמדות המחשב לעומת 2009, וירידה קלה במספר התלמידים הממוצע למחשב: מ־13.2 תלמידים באוגוסט 2009 ל־12.7 תלמידים. לתוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה־21 ניתן תקציב של כ־3 מיליארד שקל, ובתקציב הנוכחי היא תתוקצב ב־420 מיליון שקל".
ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, שמוביל את תוכנית התאמת המערכת למאה ה־21, אומר כי "מתוך גישה של רצון לצמצם פערים בשנתיים הקרובות כל בתי הספר היסודיים במחוז צפון ודרום יחוברו לתוכנית. מדובר בכ־1,000 בתי ספר. הרעיון הוא לא רק לקנות מחשבים אלא גם לתמוך בהם בתחזוקה, שכירת אנשים טכניים, חיבור בתי הספר לאינטרנט, השתלמויות למורים. לראשונה התחלנו עם התאמת תוכניות הלימוד לחומרי לימוד דיגיטליים".
ומי מממן את המחשבים בבתי הספר? מפעל הפיס
לפי המחקר של הכנסת, המקור העיקרי לתקציב רכישת מחשבים לבתי ספר הוא מענקי הפיתוח של מפעל הפיס לרשויות המקומיות: "לכל רשות מקומית נקבעת מסגרת תקציבית, והרשות עצמה בוחרת כיצד לנצל אותה, האם לרכוש באמצעותה מחשבים לבתי ספר או לא".
במחקר מוסבר כי רשויות שמצבן הכלכלי ירוד נוטות לעשות שימושים אחרים במענקי הפיתוח של מפעל הפיס. "הרשויות המקומיות שבהן רמת המחשוב בבתי הספר היא הירודה ביותר משתייכות כמעט כולן למגזר הלא־יהודי", נכתב במחקר, "מצבן הכלכלי של רשויות מקומיות רבות במגזר זה הוא ירוד ביותר, ולפיכך יש לשער שרשויות אלו בוחרות לנצל את מענקי הפיתוח של מפעל הפיס לצרכים חיוניים ודחופים יותר, ולא לרכישת מחשבים לבתי הספר".
ב־2009 השקיע מפעל הפיס 364 אלף שקל במסגרת תוכנית "מחשב לכל ילד" וכ־15 מיליון שקל ברכישת מחשבים לבתי ספר, כל לפי דו"ח חופש המידע של מפעל הפיס. עוד נכתב בדו"ח כי מסוף שנות השמונים השקיע מפעל הפיס כ־480 מיליון שקל ברכישת עמדות מחשב לבתי ספר.
תגובה אחת לכתיבת תגובה