המחיר הוא המלך

מדי שלוש או ארבע שנים משנות רשתות השיווק הגדולות את שמות הפורמטים של המרכולים שבבעלותן, מכנסות מותגים או בולעות רשת בסדר גודל בינוני. בכל פעם שהן עושות זאת, מתוך הקשבה כנה לבקשות הלקוחות, הן מגיעות לאותה מסקנה: הפעם, באמת, יהיה פה זול. ולא רק פה, אלא בכל סניפי הרשת. כלומר, הפורמט.

שוב ושוב מגלות הרשתות הגדולות את מה שזכי שלום ורמי לוי הבינו לפני שנים, ומיישמים מאז בלי לזוז מילימטר מהדרך: ללקוח הישראלי אכפת קודם כל מתפיסת המחיר. רק אחריה מגיעים כל שאר הערכים: הקרבה לבית, חוויית הקנייה, השירות ואפילו איכות וטריות המוצרים.

גם המהלך הנוכחי של שופרסל למחיקת פורמט ביג הגיע לאחר כמעט חמש שנים של ניסוי וטעייה, שבהן ניסו לקוחות שופרסל לייגע את מוחם בכל פעם מחדש כדי להבין מהו, בעצם, ההבדל הגדול בין סניפי שופרסל ביג לשופרסל דיל, ובאיזה מהם בדיוק תקף קופון המבצע שבארנקם. ביג היה היקר מביניהם, ואתמול, בלי להודות באשמה, החליטו בשופרסל ללכת עוד צעד בכיוון ההבי־דיסקאונט, ולשנות את סניפי ביג לשופרסל דיל.

שופרסל לא לבד. גם רבוע כחול השיקו, באיחור ניכר, את פורמט מגה בול המוזל, ובעתיד הקרוב ימחקו את מותג מגה הרגיל. השאלה היא רק כמה עוד פורמטים מחכים לנו בדרך לאסטרטגיית מחיר וחוויית קנייה אחידה בכל סניפי שופרסל והרבוע.